"להכניס את המילה שוויון לחוק הלאום זו התאבדות"

פרופסור אבי דיסקין, ראש בית הספר למנהל ממשל ומשפט במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט ועמית מחקר בכיר במכון קהלת, מלווה את חוק הלאום מאז החל להתגלגל לפני כשבע שנים בידי ח"כ אבי דיכטר.

בראיון לקול היהודי הוא תוקף את אלו המנסים כעת לדחוף לחוק את המילה "שוויון", ומסביר מדוע מדובר בצעד התאבדות עבור הדמוקרטיה.

"להכניס את המילה שוויון לחוק זה פשוט טמטום, כי המילה שוויון היא מילה עמומה", אומר דיסקין. "למשל הגיוס של ערבים לצבא, איך יפרש את זה בית המשפט? אני מתנגד לגיוס של ערבים בכפייה לצבא, אבל אולי בית המשפט יגיד שבשם השוויון נגייס אותם בכפייה? או יפרש ששוויון זה שוויון כלכלי, אז כולם צריכים להרוויח אותו דבר או לשלם את אותו מס למרות השוני במשכורת? ברגע שאתה מכניס מילה עמומה הניסיון המר שיש לנו עם ביהמ"ש העליון מלמד שהוא יתחיל לקבוע פרשנויות למילה העמומה".

"אני לא מתנגד שבחוק היסוד יאמר שהריבונות נתונה בידי כל האזרחים בלי הבדל דת גזע ולאום", הוא מסביר, "אבל להכניס את המילה שוויון כמילה כללית זו התאבדות של הרשות המחוקקת והמבצעת. על סמך ההתנהגות של הרשות השופטת זה מקביל לפירוק הכנסת והמשטר הדמוקרטי, כי אתה בעצם נותן את הפרשנות לכל דבר ועניין בידי בית המשפט".

לדבריו, "אנשים נתפסים למילה הזאת כי זה נשמע טוב מבחינה ציבורית וזה גם דבר טוב כתירוץ להכשיל את החוק".

דיסקין מסביר כי מבחינתו ניתן להגדיר את המדינה כמדינת כל אזרחיה במובן של מתן זכות בחירה ושוויון בפני החוק. "עזמי בשארה רצה מדינת כל אזרחיה והתכוון שתהיה מדינה בלי זכות עודפת לעם היהודי. אבל מבחינתי ריבונות של כל אזרחיה זה זכות ההצבעה והזכות להיבחר בלי קשר לדת גזע ולאום. ועוד שוויון - שוויון בפני החוק, שלא נעניש יותר או פחות בגלל דת או גזע".

"גם יהודים מערערים על זכותנו להגדרה עצמית"

דיסקין, שכאמור מלווה את נוסחי החוק השונים ומשתתף בדיוני הוועדות, רואה חשיבות בחוק הלאום משלוש סיבות. "סיבת הקיום של מדינת ישראל היא לתת ביטוי והגדרה עצמית לעם היהודי, כמו שניתנת הגדרה עצמית לעמים אחרים. בלי הסיבה הזו אין סיבה לציונות ולקיומה של מדינת ישראל שקמה על סמך עלייה והגירה. עניין ההגדרה העצמית מקובל בכל העולם ואני אגב מכיר במישור העקרוני בזכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני", הוא אומר, "למרות שיש ספקות לגבי עצם קיומו וממתי הוא קיים אבל אני בעד זכות ההגדרה העצמית, וודאי שהיא מגיעה לעם היהודי. לא לתת לזה ביטוי חוקי זה לא דבר שנראה לי סביר".

"סיבה שניה לחשיבות חוק הלאום היא שיש הרבה מאוד מערערים על הסיבה הראשונה - על כך שלעם היהודי יש זכות להגדרה עצמית, ומערערים כאלה יש בכל העולם ולצערי הרבה גם בישראל וגם בקרב יהודים ישראלים. זה דבר שנחוצה לו הבהרה חד משמעית באופן הכי נחרץ שיכול להיות".

את הסיבה השלישית מבקש דיסקין לצטט דווקא מפי אהרון ברק, נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר ומי שעומד מאחורי מהפיכה משפטית שדחפה את קידום חוק הלאום.

"בספר של אהרון ברק 'שופט בחברה דמוקרטית', נכתב כי "ערכיה של ישראל כמדינה יהודית הם בעלי מעמד חוקתי על חוקי, והם משפיעים על פירושם של כל חוקי היסוד וחוקיותם של כל החוקים, משפיעים על פירושם של כל הטקסטים המשפטיים, שכן יש לראות בהם חוקי היסוד של מדינת ישראל...". אנחנו בסך הכל רוצים לעגן בחוקה משהו יותר מתון ממה שברק אמר", אומר דיסקין.

"כיום בית המשפט בישראל לא פועל על סמך העיקרון הזה, ופוסלים מעשים של רשות מבצעת ומחוקקת על סמך עקרונות אוניברסליים שלא קיימים בחוק", מסביר דיסקין את הפער בין הדברים. "זה דבר שצריך לאזן אותו. הכנסת מתפקידה להנחות את ביהמ"ש, וביהמ"ש תפקידו לפעול לפי הכנסת, וצריך לומר לבית המשפט אנחנו מדינה יהודית ואתה לא יכול באופן קבוע להתעלם מזה.

אני לא זוכר איזה שהוא פסק דין שההנמקה להחלטה היתה שמדינת ישראל היא יהודית. לעומת זאת אני רואה הרבה פסקי דין שנאמר בהם שאנחנו גוזרים שוויון, מתוך המילה כבוד שמופיעה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, בין יהודים לערבים, אזרחים ולא אזרחים, גברים ונשים וכיוצא בזה. שוויון זה דבר שלא מוזכר בחוק. אני לא יודע מהו שוויון ואני מכיר בשוויון בפני החוק וגם בצורך שאי אפשר לתת לו ביטוי חוקי שבני אדם לא יתנשאו אחד על השני בגלל דת גזע ומין, אבל כיום קובעים בשם השוויון באיזה מרחק מגדר יהיה מיגון, וכל מיני דברים כאלו".

להדגיש בחוק שזכויות המיעוטים הוענקו להם בידי המדינה היהודית

עו"ד אורי צפורי מתנועת דרך חיים מצדו חושב כי צריך להכניס בחוק הגדרות ברורות יותר לכך שהזכויות הניתנות למיעוטים ניתנות מכח ההחלטה של העם היהודי.

"הרי ערבים לא חתמו על מגילת העצמאות מכיוון שהיהודים הם שייסדו את המדינה", מסביר צפורי לקול היהודי. "זה צריך להישמר שיהיה ברור שהסמכות המכוננת היא של העם היהודי, ואם החליטו לתת שוויון זכויות בהצבעה למיעוטים, שיהיה ברור מי נתן את הזכות הזו. זו לא זכות טבועה לערבים אזרחי מדינת ישראל, אלא זכות שניתנה כי המדינה העניקה אותה להם.

עו"ד צפורי מדגיש כי עמדתו של דיסקין תעמוד למבחן כאשר יהיה לצורך הדיון הצבעה על נושאים ביטחוניים או לאומיים. מסקרים של המכון הישראלי לדמוקרטיה עולה כי רוב הציבור חושב שהחלטות אלו צריכות להתקבל ברוב של יהודים בלבד.

"לא נכתב בחוק שהחלטות מיוחדות וגורליות לעתיד העם היהודי יצטרכו רוב יהודי", אומר צפורי. "גם יוזמי ההצעה אומרים שעד עכשיו בנינו את הרגל השמאלית שזה חוק כבוד האדם וחירותו, ועכשיו משווים את הרגליים עם חוק הלאום. ואני אומר שברור שצריך להיות פה סדר עדיפויות. המדינה היא קודם כל בית לאומי לעם היהודי, ואיפה שיש סתירה השוויון נדחה. זה ברור שבשביל זה הקימו את המדינה. המאבק היה על בית לאומי, לא על שוויון".