הליטאני או כניעה: עמיעד כהן על ה"לאו דלא תכבוש" של צה"ל והחזון להפיכת ישראל למעצמה

בזמן שיישובי הצפון תחת אש וצה"ל פועל בדרום לבנון, השאלה הגדולה נותרת פתוחה: האם המערכה הזו תסתיים בהכרעה שתשנה את פני המזרח התיכון, או ששוב ניגרר להסכמים זמניים שיולידו את האיום הבא?
בפרק מיוחד של פודקאסט "חושבים בקול", אירחנו את עמיעד כהן, מנכ"ל המרכז לחירות ישראלית ואחד הקולות הבולטים בימין השמרני-אסטרטגי. כהן, שטבע את המושג "מלחמת לבנון האחרונה", מסביר כי המפתח לביטחון ישראל לא נמצא רק בטכנולוגיה, אלא בשינוי תודעתי עמוק בדרג המדיני והצבאי.

"מלחמת לבנון השלישית או האחרונה?"

כהן פותח בניתוח קר של המציאות בצפון. לטענתו, המלחמה הנוכחית היא תוצאה של חוסר נכונות להציב איום אמין (Credible Threat) מול חיזבאללה עוד לפני שנים.
> "טענתי שיש לנו שתי אפשרויות: או מלחמת לבנון השלישית, או מלחמת לבנון האחרונה. במידה ונכבוש שטח עד הליטני ונודיע לחיזבאללה שהתוצאה היחידה של תקיפה שלהם היא כיבוש שטח – אנחנו נוביל למלחמת לבנון האחרונה. כשבחרנו לא להכריע, בחרנו למעשה בשלישית, וברביעית שתבוא אחריה".
לדבריו, הקו הנוכחי של הגבול הוא מתיחת קו שרירותית מתקופת המנדט שאין לה קשר לטופוגרפיה ולהגנה. "קו הליטני הוא אופטימלי. הגבול היום הוא לא בר הגנה. אי אפשר להגן עליו. אנחנו מנסים לאנוס את הטופוגרפיה במקום ללכת למקום שבו השטח דורש את זה".

הקונספציה של המטכ"ל: "הלאו דלא תכבוש"

אחד החלקים המרתקים בשיחה נוגע למה שכהן מכנה "האיסור המוסרי" שצה"ל הטיל על עצמו: כיבוש שטח. הוא מבקר בחריפות את הדרג הפיקודי הבכיר שאימץ תפיסות עולם פרוגרסיביות.
> "תשב עם קצינים בכירים... הם חשבו שפשיטות הן הדרך, כי הם רצו להימנע מה'לאו דלא תכבוש'. זה עיקרון שהשמאל הפרוגרסיבי חושב בו: שאסור לכבוש קרקע כי הגבולות מקודשים, ואסור לשלוט על אוכלוסיית אויב. אבל כדי להכריע מלחמה, צריך לפגוע בנקודות ההכרעה של האויב: הריבונות שלו על השטח והריבונות שלו על האזרחים".
כהן מדגיש כי "רצועת ביטחון" היא מושג אנטי-צבאי. "צבא פועל במצב בינארי: כחול או אדום. כל עוד יש אזרחי אויב בתא שטח צבאי, הוא לא באמת כבוש. זה עיוות תודעתי".

השבר המוסרי: "גנבים עם רישיון"

כהן צולל לעומק הוויכוח בין הימין לשמאל ומצטט את עמוס עוז כדי להסביר את תחושת חוסר הלגיטימציה של האליטה הישראלית.
> "מדינת ישראל מצדיקה את קיומה על הארובות של אושוויץ. הצידוק המוסרי של השמאל הוא כאדם הנופל מספינה טובעת ונאחז בקרש שעליו יושב אחמד. אנחנו, בעיניהם, 'גנבים עם רישיון'. כשזו התודעה שלך, אין הצדקה מוסרית לניצחון. אתה רק מנסה להיכנס לקיום. הימין חייב להציב אלטרנטיבה מוסרית של 'מדינה יהודית' עם ייעוד, ולא רק 'מדינת היהודים' כמקלט בטוח".
> 

חזון לישראל: אימפריה אזורית בדרך ל-100 אלף דולר לנפש

למרות הביקורת, כהן מציג חזון אופטימי ונועז לישראל של אחרי המלחמה. הוא מדבר על "המערב החדש" – ברית אסטרטגית בין ישראל, ארה"ב, הודו, ברזיל וארגנטינה.
> "מדינת ישראל יכולה להגיע להיות אחת מחמש המדינות המובילות בעולם. אנחנו צריכים להציב יעד של 100 אלף דולר תוצר לנפש. זה אפשרי. אנחנו כבר היום שותפים שווים לאימפריה האמריקאית ביכולות הטכנולוגיות והצבאיות שלנו. מה שקורה עכשיו מול איראן מוכיח שאנחנו שותפים יד ביד עם המעצמה הגדולה בהיסטוריה".

עם זאת, הוא מזהיר מהאיומים הבאים: "האויב השיעי נחלש, אבל האויב הסוני יתחזק. ה-7 באוקטובר הבא עלול להגיע מירדן או ממצרים. אנחנו צריכים לבנות צבא יבשה מטורף כדי להתכונן לזה".

השיחה עם עמיעד כהן היא קריאת השכמה לכל מי שחפץ בחיים בארץ הזו. היא מזכירה לנו שהקרב הוא לא רק על הליטני, אלא על הזכות שלנו להגיד שהארץ הזו שלנו – לא כ"גנבים עם רישיון", אלא כבעלי הבית השבים לארצם.