בע"ה ד' תשרי תשפ"א
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

מסלול רגלי סובב הר עיבל ולמזבח יהושע

עמיתים לטיולים, בהדרכתו של שוקי לוין, טיילו סביב הר עיבל בשומרון וביקרו במזבח יהושע

  • עמיתים לטיולים
  • ט"ו אב תש"פ - 09:58 05/08/2020
גודל: א א א
(צילום: ירון בוצר)
(צילום: ירון בוצר)

פסגת הר עיבל

במהלך סיורינו ברחבי ארץ הבחירה אנו נושאים תמיד עימנו את ספר התנ"ך וקושרים בין נופי הארץ לפסוקיו. לרב מלאכה זו דורשת מאמץ רב והסתמכות על מילים בודדות מהמקורות ועדויות קלושות שנותרו על פני הקרקע. לעיתים כמו בהר עיבל פשוט יש לפקוח עיניים ופסוקי התנ"ך נפרשים להם מולנו על מדרונות ההר וסביבותיו.

אל סיורנו אנו יוצאים בכביש הצר המוביל בין היישוב המשגשג והיפהפה שבי שומרון לפסגת הר עיבל בשיירה ארוכה של עשרות מכוניות המעידה על הסקרנות הרבה בקשר למקום והרצון לשוב אל נחלת אבותינו. הדרך מובילה בין נופי קדם של הרי טרשים ובוסתנים בהם כמו עצר הזמן מלכת, כאשר מדי פעם מבין פתח קטן בצמחיה הסובבת מגיח נוף פרבריה של שכם על שלל בתי הקומות הצבועים לבן בוהק ומזכירים כי אנו עדיין בעת החדשה.
תוך זמן קצר אנו מגיעים אל פסגתו של הר עיבל, ממלאים עד אפס מקום ברכבינו את דרכי העפר הסובבות אותו ויוצאים רגלית בעקבות מדריכנו - שוקי לוין מחופרי אתר מזבח יהושע, אל המדרון הדרומי של ההר ממנו נשקף נופה של העיר שכם. 
העיר שכם שוכנת בשטח המישורי הצר התחום בין הר גריזים מדרומה והר עיבל עליו אנו עומדים מצפונה, ובשל כך רב הבניה בעיר הינה של של בניינים רבי קומות הצבועים או מחופים באבן לבנה בוהקת. אינספור בניינים אלו יוצרים נוף עירוני מושך עין המשתרע על כל פיסת קרקע פנויה בין ההרים, ואף פולשת אל מדרונותיהם.
בחינה מדוקדקת יותר של הכרך מגלה את שכם הרומית - נאו פוליס, ממנה נגזר שם העיר בערבית נבלוס, בחלקה המערבי יותר בצורת בניינים נמוכי קומה יחסית המכסים שטח בצורת אליפסה, ממש כמו שמתוארת צורת העיר במפת מידבא מהתקופה הביזנטית. היישר מתחתינו שטח ירוק עטוף עצים, חריג מאוד בין אלפי הבניינים הינו תל שכם בה שכנה שכם המקראית. 
מולנו על הר גריזים שוכן לבטח היישוב הקסום הר ברכה, ובסמוך אליו שכונת השומרונים ושרידי המקדש השומרוני בראש ההר. מבנה עצום מידות בצבע כתום -חום המעוצב בצורת מן מקדש רומי בעל גג כיפתי ועמודים נישאים בחזיתו טובל בגינה מעוצבת רחבת ידיים אינו מקדש אלא ביתו של אל-מצרי מעשירי המקום.
בינות לים הבניה הלבנה אשר בשכם, מנסים לשלוט על קו הרקיע - מספר צריחי מסגדים עצומים בצבעי זהב, ירוק ואדום אך על כל אלו מאפיל בעוצמת קדושתו בניין קטן הסמוך לתל שכם, בעל כיפה לבנה צנועה - קבר יוסף.  
