בע"ה ו' תשרי תשפ"א
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

עומק האוקיינוס

תורת החסידות אינה אסופה של רעיונות מופשטים אלא היא עצם התורה ממש. אדמו"ר הזקן נותן ללמדנים שעור מאלף על כוחו של פלפול חסידי

  • הרב יצחק גינזבורג
  • י"ג כסלו תשע"ה - 13:20 05/12/2014
גודל: א א א
אוקיינוס (אילוסטרציה)
אוקיינוס (אילוסטרציה)

נערך על ידי עודד מזרחי

פעם נסע האדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד, לעיר מוהלייב ושם נתקבל בכבוד רב ודרש בבית הכנסת הגדול פלפול עצום בנגלה ובנסתר. לאחר סיום דרשתו שמע האדמו"ר הזקן בשמיעתו החדה שני יהודים מדברים ביניהם בקול נמוך בצדו השני של בית הכנסת.

אמר האחד לחברו:

"הרב הזה הוא גאון אמיתי בנגלה ונסתר!"

"ומה בכך אם הוא גאון אמיתי?!", השיב חברו בזלזול, "הרי מי שהמציא את החסידות היה איש פשוט לגמרי ולא היו לו יד ושם בנגלה כלל..."

האדמו"ר הזקן קרא לשניהם ואמר להם:

"אחיי, אל תאמרו כזאת! חס ושלום, שאיש האלוקים מורנו הבעל שם טוב היה איש פשוט. זה כמו לומר על האוקיינוס שאין בו מים..."

"ידוע לכל שתלמידו, רבינו המגיד ממזריטש היה גאון אמיתי מפורסם. אני שמעתי מפיו הקדוש של המגיד כמה פעמים שקוטנו של הבעל שם טוב עבה ממתניו בנגלה! אופן השכלת הבעל שם טוב בנגלה היה ממש מהות השכלת האמורא אביי מהגמרא. העמיקו לשמוע כי עמוק הוא".

האדמו"ר הזקן החל לומר בפניהם פלפול עצום שדרש לפניו המגיד ממזריטש, ששמע מפי הבעל שם טוב. הוא דרש בפניהם סוגיה במסכת בבא קמא בהלכה פלגא נזקי ממונא. הפלפול, שהיה משולב מש"ס בבלי, ירושלמי, ספרא וספרי, נמשך כשעתיים וחצי.

במקום נוכח אחד מגדולי חסידיו של האדמו"ר הזקן, הרב פנחס רייזיס שיק, שהיה בעצמו גאון גדול בנגלה ובנסתר. תפיסתו הייתה עצומה והוא כתב כל דבר תורה של האדמו"ר הזקן. הוא העיד שהשכלות כאלה עמוקות לא שמע מאז היותו לאיש. לדבריו הצליח לתפוס רק חצי מהפלפול ואילו את החצי השני לא היו כלי מוחו מסוגלים להכיל בפנימיות, והוא שמע רק בדרך מקיפה.

לאחר סיום הדרוש התפלאו כל השומעים וכל הרבנים הגדולים שנכחו במקום ואמרו כי ראו כאן ממש את הוויות אביי ורבא. אמר להם אדמו"ר הזקן כי מה שאמר להם כעת הוא המלכות של ההשכלה של אביי ואילו השכלתו של רבא היא באופן אחר.

ולסיום אמר האדמו"ר הזקן:

"ה' ישמרכם מלהוציא דיבה, חס ושלום, על שר התורה בנגלה ובנסתר, מורנו הבעל שם טוב זכר צדיק לברכה".

החסידות - עצם התורה

מה הקשר בין הבעל שם טוב לבין האמורא אביי?

הבעל שם טוב אמר שאת מופתיו הוא לא עושה עם קבלה מעשית, אלא עם התורה של אביי. ידוע שפוסקים הלכה כרבא מול אביי, ורק בשש הלכות (יע"ל קג"ם) נפסקה הלכה כאביי. בדרך כלל לא פסקו כאביי דווקא משום שהיה גבוה יותר בהשכלתו, כפי שלא פסקו הלכה כרבי מאיר משום שלא עמדו על סוף דעתו.

נאמר בגמרא כי הלימוד של אביי הוא בחינת עצמוֹת ואילו לימודו של רבא - בחינת בשר. הדבר נאמר לגריעותא מבחינת אביי, אך על פי הפנימיות זה מתהפך - העצמות הן שלד ועצם הגוף כמו שהחסידות היא עצם גופי התורה.

אביי הוא לשון אב, שממנו הולד מקבל את עצמוֹת גופו. השכלת אביי יפה כוחה לחדור לעצמותם של הדברים, לחשוף את מציאות האב בתוך תולדותיו-ברואיו. כזה היה גם הבעל שם טוב, שראה את כל עניינו בחשיפת הקשר התמידי והממשי הזה.

מעניין ששני גדולי ישראל הללו היו יתומים, דבר הרמוז אף בשמו של אביי - ר"ת "אשר בך ירוחם יתום". דוקא היתום מחונן בכשרון להתבונן ולהתחקות אחר עקבות האב, כי דוקא מתוך החסרון וההעדר האישי מתפתחת אצלו רגישות גבוהה לאביו הנעלם.

ופרט נוסף מקשר - רבא ואביי באו שניהם מבית עלי הכהן, ועל כן מתו בקיצור ימים בעקבות קללת ה' על בית עלי. אמנם אביי האריך ימים מרבא וחי ששים שנה ואילו רבא הסתלק בגיל ארבעים. הגמרא מבארת את ההבדל כי בעוד שרבא היה גדול בתורה, אביי הרבה לעסוק גם בגמילות חסדים. ההתמקדות בתורה ובחסד גם יחד מתאימה אף היא לדרכו של הבעל שם טוב, שראה את העיסוק באותיות התורה ובצורכי בני ישראל כעניין אחד.

(על פי "אור ישראל")

פורסם לראשונה בעלון 'גל עיני'

תגובות (1) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


0 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 8 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד