בע"ה כ"ד אב תש"פ
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

ח'רבת תל אל-פח'ר או תל החרסים

בואו לטייל בתל חרסים בשומרון ולשמוע על ההיסטוריה היהודית במקום

  • שלום בלוך
  • כ"ט תמוז תש"פ - 08:47 21/07/2020
גודל: א א א

תל החרסים ממוקם בנחל תרצה, בשיפולי הר כביר ובתחום שמורת הטבע הר כביר. נחל תרצה הינו אחד משבילי הגישה העיקריים לאזור ההר. בדרך זו ניתן להגיע ללא טיפוס על הרים ישר מהירדן לכיוון שכם ללא עליה מיוחדת. בנוסף מכיוון הר כביר ישנה את נפילת הגובה מהגדולים בארץ כאשר הגובה נופל מגובה של כ800 מטר מעל פני הים לגובה של שישים מטר מתחת לפני הים לאחר מעבר של 3 ק"מ בקו אוירי. כך שהמקום הינו מהטובים בארץ עבוד מצנחי רחיפה.

משמורת הר כביר תצפית חצי פנורמית על גבולות המדינה כך שניתן לראות את חיפה, הגלבוע, צפת, מירון, החרמון הרי הגולן נחל יבוק ובקעת הירדן עד ים המלח. בשמורת הר כביר מינים רבים של צמחים וצמחיה ארץ ישראלית עתיקה אלון ואלה ועוד.

 כאשר יעקב אבינו חוזר מחרן הוא עובר את מעבר יבוק בנחל יבוק עובר וחונה בסוכות המזוהה (אטלס כרטא עמוד 27) עם האזור של עין סוכות בבקעת הירדן, מזרחית לכביש 90 באיזור שבין הישובים שדמות מחולה וכפר מחולה (וויקפדיה) ומשם ממשיך לשכם וכמובן ניתן לשער שהולך דרך נחל תרצה. כפי המסופר בספר בראשית בפרשת וישלח יעקב מגיע לשכם וחונה בצד הפנים - מזרחי של העיר – "ויחן את פני העיר".

יעקב הגיע עם מקנה רב שהיה צריך מקום מרעה. יעקב אבינו לא מתעצל וקונה את אזור המקנה בו הוא התיישב במזרחה של העיר שכם – "ויקן את חלקת השדה אשר נטה שם אהלו מיד חמור אבי שכם ב-100 קשיטה". אזור זה הוא כנראה האזור של נחל תרצה.

בהמשך בחלוקת הנחלות של בנות צלפחד נופל אזור נחל תרצה בנחלת תרצה. לפי המדרש לבנות צלפחד הייתה נחלה והתיישבות יהודית בנחלותיהם עוד בתקופת גלות מצריים, שיטה זו מקבלת חיזוק מהפסוק בפרשת פנחס שבחומש במדבר בו מסופר שבנות צלפחד מבקשות ממשה רבינו נחלה ואומרות – "תנה לנו נחלה בתוך אחי אבינו" ומשמע שהייתה התיישבות של בני יוסף באזור נחלות בנות צלפחד גם בתקופת שעבוד מצריים.

כאשר עם ישראל חוזר מהגלות הוא הולך להר גריזים והר עיבל למעמד ברכות וקללות. לפי אדם זרטל שחקר רבות אזור זה של השומרון הר כביר הוא ההר עליו ניתנו הברכות, ואכן, למי שבא מכיוון צומת תפוח ומסתכל צפונה נראה כי מעמד על עיבל והר כביר מתאים יותר הן מצד זה שהוא ההר הראשון שמגיעים אליו עוד לפני שנכנסים עמוק לשטח העיר שכם והערים והן מבחינת מרחקי ההרים.

בנוסף אדם זרטל מזהה בנחל תרצה את דרך מבוא השמש, שבה ממוקם הגלגל. הוא מטעים זיהוי זה בשקיעה של השמש – מבוא השמש באזור הר גריזים ועיבל כפי שנצפית למי שנכנס לארץ בדרך זו.

בתקופת התנ"ך זכה המקום לרצף התיישבות יהודית ואכן בחרסי שומרון (מדריך ישראל שומרון) מוזכרים יישובים יהודיים רבים המצויים באזור כגון תאנת שילה כחצי ק"מ דרומית להר כביר חצרות המצוי בנחל תרצה, תרצה ושכם. המקום זכה לעדנה מיוחדת בתקופת אחאב שכונן ממלכה שבירתה שומרון. בתקופת החשמונאים כבש יוחנן הורקנוס את אזור השומרון ובתקופת החורבן כבשו אותו הרומאים.

מאז כיבוש הרומאים תושבי האזור היחידים היו שומרונים ויחסיהם עם הרומאים חזו עליות וירידות. לפני כ830 שנה לאחר הקרב המכריע בקרני – חיטין נכנסו המוסלמים לשומרון הפכו את הכנסיות למסגדים ושדדו את בתי הכנסת של השומרונים כפי שמתואר במדריך ישראל בכרך השומרון. בנוסף לפי ספר זה בתקופה זו החלה התיישבות יהודית של יחידים בפרוורי השומרון. ובנוסף מתוארים מסעות של רבנים שם כגון רבי בנימין מטודלה.

בנוסף מובא בספר זה כי לפני כ500 שנה מנתה אוכלוסיית שכם כ8000 נפשות בהם יהודים בודדים. בתקופת נפוליאון לפני כ-200 שנה השתתפו תושבי השומרון המוסלמים בקרב נגד נפוליאון והוא רדף אותם לתוככי השומרון. בשלושים שנה הבאות המצב בשומרון הורע בעקבות מלחמות פנימיות בין המשפחות באזור. עד שאזור זה נכבש למשך 10 השנים הבאות על ידי עבדאללה באשה המצרי בעזרתם של יהודים מחצביה הממוקמת בלבנון.

לאחר מכן האיכרים מרדו בשלטון המצרי ומאז האזור היה במלחמה מתמדת. כפי המצוין במדריך ישראל על העמקים הנרחבים בצפון השומרון ובאזור שאנור השתלטו המשפחות התקיפות : ג'ראר, עבד אל-האדי וטוקאן. ואילו רוב אדמות השומרון ההרריות בהם הפיתוח החקלאי היה קשה לא עברו לידיהם של אפנדים אלא נשארו אדמות "מושאע" – אדמות שחולקו מחדש בין הכפריים בכל עונה ועונה.

לפני כ150 שנה מציין אטלס כרטא כי בשכם היו כ50 יהודים ומספר דומה מוזכר בסיפורי מסעות מאותה תקופה של רבי מנחם מנדל מקמיניץ ורבי רחמים יוסף אופלטקה. מספר משוער של אינם יהודים לא מוזכר שם אך לפי התיאורים מדובר במספר נמוך משמעותית מאינם יהודים באותה תקופה בירושלים שעמד על כ7000.

בתקופת זו הפחה הטורקי הציב איסור עלייה לארץ ורכישת קרקעות בארץ, שלטון הטורקים הסתיים לפני כ-100 שנה בזמן מלחמת העולם הראשונה. במסגרת מפלת הטורקים מספר לנו אטלס כרטא על שרידי הארמיה הטורקית והדרגים העורפיים שברחו דרך נחל תרצה לכיוון הירדן והושמדו באמצעות מארב בריטי.  

בזמן הבריטים הייתה תקופה קצרה של רכישת קרקעות על ידי יהודים בה נרכשו אדמות רבות במישור החוף, בעמק יזרעאל ובמקמות נוספים. על פי מפה במהדורה חדשה של אטלס כרטא נרכשו גם קרקעות באזור השומרון – שאנור. תקופה זו הסתיימה עם איסור רכישת הקרקעות של ערבים מיהודים על ידי הבריטים שנלווה לספר הלבן שאסר עליית יהודים. בנימוקים לכך כתבו הבריטים כפי שמופיע באטלס כרטא כי יש לשמר את הרוב הערבי בארץ.

 עם יציאת הבריטים מהארץ והקמת המדינה בוטל איסור העלייה לארץ ורכישת קרקעות למפרע הן על ידי הבריטים והן על ידי המדינה במה שדומה ל"חוק יסוד הקמת המדינה" דהיינו שביטול חוק הקרקעות והעלייה היה חלק מהקמת המדינה הן ממה שהיא חשה בעצמה והן בקבלת המנדט על המדינה מבריטניה ומהאומות המאוחדות.

עם יציאת הבריטיים מהארץ הם הוציאו מפה מפורטת בה מפורטים הקרקעות ובעליהם כפי שמצוין באתר ויקיפדיה ושטח שמורת הר כביר מצוין כמשויך ליישוב טלוזה המרוחק מה שאומר שדה פקטו לא הייתה התיישבות באזור זה.

בנוסף עם יציאת הבריטים מהארץ והסכם החלוקה עבר השומרון לבעלות ערבית – ירדנית, אך כפי שמצוין בספר קללת הברכה, שליטי ירדן לא ממש סיפחו את אזורי יהודה ושומרון כי פחדו מהאיכות האנושית הגבוהה של תושבי האזור אלא היגלו משם לירדן את כל האנשים המשכילים וניוונו את האזור. בנוסף לכך שהתייחסו לאנשי האזור כאזור כבוש ואסרו התאגדויות וכו' ורק החזיקו את האזור כמוצב קדמי- אזור כבוש. בנוסף לכך כפי שמצוין באתר וויקפדיה בירדן חלים חוקי השריעה דהיינו איסור וגזר דין מוות על רכישת אדמות של יהודים מערבים. כך שיש בכך בעייה נוספת במנדט שקיבלה ירדן ביהודה ושומרון ממדינה שסיבת עזיבתה את האזור הייתה לבטל את איסור רכישת הקרקעות והעלייה היהודית.

בנוסף ראוי לציין כי כפי שמציין צבי אילן בספרו הכמיהה להתיישבות יהודית בארץ ישראל, ישנה פסיקה של שופט סורי שאומר לגבי אדמות פרטיות של יהודים באזור החורן ממזרח הגולן שהם מוחרמות דה פקטו ואין צורך יותר לשלם דמי אריסות על אדמות אלו. כך שלמעשה פסק שכיבוש מבטל אדמות פרטיות.

 במלחמת ששת הימים השומרון ושמורת הר כביר חזרו לשלטון יהודי. לגבי השמורה חשוב לציין כי הייתה שוממה בתקופת זו ואין בה רושם של גידולים חקלאיים או התיישבות משמעותית מתקופה זו כפי שניתן לראות במפה נוספת שנעשתה בידי אלכסנדר אבנון ומופיעה בספר על הקמת המנהל האזרחי "קללת הברכה" של שבתי טבת משנת 1969 שמראה כי האזור היה ממועט חקלאות.

בספרו זה מתאר שבתי טבת את התהליכים בהחלת המנהל האזרחי על יהודה ושומרון. יחידת המנהל האזרחי הייתה מהיחידות שיותר התאמנו למלחמת ששת הימים באמצעות קריאה מרובה של ספרי משפט בינלאומי והכשרת משפטנים. ממשלת ישראל קיבלה כשבוע לאחר מלחמת ששת הימים את הצעת צור בה נאמר כי הריבון ביהודה ושומרון הוא מפקד צה"ל המקומי והוא ימנה נציגים מקומיים של משרדי האוצר, הבריאות, הדואר, הפנים ובו מוכל משרד הדתות, החינוך התרבות החקלאות, המסחר והתעשייה, התחבורה והתיירות. נציגי משרדים אלו יהיו בסטטוס של קציני מטה מקצועיים.

לגבי היחס לתושבי השומרון היהודים מספר שבתי שביט כי לא הייתה למנהל האזרחי תורה מסודרת וכי התיישבות זאת באה בהפתעה. ולא טופלה בחקיקה מסודרת. אך וודאי שיהיה קשה חקיקתית לחוקק חוק שיצריך אישור הריבון הצבאי על רכישת קרקע של יהודים מערבים מכיוון שכפי שהסברנו זה החוק בהא הידיעה שעליו מושתת ריבונות המדינה.

לאחר מלחמת יום כיפור הוקמה אלון מורה על הר כביר וכשנתיים לאחר מכן הוכרזה שמורת הטבע הר כביר על שטח של כ25 אלף דונמים. לדברי וותיקי ההתיישבות מטרת ההכרזה הייתה למצב את השטח כשטח התיישבות יהודית. לאחר הסכמי אוסלו הוכרזו כעשרת אלפים דונמים מהשמורה כשטחי B בהם קיימת שליטה מוניציפלית פלסטינית.

לפי מדריך השומרון באזור נחל תרצה קיימים אתרי עתיקות רבים נסקור כעת תמונת מצב של תל אחד ח'רבת תל אל-פח'ר או תל החרסים. לפי מדריך ישראל מלפני 40 שנה קיימת בתל החרסים שרידי ח'אן ענק בגודל של כעשרים על ארבעים מטרים שחלקו מקורה בגג וקשתות. תושבי אזור השמורה זוכרים כי באזור תל החרסים היה אזור עתיקות משמעותי אך במהלך המהמות של שלפני 20 שנה הוא הועמס באמצעות שופל על משאיות במשך מספר ימים.

באתר עמוד ענן מצויין כי בתל נשארו חלל קולומבריום, אבן רחיים קבורה באדמה וממצאים מתקופת בית שני, ההלניסטית והביזאנטית. לפי מפות סימון שבילים של החברה להגנת הטבע משנת תשסא תל זה מצוי כולו בשטח שמורת הטבע הר כביר אך בשטח B וגם המחצבה באזור עובדת בתחום שמורת הטבע.

בתקופה האחרונה התקרבה לתל מחצבה ומאז קצב הרס העתיקות גבר. לחא'ן לא נמצא כמעט זכר, ובחודשיים האחרונים ניכרת השמדה גוברת והולכת של העתיקות שם. בנוסף ישנה בקיץ האחרון מגמת של הצתות במטרה לשרוף את צומח השמורה כך שבתוך שבועיים נרשמו מעל 7 שריפות שהובערו באזור השמורה כשרובם כובו על ידי תושבי אלון מורה.

תגובות (0) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


1 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 17 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד