דגל ישראל במדינה איסלאמית: הכירו את סומלילנד

פרץ אהדה כזה לישראל לא נצפה כבר זמן רב. אלפי חוגגים יצאו לרחובות, אחד מהבניינים המרכזיים בעיר הואר בדגל מדינת ישראל וברקע מחולות וזיקוקים. וכל החגיגה הזו מתרחשת במדינה מוסלמית-סונית באפריקה, מדינה שאם נודה על האמת, עד לפני מספר ימים, מעטים האנשים ששמעו עליה. 

אז מה הסיפור של סומלילנד, מדוע בחרה ישראל להיות המדינה הראשונה החברה באו"ם שהכירה בעצמאותה, וכיצד הקשר ההולך ומתפתח בין המדינות יכול להשפיע על מעמדה של ישראל, על מצבה הביטחוני, ויתכן אף יהווה מפנה בנוגע לעתידם של הערבים בישראל.

לפני הכל תעודת זהות מקוצרת: מתברר שסומלילנד גדולה פי 5 ממדינת ישראל אך אוכלוסייתה מונה רק כ-6 מיליון תושבים. 99 אחוז מתושבי המדינה הם מוסלמים סונים. הכלכלה שלה מבוססת בין השאר על חקלאות בדגש עיקרי על גידול וייצוא בעלי חיים.

הפרידה מסומליה

"מדובר בחלקה הצפוני של מדינת סומליה שהחליט לפרוש מהמדינה בגלל הבלאגן שהשתלט עליה ולהקים מדינה עצמאית", מתאר בשיחה עם הקול היהודי המזרחן ד"ר מרדכי קידר. "בסומליה ישנן קבוצות ג'יהאדיסטיות כמו א-שבאב (ארגון טרור סומלי הקשור לאל קאעידה (א.ג.) ישנם פיראטים והמדינה לא תפקדה".

"בעקבות כך החליטו כמה שבטים מצפון המדינה שהם לא רוצים להישאר בתוך המדינה ובחרו לפרוש ולהקים מסגרת משלהם שתתפקד בצורה מסודרת, וזוהי בעצם סומלי לנד. הם הקימו ישות מתפקדת בצורה טובה מאוד, מסודרת, מאורגנת, בלי ג'יהאדיסטים ובלי פיראטים, והעולם צריך לברך על זה".

יש לציין כי סומלילנד נמצאת בגבולותיה של "סומלילנד הבריטית", מדינת חסות בריטית שהוקמה בשנות ה-80 של המאה ה-19 לצידה של "סומליה האיטלקית". שת המדינות קיבלו את עצמאותן ב-1960 והתאחדו למדינת סומליה. 

כששומרים על האיסלאם בתוך השבטים 

לדבריו של קידר המהלך שהבשיל כעת להכרה אינו חדש ועובדים עליו כבר מספר שנים ומספר כי גם הוא נמצא בקשר עם תושבים מהמקום. "זו אוכלוסייה שבטית עם הנהגה שבטית שיודעת שיש לה אחריות. היא מתנהגת באחריות, עושה מה שצריך ולא עושה מה שלא צריך", מסביר קידר את ההצלחה בשלטון החדש שמתנהל בצורה דמוקרטית ומצליח לשמור על צמיחה ויציבות לעומת שכנתה סומליה. 

"זו החכמה של השבטיות" אומר קידר. "יש כאן מנהיגים שהשבטים מאחוריהם. השבטיות, כשאתה מתפעל אותה נכון, זה לא בעיה לאף אחד. זה לא עניין של האוכלוסייה, זה יותר עניין של ההנהגה".

ביום שישי האחרון חתמו ראש הממשלה נתניהו, שר החוץ גדעון סהר ונשיא הרפובליקה של סומלילנד אבדירחמן מוחמד עבדילאהי, שאף ביקר לאחרונה בישראל, על הכרזה משותפת והדדית ברוח הסכמי אברהם שמוביל הנשיא טראמפ.

"ישראל הכירה, אבל זה עדיין לא הופך את זה להכרה בינלאומית", מסביר ד"ר קידר את המשמעות של ההכרזה. "צריך ששיעור ניכר של מדינות העולם יכירו בה כדי שתהיה מדינה מוכרת. אבל מצידם זה עדיין בעל משמעות שמדינה הכירה בהם". 

ההגירה לעזה הייתה הטריגר העיקרי

"האמת שהם מנסים לקדם את ההכרה כבר הרבה זמן, אני איתם בקשר לא מעט, אבל נראה שמה שקידם את זה עכשיו זה הסיפור של עזה. כנראה שעלתה אפשרות שהם ייקחו אליהם עזתים שמעוניינים לעזוב", אומר קידר ומתייחס בעצם לתכנית ההגירה מעזה.

כזכור, לפני פחות משנה הציגו נשיא ארה"ב טראמפ ורוה"מ נתניהו במסיבת עיתונאים משותפת תכנית להגירת ערביי עזה למדינות שונות בעולם, אז עלתה גם שמה של סומלילנד כיעד אפשרי להגירה אולם יוזמה זו לא קודמה באופן משמעותי עד עתה. יתרה מכך, תוכניתו הנוכחית של טראמפ, תוכנית 20 הנקודות, מדברת על שיקום עזה והותרת האוכלוסיה בה.    

אולם לדבריו של ד"ר קידר, עדיין מרביתם של תושבי עזה מעוניינים להגר. "להערכתי, אם תמצא להם מקום מסודר ומאורגן, הרוב הגדול ירצה לעזוב. מי רוצה לגור באזור שכולו עיי חורבות? גם במקום כמו סומלילנד, אם יציעו להם הצעה נורמלית, עם מגורים נורמליים ועבודה נורמלית, ולקיים חיים נורמליים, אז למה לא?". 

"להערכתי, ההצלחה של המהלך, כך שהאוכלוסייה שתהגר תצליח להשתלב במקומה החדש תלוי בהסדר אליו נצליח להגיע עם השלטונות המקומיים. מה יהיו ההסכמים, איך הם יתנהלו, איך אנחנו נתנהל". אולם לדבריו של ד"ר קידר "זה הכל עדיין בגדר כוונות, ועדיין לא הגיע לדברים קונקרטיים".

טריז לציר האיראני ואיום לחות'ים

משמעות נוספת של ההכרה נוגעת למיקומה האסטרטגי של סומלילנד בקרן אפריקה, בפתחו של מפרץ עדן בואכה ים סוף, מרחק קצר ממקום מושבם של החות'ים. האזור מהווה ציר מרכזי בנתיבי הסחר העולמיים שנפגע קשות בידי החות'ים במהלך המלחמה. "קרן אפריקה מעניינת הרבה מאוד מדינות", אומר ד"ר קידר. "יש שם נוכחות גם צבאית וגם אזרחית של סין, טורקיה, קטר, וכמובן החות'ים והאירנים. כל העולם שם מתערב כי זה אזור משבר וקל להכניס שם אצבעות לכל מיני עניינים. טורקיה לדוגמה בנתה שם בסיסים ויש לה שם נוכחות משמעותית". 

ואכן, ההכרה כעת של ישראל בסומלילנד הובילה לתגובות קשות בעולם הערבי, בעיקר מצדן של טורקיה וקטר. "פתאום גם לישראל תהיה דריסת רגל באזור והם רוצים שהמקום יהיה רק שלהם. צריך להבין, אם נחווה עוד פעם מתקפות מול החות'ים אולי יהיה ניתן להציב בסומלילנד איזשהו כוח צבאי שיצא משם. זה הרבה יותר קרוב והרבה יותר נגיש מאשר מישראל". 

לסיום אני שואל את ד"ר קידר על המשמעות בכך שמדינה שכמעט כל תושביה מוסלמים מכירה בישראל. האם מדובר בשינוי בגישה כלפי ישראל כפי שקורה בשנים האחרונות באמירויות או שמדובר באינטרסים הדדיים בלבד?  

"כשמה ששולט זו תרבות השבט, אז האסלאם הוא רק ברקע. לא פועלים על פי האסלאם ובוודאי לא האסלאם הקיצוני. כי להם יש שיטת חשיבה אחרת וארגז כלים תרבותי תרבותי אחר שהוא שבטי. ברגע שיש לך את תרבות השבט, אז האסלאם לא מהווה את הקריטריון לבחון את הדברים ולהחליט עליהם".