שוקי קוטע את תצפיתנו באומרו כי היום אמנם נדבר על הנוף הנשקף מולנו, אך בעיקר נצא לסייר באתר מזבח יהושע אשר נחשף לפני ארבע עשורים בידי הארכיאולוג הנודע אדם זרטל, ממצא מדהים המקשר אותנו ישירות למעמד הברכה והקללה שנערך בידי בני ישראל לאחר כניסתם לארץ, ממצא בסדר גודל של המגילות הגנוזות, אך בניגוד להם משום מה לא זכה להתייחסות ממלכתית, ולא רק שאין גן לאומי תוסס סביבו, אין אפילו שלט קטן המבאר לבאי המקום את עוצמת וחשיבות האתר.
שוקי מכיר לנו את דמותו של אדם זרטל, ארכיאולוג אשר נפצע קשה בשתי רגליו במלחמת יום הכיפורים, ואשר רופאיו חששו כי לא יוכל ללכת יותר. אך אדם בנחישות לא רק ששב ללכת, אלא אף ערך סקר רגלי כשהוא נעזר בקביים בכל מרחב הר מנשה מחדרה ועד הבקעה, ומאזור מגידו ועד מדרום לשכם, כנראה הסקר הארכיאולוגי הגדול ביותר שנערך אי פעם בעולם. ורבים מן המטיילים הותיקים עדיין זוכרים אותו רץ עם רגליו הפגועות על ההרים, כאשר הם מתקשים לעמוד בקצבו.
בסקר עצום זה אשר בימים אלו מתפרסם הכרך השמיני המתעד אותו, נחשפו אלפי אתרים, ביניהם אתר מזבח יהושע המזוהה כמזבח עצמו, אשר נבנה בידי יהושע בן-נון לפני טקס הברכה והקללה.
שוקי נזכר כיצד בתחילת שנות השמונים עת נחפר האתר בידי זרטל, הבין מיד בני קצובר ממקימי גוש אמונים כי מדובר במזבח יהושע, אך זרטל החוקר הדקדקן ניתח את הנתונים והממצאים עוד שבע שנים תמימות עד שהעז לפרסם מסקנה מדהימה זו!
חוקרים רבים בעת החדשה ניסו לחפש את מזבח יהושע לפני זרטל, אך עשו זאת באזור הדרומי ממנו נראה הר גריזים, שכן לפי התאור המקראי טקס הברכה והקללה התרחש בין שתי ההרים, אך העלו חרס בידם וסברו כי המזבח פורק עם העידנים בידי השומרונים והועבר להר גריזים. הסקר אותו ערך זרטל כיסה את השטח ביסודיות, ואיתר את המזבח בקלות יחסית אך בצידו הצפוני של הר עיבל ממנו לא נשקף הר גריזים, אך על נקודה זו נדון מאוחר יותר באתר עצמו.
מדריכנו דן מעט בהיסטוריה המודרנית של ההר אשר בראשו מוצבת אנטנת תקשורת הבולטת למרחוק. לפני כ20 שנה הרב בנימין הרלינג נרצח בפיגוע רצחני שכוון כנגד מטיילים שהלכו באותו שביל ממש בו אנו פוסעים והתקרבו בטעות לפאתי עסכר, פרבר של שכם. שלטונות ישראל בתגובה נרפית ותמוהה מנעו כמעט לחלוטין את האפשרות לטייל בהר, עד ל2010 שאז מח"ט שומרון סייע בפתיחת הר עיבל לתנועת מטיילים יהודים ברמה חודשית וסיור 'עמיתים לטיולים' ב2012 שלאחריו נפתח השטח לעליה ברמה שבועית.
בשנת 1998 מטוס אף 15 שנקרא 'קרן אור' פגע במהלך אימון באנטנה והתרסק בקפדו את חיי הטייס אורי קולטון והנווט אורי מנור, לזכרם הקים נחמיה פרלמן אנדרטה במקום הנקראת דרך אור על שמם. ובשנת 1999 ניטעה שדרת עצים לזכרם.
לסיום מצביע שוקי אל בית אל מצרי המפואר, ומעלה תקווה כי ממשלת ישראל תבין את חשיבות האתר ותבנה כאן מרכז מבקרים בעל נוכחות מרשימה לא פחות מבית זה.

תצפית קבר יוסף

מפסגת ההר לא ניתן לראות לראות את האתר הקדוש של קבר יוסף ולכן אנו ממשיכים לאורך מדרון הר עיבל בין טראסות עתיקות המתפוררות תחת לחץ הדורות לנקודה בה בולטת הכיפה החשובה של קבר יוסף ותל שכם הסמוך אליו מעבר למדרון ההר.
בעוד מספר אברכים נושאים תפילה חרישית מול קבר יוסף, אנו תרים בעינינו את הנוף המשיק לפסוקי התנ"ך ונוגע בכל לב יהודי, כאן באלון מורה אברהם חנה בבואו לארץ, כאן נטה יעקב אוהלו, שכם בן חמור ארב לדינה, ובני יעקב נקמו את תומתה. יוסף בחפשו את אחיו הגיע לכאן ואיש הפנה אותו אל עמק דותן, ועם שוב בני ישראל ממצרים נקבר כאן. מעל רכס איתמר מדרומנו שולטת על קו האופק ארומה עירו של אבימלך ועל הר גריזים מולנו נשא יותם את משל העצים. כאן כמובן נערך טקס הברכה והקללה, ואת מזבח יהושע שנבנה באותו מעמד נתור היום!.
את סערת הרגשות קוטע מדריכנו המפציר בנו להמשיך אל מחוז חפצנו, מזבח יהושע. אנו ממשיכים לפסוע צפונה על קו הגובה החושף את נוף הבקעה הנבלעת באובך, ואת הר כביר עליו מחדש היישוב אלון מורה את יישוב הארץ. הר גריזים נעלם לו מאחורי קו הרכס, בעוד מצפון נפרש נופה המרהיב של בקעת תרצה, ומזבח יהושע המתנשא בראש קמר קטן בחלקו הצפוני של הר עיבל.

