פרס ישראל לצביעות

למי אכפת מה חושב הסופר דוד גרוסמן? אני לא מבין למה אתרים ימניים טורחים לדווח על מה שהוא אמר בהפגנה נגד ממשלת נתניהו בתל אביב במוצאי שבת. דוד גרוסמן עשה לעצמו שם בינלאומי בכתיבה נגד ישראל, נגד ההתנחלויות והמתנחלים ונגד הימין הפוליטי. הוא עשה לעצמו שם בתמיכה במדינה פלסטינית, בביקורת על צה"ל ובהצדקה רהוטה של ​​מאבק ב"כיבוש". הוא אולי מסוגל לחבר מילים בעברית בצורה ספרותית, אבל תוכנו הוא רעל, מלא בהשקפות יהודיות ליברליות ובכל דבר שמתנגד לתורת ישראל. העובדה העצובה שנפתלי בנט העניק לו פרס ישראל לא הופכת את גרוסמן לסופר ישראלי בעל ערך. נכון, הוא ישראלי כי הוא חי בישראל. אבל ישראל שלו היא מדינה יהודית בלי תורה. למה להעניק פרס לסופר כזה? למה לטרוח לדווח על מה שהוא אומר?

אמירה אחת שאמר בהפגנה הייתה נכונה.

"מדינת ישראל הוקמה כדי שיהיה מקום אחד בעולם שבו האדם היהודי והעם היהודי ירגישו בבית".

אבל אז הוא המשיך לתקוף את הממשלה הנוכחית, והכריז שזו סכנה נוראה לדמוקרטיה למרות שרוב מוחץ של המצביעים היהודים בישראל בחר להעלות אותה לשלטון בבחירות דמוקרטיות לחלוטין.

גרוסמן הכריז: "ישראל נמצאת במאבק גורלי על צביונה, על פניה של הדמוקרטיה שלה, על זכויות האדם, חופש היצירה והאמנות, על השידור הציבורי החופשי. המאבק שלנו בפוליטיקאים ציניים, חלקם מושחתים, שנחושים להגדיר מחדש את הצדק באופן חד צדדי ואנטי דמוקרטי במחטף."

איזה מחטף? היו בחירות, מר גרוסמן. שחכת?

ברור שההגדרה של גרוסמן לדמוקרטיה, והגדרת הדמוקרטיה המשותפת למפגינים במחאה בתל אביב, יחד עם התקשורת השמאלנית בישראל, היא מה שהם מאמינים בו, נקודה. דעת הרוב הימני בזויה ומסוכנת בעיניהם. רק דעותיהם תקפות. לדעתי מגיע לגרוסמן פרס על חוצפה וצביעות, לא על כתיבה. אבל מה אני יודע? הצבעתי לבן גביר וסמוטריץ'. אני אוהב את המתנחלים ואת ההתנחלויות. אני מאמין שצה"ל צריך לרסק את אויבי ישראל. אני מאמין שהערבים היו מאושרים יותר אם הם היו נוסעים באוטובוס לסעודיה. זה אולי לעולם לא יזכה אותי בפרס ישראל לספרות ולא להערצה מהיהודים המתבוללים בחו"ל ומאומות העולם, אבל זו האמת.