רבי חיים בן עטר, "האור החיים הקדוש"- סיפורי צדיקים טו' תמוז

לסיפור להאזנה - האור החיים הקדוש והבית המאיר

רבי חיים בן עטר נולד בעיר סאלי שבמרוקו ולמד אצל של סבו הגדול, הפך לרב קהילת פאס שבמרוקו, ותוך כדי נדודיו לארץ ישראל כתב את ספרו "אור החיים" על התורה, לפני כ-280 שנה (תק"ג).

רבי חיים בן עטר מכונה "האור החיים הקדוש", כינוי הניתן רק ליחידי הדורות. רבי חיים בן עטר למד אצל סבו שגם שמו היה רבי חיים בן עטר. "האור החיים" מתאר את סבו בהקדמה לספרו, חפץ ה': "המופלג החסיד העניו...אשר מימיו שתיתי, באר מים חיים, ובין ברכיו גדלתי... כמעט אני אומר שלא עבר עליו חצי לילה בשינה, אפילו לילי תמוז, מלקום ולספוד כאישה אלמנה על חורבן בית אלוקינו בבכי גדול, ולהשלים הלילה בתלמוד עימי אני..."

רבי חיים בן עטר, התחתן עם בתו של הגביר משה בן עטר, ויכל להמשיך לשבת על התורה והעבודה, אך לא ארכו הימים, ובני בליעל העלילו על הגביר עלילות שונות ומשונות שבגללן לקחו השלטונות את כל רכושו והכניסו אותו לבית הסוהר, עד שנפטר. ולמרות זאת המשיכו השלטונות לדרוש את החובות גם מבני ביתו לאחר פטירותו, עד שרבי חיים בן עטר נטל את מקל הנדודים והפליג לאיטליה, בדרכו לארץ ישראל כתב רבי חיים בן עטר את פירושו "אור החיים" על התורה, והדפיס אותו באיטליה, בכל מקום שבו עבר רבי חיים בן עטר, עודד את היהודים להמשיך איתו לארץ הקודש.

כשהגיע רבי חיים בן עטר לארץ ישראל, השתקע בירושלים עיר הקודש, ופתח בה ישיבה בשם - "מדרש כנסת ישראל", אך נסתלק לבית עולמו במוצאי שבת קודש פר' פנחס בגיל 47 שנים.

זכותו תגן עלינו.

רוצים עוד סיפורי צדיקים קצרים לילדים? 

כבה נר מערבי

בסעודה שלישית של פרשת פנחס תק"ג, לאחר נטילת ידיים לסעודה שלישית ובציעת הפת, אמר רבי ישראל בעל שם טוב לתלמידיו: "כבה נר מערבי". תלמידיו של הבעש"ט הקדוש חיכו למוצאי שבת ושאלו אותו לפשר דבריו, ואמר להם הבעש"ט, שיש כוונה בנטילת ידים לסעודה שמגלים אותו משמיים רק לגדול שבדור, ורבינו האור החיים הקדוש, הוא זה שגילו לו משמיים את הכוונה הזאת.
ופתאום בשעה שנטל ידיים לסעודה, גילו לו משמיים את הכוונה הזו, ואז הוא הבין שהאור החיים הקדוש נפטר באותו זמן. לאחר זמן מה הגיעה הידיעה שהאור החיים הקדוש נפטר במוצ"ש פרשת פנחס.
(דור דעה חלק ב' עמ' כג')

שלושה ימים בשבוע

רבי חיים בן עטר, הציע הצעה לבני קהילתו במרוקו, שבמקום שיעסקו במלאכתם במשך כל השבוע, יעסקו במלאכתם רק שלושה ימים בשבוע, ושאר הימים יעסקו בלימוד תורה ועבודת ה'. והוא, יהיה ערב להם שלא יפסידו דבר מרווחי פרנסתם. הסכימו לכך הסוחרים בעיר, ועשו כדבריו, והצליחו, ולא חסר להם דבר, והרוויחו בשלושת הימים, בדיוק כמו בתקופה שבה עבדו שישה ימים בשבוע.

כך עברו כמה שנים, עד שרבי חיים בן עטר עזב את מרוקו ועלה דרך איטליה לארץ ישראל. לאט לאט, גנבו הסוחרים עוד שעה ועוד שעה, ועוד יום, ועוד יום, עד שנשכחה לגמרי הקבלה שקיבלו על עצמם הסוחרים, אך למרבה הפלא, לא הוסיפו הסוחרים על פרנסתם אפילו כדי פרוטה.

מפי "הדברי שמואל" זי"ע.

(תוספת המודיע - כ"ד אדר תשס"ג עמ' י"ג.)

כמעט משיח...

בשבוע האחרון לפני הסתלקותו של רבי חיים בן עטר, לבש את בגדיו החשובים ביותר, ואמר לתלמידיו, בואו ונצא לקראת משיח צדקינו. לאחר כמה זמן פשט את בגדיו ואמר, שהעולם היה מחצה על מחצה והיה קרוב לביאת המשיח. אבל באותו רגע נכשל עשיר אחד באיסטנבול בעבירה חמורה מאוד, והכריע את העולם לכף חובה, וזמן קצר לאחר מכן נסתלק רבי חיים בן עטר.

(מרן הרמ"ח ע' רפ"א אות פ"ד.)

שיטה להחזיר את הנשמה

רבי ישראל מרוז'ין מצא פעם את חתנו רבי דוד הלפרין, סמוך לנישואיו, וראה אותו לומד בספר הזוהר הקדוש, שאל אותו רבי ישראל מדוע הוא לומד בספר הזוהר, וענה לו חתנו: "אומרים שהזוה"ק מזכך את הנשמה".

ענה לו רבי ישראל מרוז'ין: "והרי כתוב שאם אדם חוטא אז הנשמה שלו מסתלקת, ואז כשלומד בספר הזוהר, מה בדיוק הוא מזכך???"

שאל אותו חתנו מה היא עצתו.

וענה לו רבי ישראל מרוז'ין: "תלמד אור החיים הקדוש, שהוא מזכך את הנפש והרוח, וממילא תחזור הנשמה".

ה"אמרי חיים" מויז'ניץ.

(מאיר החיים חלק ב' עמ' נ"ג.)

לכל הסיפורים בסידרת ימים של צדיקים