בע"ה ב' תמוז תשפ"ב
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

"גם בתיק דומא לא ידוע מה אמרו לשופטים"

עו"ד חי הבר שייצג עצורים בפרשת דומא מתייחס לפרשיית השחיתות השיפוטית שנחשפה. "סביר שלעולם לא נדע מה אמרו שם לשופט"

  • אלחנן גרונר, הקול היהודי
  • י"ב אדר תשע"ח - 15:59 27/02/2018
גודל: א א א
מיצג עינויים במחאה על עינוי העצורים בפרשת דומא (מטה יהודי לא מענה יהודי)
מיצג עינויים במחאה על עינוי העצורים בפרשת דומא (מטה יהודי לא מענה יהודי)

פרשת המסרונים בין נציג הרשות לניירות ערך לשופטת המעצרים בתיק בזק, חשפה קצה קרחון של התנהלות בעייתית של מערכת המשפט.

ההתכתבות עצמה, כמו גם עצם הדיון המקדים במעמד צד אחד ובניגוד למקובל, עולים לכאורה לכדי עבירה פלילית של שיבוש הליכי חקירה, אולם מתברר שמדובר בנקודת קצה, וכי באופן יומיומי ישנן תופעות "אפורות" יותר במערכת המשפט, אך עליהן כמעט ואין מי שנותן את הדעת.

בראיון לקול היהודי מספר עו"ד חי הבר, סנגור פלילי ותיק, על תופעות כלליות, ובפרט בכל הנוגע לחשודים יהודים באירועים לאומניים, שרבים מהם יוצגו על ידו במסגרת עבודתו עם ארגון חוננו.

"אין ספק שהפרשה עצמה חשפה התנהלות חריגה וחמורה", פותח הבר. לדבריו, "סביר שיש עוד מקרים דומים, אבל עדיין זה חריג בהחלט. יש אמנם אפשרות ששופט ישמע את רשויות החקירה במעמד צד אחד, אבל זה צריך להיות בהליך מוסדר של שמיעת חומר מודיעיני, עם החלטה בנושא".

הבר מציין כי מעבר להתנהלות שהיתה במקרה הזה לכאורה בניגוד לחוק ולנהלים, גם בתוך מסגרת הכללים הקיימים, ישנם מצבים בעייתיים רבים.

באמתחתו מספר דוגמאות מתיקים בהם היתה מעורבת המחלקה היהודית בשב"כ, והדוגמה הבולטת שהוא מציג היא פרשת דומא.

"בתיק דומא, אנחנו כסנגורים היינו עם יד קשורה מאחורי הגב, ואנחנו בעצם לא יודעים מה אמרו לשופטים בכל החומרים החסויים", מציין הבר.

"למשל הקטין שייצגתי בפרשת דומא, בצעד נדיר מאוד, לא הובא לדיון בעניינו, ובית המשפט העליון אישר זאת כשהכל נסמך על דיון במעמד צד אחד בו אנחנו לא יודעים מה אמרו לשופטים כדי להצדיק את זה. בסופו של דבר התברר למפרע שהכל היה תרגיל חקירה שנועד לשבור את רוחו של הקטין. מה אמרו שם לשופט? כנראה שלא נדע".

"השופטת של הימ"ר"

אתמול פורסם באתר YNET מקרה נוסף בו בבית משפט השלום בירושלים הועבר תיק של עצור פלילי, מהשופט איתן כהן, לשופטת שירה בנקי, כאשר עורך דינו של העצור טען כי נציג ימ"ר ירושלים טען בפניו כי "השופטת בנקי היא השופטת של הימ"ר".

את הבר הסיפור לא מפתיע, ולמען האמת הניסיונות להגיע לשופטים ספציפיים או בתי משפט ספציפיים, מוכרים בהחלט למי שחי את עולם המשפט.

"זה דבר מוכר וידוע. למה השב"כ הולך כל פעם לביהמ"ש בפתח תקווה גם כשהתיק מבחינת מיקום גאוגרפי יכול להיות במקום אחר? והיאחב"ל לראשון לציון?",  אומר הבר. "גם בנוגע לפרקטיקת בקשת ימי המעצר אנחנו רואים שבמרבית המקרים יתנו את הארכת המעצר הראשונה, בשניה קצת פחות ובשלישית יתחילו לדבר על חלופת מעצר. המסרונים שמדברים על 'נבקש שלושה ותתני שניים', מראים לכולם את השיטה".

הבר מציין כי חלק מההיכרות בין תובעים לשופטים נובעת מכך שחלק ניכר מהשופטים הם יוצאי פרקליטות, וכי מטבע הדברים נוכח עבודה קרובה במשך שנים, יש לדעת לשמור על מרחק מסויים.

"יש הרבה שופטים יוצאי מערכת, אבל שופטים ומכריהם צריכים לדעת לשמור על מרחק. לי יש שני מכרים שנהיו שופטים, ואפילו כשרק בירכתי אותם במזל טוב על המינוי כבר הם עשו לי כזה פרצוף, והיה ברור לנו שאנחנו "מפרידים בין בשר לחלב". ההתנהלות הזו של הסתמסות היא בעייתית ביותר, זה שבכלל יש לנציג החקירה את המספר של השופטת זו כבר בעיה", אומר הבר ונזכר במקרה בו בבית המשפט המחוזי בחיפה היתה איזו תקלה במערכת ושופט נתן לתובעת את המייל שלו שתשלח דבר מה.

"קפצתי ואמרתי שגם אני כסנגור אשמח לכתובת המייל של השופט, כדי שיבינו שזה לא צעד תקין. חייבת להיות הפרדה", הוא אומר.

הפרקליטות תמיד אומרת את האמת?

לדבריו, "באופן כללי השופטים מצדדים לרוב יותר בנציגי המשטרה והפרקליטות. לנציגי הרשות החוקרת ולפרקליטות עומדת חזקת התקינות המנהלית שהם ודאי אומרים רק אמת, וכך מתייחסים אליהם השופטים, בעוד שהסנגור מייצג את מי שאוטומטית נתפס כחשוד, ולמשל בהליך של איסור מפגש עם עו"ד, בעצם מעמידים את עורך הדין כמי שכביכול ישבש את החקירה ומונעים ממנו לראות את הלקוח שלו".

דבריו של עו"ד הבר מקבלים חיזוק מדו"ח נציב הביקורת על הפרקליטות השופט בדימוס דוד רוזן, שפורסם היום. בדו"ח מצביע רוזן על מספר ליקויים בעבודת הפרקליטות, ובראשם הפרת צווי בית משפט במסגרת העבודה של הפרקליטות מול המכון לרפואה משפטית.

קודמתו של רוזן בתפקיד, נשיאת ביהמ"ש המחוזי מרכז לשעבר, הילה גרסטל, עזבה את התפקיד לאחר שלא עמדה בלחץ הפרקליטות בנושא. כעת עלה שמה לכותרות לאחר שנחשף כי קיבלה הצעת שוחד לפיה תמונה לתפקיד היועמ"ש לממשלה, ובתמורה תסגור תיק פלילי לשרה נתניהו. גרסטל לא דיווחה על ההצעה.

בראיון לתכנית עובדה על רקע עזיבתה את תפקיד נציבת הביקורת, תיארה גרסטל, שישבה על כס השיפוט במשך שנים, וניהלה אלפי תיקים, כי לא האמינה שהפרקליטות תשקר במודע, עד שנחשפה לדברים. "הרגשתי שבר, שבר עמוק באמון שלי בפרקליטות. זה גוף שיש בו היום משהו חולה, גם ברמה הניהולית וגם ברמה הערכית", אמרה.

תגובות (1) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


0 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 27 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד