מילון המושגים של מח"ט שומרון

השוטרים הפלשתינאים שרצחו הבוקר בשכם לא הגיעו לשם במקרה. לפני כשנה קיבל מח"טשומרון דאז הכרעה לשנות את המצב שנהג עד אז, לפיו צה"ל אחראי לביטחון היהודים גםבתוך שכם, והפקיר את בטחונם בידי השוטרים הפלשתינאים – מילים מכובסות לאויביםהאוחזים בנשק. יותר מזה, לדברי יהודים שנכנסו לקבר יוסף, הצבא נהג להודיע לשוטריםהפלשתינאים על כניסת יהודים למקום. נוהל זה נמשך גם תחת המח"ט הנוכחי, עד הבוקר הזה.
אמנם לא ברור אם הצבא הזמין את השוטרים גם הבוקר, אבל התגובות של צה"ל אחרי ההרגרק מאוששות את התחושות הקשות: זה לא פיגוע, הם אומרים. זו תקלה. מבחינתם, יש כאןשותפים לגיטימיים לאחריות הבטחונית – הרוצחים מהבוקר, נגד פורעי החוק – היהודים.
זו לא ההכרעה היחידה של המח"ט בתקופה האחרונה. לפני מספר ימים הוא החליט להחריםנשקים מתושבי גבעת רונן. גם ירי של כוחות הבטחון על יהודים תוך כדי הרס בחוות גלעד נעשה תחת פיקודו, העקיף אם לא הישיר.
אז בואו נראה: אצל המח"ט הזה, לתת נשק ואחריות לרוצחים מוכחים כמו השוטריםהפלשתינאים – זה חוק. אבל שיהודי מגבעת רונן יחזיק נשק – זו הפקרות. שוטר פלשתינאיאצלו הוא ידיד, עמית, שותף לאחריות הבטחונית. יהודי שבא להתפלל הוא אויב משותף שישלעצור אותו. שיתוף פעולה מתקיים בין הרוצחים הפלשתינאים לבין הצבא, נגד היהודיםבשטח.
כמובן שהמח"ט לא העלה בדעתו שהשוטרים יירו במתפללים למוות, אבל זה בעצמו הוא השערוריה.האם מישהו מלבדו לא העלה זאת בדעתו? האם מישהו נורמלי היה יכול לחשוב שהשוטרהפלשתינאי הוא חבר, והיהודי הוא אויב? איך אפשר היה להפקיר את הביטחון של יהודיםבידי הרוצחים הללו, בכוונה תחילה?
המח"ט אמנם לא לבד בתפיסות האלו. צה"ל כולו, והממסד השלטוני כולו, מנסה לטעון כלהזמן שיש כאן כמה פורעי חוק משני הצדדים וכל האזרחים התמימים לא אשמים; מנסה לשחקכאילו יש כאן שותף לשלום שפורעי החוק מפריעים לו. מח"ט שומרון הוא רק חלוץביישום הגישה הזו.
עלינו מוטל לזכור, מהו חוק באמת ומהי הפקרות. כדאי שנזכור שמי ששלח את צה"ל לכאןהוא העם היהודי, שרוצה שיגנו על יהודים, ולא שיפקירו את דמם. זהו התפקיד הראשוןשלנו: להבין מה קורה כאן, לא לקבל את בלבול המושגים של המח"ט ושל הממסד,ולומר בקול רם -  מי באמת שומר על החוק ומי מופקר; מי באמת ידיד ומי באמת אויב.
לקשר עם תנועת דרך חיים פנו במייל [email protected]