מזבח יהושע

מדריכנו נעצר בחורשה עתירת צל כמטווחי נגיעה מהמזבח ופורש שרטוט ענק שנלקח מתוך ערכת ההדרכה של אדם זרטל עצמו. ולאחר הדרכה קצרה אנו יוצאים לבדוק את הממצא במשך דקות ארוכות, מבנה של אבנים גדולות ובלתי מסותתות (!) התואמות את ההלכה שאת המזבח יש לבנות מאבני גוויל. המבנה מתנשא לגובה של 4 מטרים ומידותיו 9 על 7 מטרים. מדרום מתנשא כבש רחב המוביל אל ראש המזבח, ומשני צידי הכבש חצרות קטנות התחומות בכבש סובב נמוך יותר הבנוי סביב המבנה. בראש המבנה במה רבועה ושטוחה אליה מוביל הכבש.
תוך דיון מלא התרגשות עם קהל העמיתים, מגלה שוקי כי במהלך סקר הר מנשה התגלה המזבח כאשר הוא קבור תחת גל אבנים קטנות שאולי שימשו להגן על קדושת המקום כאשר פסק השימוש בו, וסילוק אבנים אלו גילה את המזבח כשהוא במצב כמעט שלם. שוקי מצביע אל קו צבע שחור הנקרא קו שיחזור, קו אותו הארכיאולוגים צובעים כדי לסמן באיזה גובה החלו בשחזור.
בדרך כלל במבנים עתיקים כאלו קו השחזור נושק ליסודות המבנה, ואילו כאן הוא ממש צבוע בראש המזבח, כאשר רק חלק קטן מראש הכבש שוחזר וכן ראש הבמה, שככל הנראה ניזוקו במהלך שלושת אלפי שנים בהן עברו רעידות אדמה על הארץ. כמו כן השיחזור נעשה בדקדקנות רבה והשבת כל אבן למקומה הראוי, כך נחשף מבנה שמור היטב מתקופת ההתנחלות! 
סביב המזבח מתוחם שטח בצורת כף רגל שככל הנראה שימש כחצר אליה נכנסו רק הכוהנים, ומצידו נמצאו שרידי מדרגות שהובילו אל המזבח. באתר נתגלו 2 חרפושיות שמקורן במצרים וניתנות לתארוך באמצעות שם המלך המצרי החקוק עליהן, תארוך המתאים היטב לתקופת ההתנחלות. צורת כף הרגל תואמת מתחמים נוספים בבקעת הירדן, שנתגלו ע"י זרטל באזור כניסת בני ישראל לארץ-ישראל ואולי מכאן לפי זרטל המונח עלייה לרגל?.
תחת במת המזבח ובחצרות משני צידיו נתגלתה כמות אפר גדולה ובה אלפי עצמות בעלי חיים כשרים - כולם זכרים צעירים (כנדרש על ידי התורה), שביניהם למרבה ההפתעה גם יחמורים אשר הינם כשרים אך אינם עולים על המזבח. האפר הרב של בעלי החיים התערב באבני הגיר של המתחם ואכן בצילום אויר מתקופת החפירות ניתן לראות בוהק לבן המקיף את כל אזור מתחם המזבח.
לפי הממצא הארכיאולוגי נראה כי המזבח פעל עשרות שנים לפני שנקבר תחת גל האבנים אותו גילה הסקר. עוד נחשפו באתר שרידי כדים רבים שאולי שימשו להבאת מים לצרכי המזבח, ואיני יכול שלא להביט ולמשש את החרסים הרבים מתקופת ההתנחלות המתגוללים סביב ולתהות האם הכדרים שיצרו כדים אלו הכירו את משה ואת יהושע!.
מידות המזבח וצורתו מתאימות היטב להלכה, אך מיקומו ממנו לא ניתן לראות את הר גריזים מעלה ספק, שכן כתוב בבירור בתנ"ך כי טקס הברכה והקללה נערך בין הר עיבל להר גריזים. ושוקי מעלה שתי סברות לנושא, ראשית קריאה מדוקדקת בפסוקים מעלה כי יכול להיות כי בניית המזבח וטקס הברכה והקללה היו נפרדים ולא בהכרח באותו מקום. לצורך הסברה השניה מגייס שוקי את התנא רבי אליעזר הסובר כי הר עיבל וגריזים אינם אלא שתי גבשושיות קרקע אותן בחרו בני ישראל לצורך הטקס - ואם כך הרי שיכול היה הטקס להתקיים ממש כאן בעמק הקטן מול המזבח, בין שתי הקמרים שאחד היה עיבל והשני כונה גריזים והשמות האלו עם השנים נדדו להרים אותם אנו מכירים היום. עוד מתאר מדריכנו כי נערכו הדמיות מחשב המאשרות כי בעמק מולנו יכולים להיכנס, גם אם בדוחק, 60 ריבוא גברים, חציים מימין העמק וחציים משמאל. עוד אנו למדים כי נעשה ניסוי באקוסטיקה וכי דברים הנצעקים מאתר המזבח נשמעים היטב בכל חלקי העמק הקטן מולנו.
בקשר ליחמורים בכל זאת מדובר בבהמה כשרה שאולי שימשה כמינחת יסוד, ויש הטוענים כי מדובר בכלל בעצמות אייל שזוהו בטעות כיחמור, מכלול העדויות המרשים מעלה בסבירות גבוהה כי אכן מדובר במזבח יהושע!
אנו נפרדים מהמקום האחרון אי פעם בו עמד עם ישראל כולו יחד שישים ריבוא ושבים לבתינו לאחר שהותרנו את עקבותינו בשבילי הארץ הטובה, והיא הותירה בליבנו את עקבותיה.
תודות: לשוקי לוין על הובלה והדרכה מאלפת בין צפונות הארכיאולוגיה המודרנית לסודות המיקרא, למחלקת התיירות של מועצה אזורית שומרון על שיתוף הפעולה הפורה, לעמית אררט הקושר אותנו שוב ושוב אל שורשי עמנו, לעידו מאושר המעלה את 'עמיתים לטיולים' משיא לשיא, לכח הליווי הצבאי שבא עימנו לחזות בעוצמתה של ארץ התנ"ך, ולהמוני העמיתים שבאו לחקור, ללמוד ולגלות את שורשינו.
תגובות (2) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


0 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 9 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד