לטייל בספרים - "אגרות המסע"

ט"ו תמוז הוא יומא דהילולא רבה של רבי חיים בן עטר, בעל אור החיים הקדוש. אל רובם ככולם של ספריו – המפורסמים יותר וגם המפורסמים קצת פחות – ניתן להגיע בקלות במרשתת (בדרך כלל במהדורות פחות יפות ונעימות לקריאה מאלה שנמצאות על מדפי הספרים...), וכך גם לחלק מספרי תולדותיו (תולדות רבינו חיים בן עטר לר' ראובן מרגליות ומקור חיים ה'משכילי' יותר; עוד קישורים רבים לערכים קצרים יותר או מאמרים אודותיו נמצאים בערכו בויקיפדיה). את הטיול הפעם נקדיש לקונטרס שבעצמו מתאר טיול – את מסע העליה של רבינו וחבורתו לארץ הקדש ואת ה'זיארה' (מסע קברי צדיקים) שערכו כאשר הגיעו לארץ.

הרב אוהד תורג'מן, ממכון "חכמי ירושלים והמערב", זיכה את הרבים כאשר הוציא לפני שנתיים קונטרס בשם איגרות המסע (והוסיף זכות על זכות בכך שהעלה את הקונטרס לכל דורש במרשתת). הקונטרס כולל תיאור של המסע, פרי עטו של רבי אברהם סאנגוניטי (תלמיד בעל אור החיים הקדוש ולאחר מכן מתלמידיו-מקושריו של הרש"ש זיע"א), שהתלווה למסעו ותאר אותו באגרת לאביו, וכן באגרות לנגידים מאיטליה על מנת שיתמכו בהתבססות בארץ ישראל. אגרת נוספת, העוסקת רק בטיול נוסף בארץ הקדש עצמה, נדפסה כבר בשנת תרצ"ג בספר ארץ החיים (בו יש בנוסף לתיאור המסע גם תשובה מבעל אוה"ח וכן אגרת מהבי"ד דסאלי לבי"ד לפאס, עם מכתב מבעל אוה"ח), וגם העתק שלה מודפס שוב בקונטרס.

מומלץ לכל אחד לקרוא את תיאור המסע בפנים, ולהנות מהפירוט החנני אודות כל אחת מהתחנות, תושביה, הקהילה היהודית שבה עם בתי הכנסיות והמקוואות, ועוד תופעות מיוחדות ונסיות שראוי לציינן. ובינתים כמה טעימות עיקריות:

בתחלת האגרת הראשונה מתאר רבי אברהם את ההפלגה מליוורנו לארץ ישראל בר"ח אב. המסע כלל סערות ותאונות, הפלגה על פני הר געש פעיל, עיכוב בנמל מסינה – עיר שתושביה משתוקקים לכך שיהודים יחזרו ויתיישבו בה (לאחר גירוש ספרד) ויפריחו את המסחר והכלכלה – ועיכוב של כשבועיים באלכסנדריה בשל מגיפה שהיתה בירושלים. בסופו של דבר הגיעה החבורה לעכו, במקום להגיע ליפו כמתוכנן, ועל אף מפח הנפש התברר אחר כך שהיתה זו הצלה.

מסע קברי הצדיקים, שהחל לאחר ר"ה אותו חגגו בעכו, כולל תחנות רבות: קבר חושי הארכי בכפר ארבה, שבדרך אליו עוברים בכפר ישיב, המתואר בצורה פלאית; תפלות יום כיפור במערת אליהו הנביא בהר הכרמל, מערה נסית השוטפת את עצמה בכל פעם שנכנס אליה ערל וטמא ובפתחה בור שתפלות הנוסעים ממלאות אותו במים גם בקיץ. לפי התיאור הנרגש, נראה שאותו יום כיפור היה שיא המסע, "שם נחה עלינו רוח אלקים וראינו בנפשנו הארה גדולה עד מאד... ועשינו כיפור אשר לא היה כמוהו... ובוודאי כשאדם נכנס לשם מתנצנצת בו רוח הקודש ושערותיו עומדים מרוב המורא שיש בה מה נורא המקום הזה אין זה וכו'"; השתטחות על קבר אלישע בן שפט ועוד.

האגרת הראשונה מסתיימת בהקמת ישיבה בעכו, ובאגרת השניה – שעיקרה בקשת סיוע כספי – מתואר כיצד בירר לעצמו בעל אוה"ח מקום שהוא בחלקה הארץ-ישראלי של עכו להקמת הישיבה. האגרת השלישית חוזרת בתמצית, ועם תוספות ("אין זה תוספת כי אם עיקר", בלשון המחבר), על הנכתב בחלקה השני של האגרת הראשונה (מאז ההגעה לארץ). לאחר מכן נדפסת האגרת מתוך "ארץ החיים", המתייחסת למסע באדר של אותה שנה מעכו לצפת, טבריה ומירון, תוך התייחסות לקברי צדיקים רבים אותה פקדה החבורה, עם הרחבה על ההתעלות הגדולה במירון. סיומה של האגרת בחזרה לעכו בחדש ניסן.

כאן תם הטיול שלנו היום, אך חשוב לזכור כי פרק נוסף וחשוב בישיבת בעל אור החיים בארץ הקדש היה בירושלים – תקופה קצרה, עד הסתלקותו ומנוחתו כבוד בהר הזיתים. לתקופה זו מתייחס קטע קצר בסוף החוברת, בתוך פרק שנקרא "גנזי חיים" (מכת"י), שהראשון שבהם מתאר את ליל הסדר הראשון והיחיד של רבינו בירושלים ונסיונו להביא בו משיח. בסוף הקונטרס מודפסות תפלות על קברי צדיקים.

זכותו של בעל ההילולא יגן עלינו ועל כל ישראל!