בע"ה ג' תשרי תשפ"א
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

חלון בתוך העננים

הצדיקים האמיתיים, ובעיקר הצדיקים מבית מדרשו של הבעל שם טוב, הם השולטים על הטבע ובכוחם לפזר את הערפל ולתת תמונה בהירה של המציאות בלי שתסתיר את הקב"ה

  • עודד מזרחי
  • י"א טבת תשע"ה - 13:28 02/01/2015
גודל: א א א

החורף בליובאוויטש, כמו בכל רוסיה, היה מושלג ביותר והיה מאוד קשה לקדש את הלבנה, כי העננים הכבדים הסתירו אותה כליל. חודש אחד כל החסידים בעיירה לא הצליחו לקדש את הלבנה, עד שהגיע הלילה האחרון שבו ניתן היה לקדשה. כולם כאיש אחד כתבו פ"נ (פדיון נפש) לרבי ה'צמח צדק' ובקשו מעומק נפשם, שיעורר רחמים ויתפלל שהעננים יתפזרו, והשמים יתבהרו, וכך יוכלו לראות את הלבנה ולקדשה.

הרבי קיבל את הפתק, יצא החוצה ומאות חסידיו יצאו בעקבותיו. כולם הביטו בשמים ולא ראו את הלבנה. ואז הרבי אמר שיספר להם סיפור.

הוא החל לספר איך פעם, דור אחד לפניהם, אירע כדבר הזה לאחד מגדולי הצדיקים, רבי מאיר מפרמישלאן. כל חסידיו היו שרויים בצער גדול מכך שהשמים מעוננים, וכתבו לו פ"נ שיעשה איזה נס, שהעננים יתפזרו ושיראו את הלבנה. רבי מאיר מפרמישלאן יצא החוצה עם כל חסידיו, כשהוא מחזיק מטפחת בידו, ואמר לחסידים:

"אני רוצה לספר לכם סיפור על משה רבינו. אנו יודעים שבמשך כל ארבעים השנה שבני ישראל היו במדבר, ענני הכבוד הקיפו אותם מכל עבר, גם מלמעלה, ואם כן, כיצד הם קידשו את הלבנה? ובכן, מדי חודש משה רבינו היה יוצא החוצה, ביום הכי טוב לקדש את הלבנה, לקח מטפחת ונפנף בה, וכאשר היה עושה כן, ענני הכבוד התפזרו באותו מקום, נוצר חלון בענני הכבוד, ודרך החלון ראו את הלבנה וקדשו אותה".

תוך כדי כך שרבי מאיר מפרמישלאן סיפר את הסיפור, הוא לקח את מטפחתו ונפנף בה, ופתאום העננים התפזרו, השמים התבהרו וכולם ראו את הלבנה וקדשוה".

את כל זה סיפר ה'צמח צדק', ובסיום המעשה נפנף במטפחתו והעננים התפזרו, וכך הוא וחסידיו קידשו את הלבנה.

קפיצה למשה רבינו

פרט לכך שזהו סיפור מופת, יש כאן שלוש מדרגות של סיפורים. ה'צמח צדק' עושה מה שרבי מאיר מפרמישלאן עשה, ורבי מאיר עושה מה שמשה רבינו עשה. לומדים מסיפור זה שכל צדיק מקבל כח נסי לעשות נסים ונפלאות, מכך שהוא מקשר עצמו לצדיקים קודמים, שגם הם עמדו באותו מצב, עמדו באותו ניסיון, והתחולל להם נס. הצדיק חש שבעצם 'אני לא עושה שום דבר, אלא רק מספר סיפור של צדיק אחר'. ואם הצדיק באמת מקושר לצדיק הקודם, תוך כדי הסיפור הוא מקבל אותו כח ומחולל בדיוק אותו נס שהצדיק הקודם חולל.

נקודה נוספת היא שאין בשלוש המדרגות כאן דילוגים שווים בזמן. היינו יכולים לתאר לעצמנו שה'צמח צדק' יספר סיפור מאיזה תנא חשוב, כמו למשל רבי עקיבא, שחי כמעט אלפיים שנה לפניו, ואותו תנא יספר סיפור ממשה רבינו שחי כאלפיים שנה לפני רבי עקיבא, אך לא כך קרה, אלא ה'צמח צדק' סיפר סיפור מצדיק שסמוך אליו בזמן, וממנו הוא 'קופץ' למשה רבינו.

מה לומדים מכאן?

אנו רואים שדווקא צדיקי החסידות, הבעל שם טוב וכל תלמידיו, במידה מסוימת יותר קרובים וקשורים למשה רבינו מכל הצדיקים שבאמצע. לכן, מה'צמח צדק' עד רבי מאיר מפרמישלאן, וממנו ועד משה רבינו זה אכן שווה - הם אחד אחרי השני.

לגלות את מלך המשיח

כתוב "מאן מלכי? רבנן". הצדיקים האמיתיים שולטים על הטבע ויכולים לפעול בתוך העולם והטבע מה שהם רוצים, והכל לטובת עם ישראל, לקיים את מצוות ה' ולהביא את המשיח.

בקידוש לבנה אנו אומרים "דוד מלך ישראל חי וקיים". מה זה מבטא על פי סוד? בשביל לקדש את הלבנה, צריך לפזר את העננים, את מה שמסתיר על דוד מלך ישראל חי וקיים, מלך המשיח, ובכוחם של הצדיקים לפזר את העננים, את כל ההסתר וההעלם שעל המשיח, וכך להביא להתגלותו במהרה בימינו.

פורסם לראשונה בעלון 'גל עיני'

תגובות (1) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


0 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 10 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד