בע"ה י"ב ניסן תש"פ
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

להיות לבד ביחד

רבים נמצאים בבידוד וכולם מתבקשים לשמור על 'ריחוק חברתי'. בתורה, על המצורע להיות בבידוד בגלל שגרם בדיבוריו לפירור המרקם החברתי. בואו נתחזק ב'ביחד'

  • הרב יצחק גינזבורג
  • כ"ג אדר תש"פ - 11:52 19/03/2020
גודל: א א א

מאות חולים מאושפזים בבידוד, עשרות ואולי מאות אלפי אנשים שיש חשש שנחשפו לנגיף נמצאים בבידוד וגם מכל שאר האזרחים מבקשים להסתגר לבד בבית עד כמה שניתן ולשמור על 'ריחוק חברתי'.

בתורה המצורע הוא שיושב בדד, וחז"ל מסבירים כי עליו להתבונן בכך שבדיבוריו השליליים גרם לפירור המרקם החברתי – הפרדה בין אדם לחברו ובין איש לאשתו – ולשוב על כך בתשובה, עד שיוכל לחזור למשפחתו ולפתוח שוב את פיו בדיבורים טובים, מלכדים ומחברים. כמובן, זהו לקח אחד חשוב – לכלל ולפרט – בימים אלה (אחרי שלש מערכות בחירות).

אכן, כלל  יסוד בחסידות הוא שכל ירידה היא "ירידה צורך עליה", ובעומק העליה נמצאת כבר בתוך הירידה, יש להתבונן כיצד נמצא חיבור עמוק יותר גם בתוך הבדידות והריחוק:

ראשית, חשוב לזכור כי הבידוד נועד לשמירה על הזולת (למבודד שכבר נדבק, בודאות או בספק, הוא לא יעזור...) – הנכונות שלי לשנות את סדרי חיי ולעשות מאמץ גדול עבור הזולת היא כבר חיבור אליו מתוך אהבה. כידוע, החסיד מוגדר בזהירותו הגדולה מפגיעה בזולת ובנכונותו לגרום נזק לעצמו כדי להציל את הזולת מנזק. כלומר, מה שאולי נתפס כ'חומרה' של אדם בשמירה על עצמו – על ידי התבודדות וריחוק מזולתו – אינו אלא 'הידור חסידי' באהבת ישראל.

שנית, הקורונה מכוונת אותנו – בגימטריא – לתפלת "רפא נא לה", "תפלה קצרה" שצריכה להיות שגורה על לשוננו בימים אלה. חז"ל מלמדים כי "יפה תפלת החולה מתפלת אחרים עליו" – "לב יודע מרת נפשו", ורק הוא לבדו מרגיש את עומק כאבו. נקודת הצער הפנימית של "קצירי ומריעי", חולים תשי-כח, מתבטאת ב"תפלה קצרה" – אנחה אחת של תפלה המביעה יותר מכל אריכות התפלה 'מסביב' של הסובבים אותו. אכן, בזמן שכל אחד נמצא לבד ניתן להעמיק בנקודת הבדידות ולהגיע להזדהות מלאה עם הזולת. כשם שמשה רבינו מזדהה עם מרים בבדידותה – ומרגיש בעצמו "ויאכל חצי בשרו" – כך בתפלות בימים אלו, גם אם הן ביחיד, ניתן וצריך לחשוף את היחידה שבנפש ולהזדהות לחלוטין עם כל החולים.

שלישית, החיבור האמתי בינינו תלוי הרבה פעמים דווקא בהתבודדות מן החוץ והתכנסות פנימה. בחיצוניות יש הפרדות רבות בין בני האדם אך בפנימיות כולנו מאוחדים – הגופים מחולקים, החיצוניות שונה, אך בנפש שרשנו אחד. בזמנים של התכנסות בחדרי הבית הפנימיים אפשר להגביר את הלכידות המשפחתית הקיימת, וגם לשאוף להקמת עוד בתים בישראל – דווקא ההתעמקות בבדידות הקיומית חושפת את שרש הנשמה, את ה"אין מזל לישראל", ועוזרת למצוא את בן-בת המזל המשותף (ובסגנון פשוט יותר: ההתכנסות פנימה, אל הבדידות הקיומית, מזכירה את הצורך ב'ביחד', עוזרת להתמקד בעיקר ולהשתחרר מעכבות של טפל, וכך מקרבת את הקמת הבית בישראל).

נמצאים בבידוד? כולנו לבד ביחד!

מתוך עלון 'ואביטה' פרשת ויקהל-פקודי

תגובות (0) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


1 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 8 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד