בע"ה כ' תשרי תש"פ
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

לרקוד על כל החתונות

העדר החתונות בימי 'בין המיצרים' מפנה לנו זמן להעמיק בסודה הפנימי ובמבנה החתונה וכך מן הפרט אל הכלל נוכל להתכונן לחתונה הגדולה בין הקב"ה לכנסת ישראל

  • אורה רבקה וינגורט
  • ט"ז אב תשע"ד - 19:32 12/08/2014
גודל: א א א
חופה (Ziv roses)
חופה (Ziv roses)

העדר החתונות בתקופה הזו בשנה, משקף בצורה כואבת את 'המשבר הזוגי' של חורבן הבית. ואולם, חסידים תמיד תבעו ב'שבת חזון' לחזות ולראות את הבית בבניינו. בתרגום למושגים בקשר הנישואין, עלינו לדמיין את עצמנו, כנסת ישראל, "כלה קרואה בנעימה", מתקדשת ל-ה' יתברך תחת החופה.

אפשר להעמיק עוד יותר ולהתבונן בכך, שכמו שהקשר בין עם ישראל לקב"ה נמשל לקשר של איש ואשה, כך גם כל חיזוק בבניין הפרטי, מוסיף נדבך נוסף בבניין ירושלים. תוספת קירבה ו'אחדותיות', מביאים ל'יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה', ולהשראת שכינה.

שלשת חלקי החתונה

בשביל לבנות מחדש את הבית, נתבונן קצת במהלך החתונה. החתונה איננה נקודת שיא של הקשר, אלא נקודת פתיחה משמעותית עד מאוד, הנותנת גם השראה לחיים המשותפים כולם. בחתונה ישנם שלושה חלקים מרכזיים, בתחילה יש את החופה, לאחריה סעודה, ולבסוף ריקודים. שלושת חלקי החתונה משקפים גם רבדים שונים בקשר הזוגי (או ליתר דיוק – האחדותי).

בחופה מתגלה הקשר הנשמתי בין האיש והאישה. הנשמה האחת שנוסרה ו'שובצה' בשני גופים נפרדים, עוברת סוג של 'הלחמה' בחופה, ושבה להיות אחת. מעתה האיש והאישה הינם ביטוי דו-פני לאותה נשמה. אם לוקחים את התובנה הזו כתודעת-על לנישואים, כסוג של 'חופה' שמרחפת מעל החיים יחד, העבודה הזוגית מקבלת כיוון חדש לחלוטין. לפעמים הידיעה הזו ממש מורגשת, ואז מתמלא הקשר בענג רב. אך בפעמים אחרות, דווקא כשהעניין ממש לא מורגש, והוא בגדר 'אמונה' בלבד, הוא נותן הרבה כח להתמודדות. כך יכולים להיעלם ספקות כגון 'האם אנו באמת מתאימים?', או 'אולי טעיתי...', ולפנות מקום להשקעת האנרגיות בגילוי המציאות הפשוטה שאנו אחד בפועל ממש.

בעת הסעודה בא לידי ביטוי הקשר בין בני הזוג במישור הגשמי. לא בכדי, לפי מנהג רבים, שוהים בני הזוג בזמן הזה בחדר היחוד (וטועמים משהו לאחר יום של תענית מזככת) – זמן של קירבה והנאה פנימית זה מזו, לאחר שבוע שלא התראו יחד. הזמן ה'איכותי' בחדר היחוד, מעניק לבני הזוג השראה להנאה בקדושה מהחיים הגשמיים המשותפים שיבואו.

לבסוף אנו מגיעים לחלק השמח במיוחד – לריקודים. בריקודים מחברים את המימדים הפיזיים והרוחניים, ויוצרים ביניהם חיבורים מרתקים. כשרוקדים מתעלים טפח מעל האדמה, אך לאחר רגע שבים ונוחתים על קרקע המציאות. בריקודים מקבלים החתן והכלה כח לרומם את החיים הגשמיים המשותפים לגבהים רוחניים, אך גם להביא לידי ביטוי בפועל ממש את כל היחד הפנימי-נפשי.

בפעם הבאה שתלכו לחתונה, אתם מוזמנים לקחת בה חלק רוחני פעיל, ולכוון לברך את החתן והכלה בשלושת הממדים של הקשר. בזמן החופה, לחשוב על הנשמה המתאחדת; בין ביס לביס, לברך אותם בילדים מתוקים ובריאים; ובעת הסיבובים המסחררים ומחיאות הכפיים, לתת להם את הכוח לחבר בין העולמות.

תיקון הקשר הזוגי

כל זוג יכול גם הוא להתבונן במבנה הנ"ל, ולראות איזה מן הממדים דורש חיזוק בקשר ביניהם. אם אתם במרוץ מטורף של עשיה, ובעצם חיים זה לצד זה, כדאי להתבונן בשורש הרוחני המשותף. ואולם, אם האהבה ביניכם היא אפלטונית במקצת, עליה לרדת לקרקע המציאות.

אך התכלית הנעלית מכל היא החיבור והשילוב בין הממדים. ניתן לראות זאת בצירופים היוצאים משם הוי' ב"ה. בשם הוי' יש שלשה צירופים: צירוף י'ה (שהוא השורש לחיבור הנשמתי), צירוף ו'ה (שהוא השורש של החיבור הפיזי), והצירוף של י'ה עם ו'ה שיוצר את שם הוי' במלואו.

אם נשוב ונשליך מן הבית הפרטי לבית הכללי: גילוי השכינה בבית הראשון היה בבחינת י'ה, גילוי השכינה בבית שני היה בסוד ו'ה, ועתה מצפים אנו ליחדא שם י'ה ב-ו'ה בשם כל ישראל, בבית השלישי והשלם, שיבנה במהרה בימינו. אמן.

(על פי הספר "יין משמח" א', עג-עו)

המאמר פורסם לראשונה בעלון 'גל עיני'

תגובות (0) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


0 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 6 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד