בנאום יפה שטח היום ליברמן את הודעת התפטרותו ואת הנימוקים הביטחוניים שלטענתו גרמו לה.
אין ספק שהדברים שאמר ליברמן נכונים. ממשלת ישראל גילתה רפיסות נוראית מול ארגוני המחבלים, שילמה פרוטקשיין שעבר ישירות לשמן את גלגלי הטרור העזתי, ונכנעה ללחצים מדיניים מאירופה בנוגע לחאן אל אחמר.
אלא שיורשה לי לפקפק בטוהר כוונותיו של שר הביטחון. מי שהתרברב שיחסל את הנייה בתוך 48, סיים קדנציה מביכה במשרד הביטחון הנחשק, אשר כללה במקום קרבות נגד הטרור, בעיקר קרבות בוץ פוליטיים.
מלבד הנעשה בעזה, גם הפיגועים נמשכים ביהודה ושומרון, מחבלים נמלטים עושים בית ספר לצה"ל ולשב"כ, ומשיטת המקל והגזר עליה הצהיר ביחס לטרור נותר מקל קטן הקבור תחת ערימת גזרים.
נדמה שה"סבב" הנוכחי וירי 500 רקטות, היו בעיקר קרש הצלה עבור ליברמן להימלט מהסערה שאיימה להטביע את ספינת "ישראל ביתנו" במצולות ההיסטוריה הפוליטית.
המונולוג שערך שדרן רדיו גלי ישראל שרון גל אמש היה ללא ספק הקש ששבר את גב הגמל. כאשר מי שהפך לאחד מסמלי המאבק למען אלאור אזריה וסומן ככוכב ימין לאומי ועממי עולה, מצהיר שהוא מתבייש שהיה חבר במפלגתו של ליברמן, יו"ר מפלגת ישראל ביתנו מריח התרסקות.
אם ציבור מצביעי השכונות, הימין שחיכה שיבוא ליברמן שיכסח את הערבים, לא יצביע למפלגה, את אחוז החסימה יראה ליברמן מלמטה.
השפיע מבפנים?
לא אחת יצא לי לשוחח עם פעילים בשכונות בערים המעורבות. חבר'ה שסובלים מהתבוללות ופשיעה ערבית, ובעיקר מחוסר משילות ומשטרה שמתפקדת בעיקר כאשר לאיזה יהודי נמאס מהמצב. "רק ליברמן", הכריזו בזה אחר זה.
עם תדמית של פוטין, ופה גדול, גיבש ליברמן אחיזה בקהל הזה, גם כאשר חבר מפלגתו יצחק אהרונוביץ', שר לביטחון פנים כושל, היה אחראי לרבות מבעיותיו של אותו ציבור.
אבל בחודשים האחרונים, כאשר ליברמן בפרונט כשר ביטחון אימפוטנט, גם בשכונות הבינו שחדל סדר ישראל ביתנו.
כעת ינופף ליברמן בהתפטרותו כדי לנסות ולהצליח במסע שכנוע אחרון שניסה לשנות את המערכת ומשהבין שנכשל עזב את הכסא בצעד טהור.
תירוצי "המשפיע מבפנים" שעובדים כבר שנים על הציבור הדתי לאומי וההתיישבות, ינוסו בבחירות הקרובות בשכונות.
האם הזעם הציבורי הרב ידחוק בכל זאת את ליברמן מחוץ למערכת הפוליטית או שמהלך ההתפטרות יצליח? כמאמר הקלישאה – ימים יגידו.
