המאפיה המשפטית נחשפת: מפרשת הפצ"רית ועד תפקיד השב"כ בהכנסת השב"חים

"סרט מאפיה": פרשת הפצ"רית ושיטת הטיוח

השיחה נפתחת בכינוי פרשת הפצ"רית כ"סרט מאפיה" של ממש. בן שחר וגרונר מתארים את האירוע האבסורדי של היעלמות הפצ"רית, החיפושים הנרחבים, סיפור זריקת הטלפון לים והטיוח לכאורה שנעשה לאחר מכן מול בג"ץ .

בן שחר מציג תזה חריפה: "העבריין הגדול הוא החוק" . הוא מסביר כי בעוד עבריין קטן עוקף את החוק והבינוני משתמש בו, "העבריין הגדול" הוא המערכת עצמה, שקוראת את החוק ומשתמשת בו לצרכיה . הוא מתאר מערכת שבה כולם "מחזיקים את כולם" ו"כולם יודעים על כולם" , ויוצרים לופ סגור שבו השופטים, היועמ"שית והבכירים מגבים אחד את השני .

השחיתות האמיתית: דם חיילים על הידיים

גרונר מדגיש כי השחיתות האמיתית בפרשה היא לא השקרים הקטנים או הטלפון שנעלם, אלא מה שהאג'נדה הזו מייצגת. "השחיתות הגדולה של המערכת זה הסכם אוסלו, זה קמפ דיוויד, זה לתת לאויב" .

הוא מאשים את הפצ"רית וקודמיה בכך שהם "מטרפדים" את הלחימה וכי "יש להם דם על הידיים" . "כל ההוראות פתיחה באש... שנים, שנים חיילים נהרגו ועדיין נהרגים. והן... קשורות להם הידיים והרגליים" .

בן שחר מוסיף כי הקידום של אותן בכירות נעשה לא בשל כישרון, אלא כחלק מאג'נדה פמיניסטית, אותה הוא מכנה "השוביניזם הכי גדול" . "את בתפקיד כי את אישה, לא כי את מוכשרת... והנה התוצאות" .

מי באמת מאפשר למחבלים להיכנס לישראל?

השיחה עוברת לאבסורד ביטחוני חמור לא פחות: כניסת שב"חים ומתן אישורי עבודה למחבלים. גרונר חושף כיצד השב"כ הוא הגוף ש"מעוניין" בכניסת השב"חים ומאפשר להם לחדור לישראל "מול הבית של אלוף פיקוד" , כל זאת תחת התפיסה של "לשחרר לחץ" .

יתרה מכך, גרונר מונה שורה של מקרים בהם מחבלים ותומכי טרור קיבלו אישורי עבודה רשמיים – מרופא בהדסה עין כרם שתמך בחמאס ועד למחבל שביצע את הפיגוע בברקן . הוא תולה את האשם בתפיסת "שלום כלכלי" של השב"כ, שגורמת להם "לחפף" במתן האישורים .

ניצחון בשידור חי: הוראות הפתיחה באש משתנות

באופן דרמטי, תוך כדי השידור, מקבל אלחנן גרונר עדכון כי בעקבות התחקירים והלחץ הציבורי של "הקול היהודי" בנושא הרחפנים בגבול מצרים, שר הביטחון הנחה את צה"ל להפוך את הגבול לשטח צבאי סגור ולשנות את הוראות הפתיחה באש . "חודשיים וחצי של עבודה", אומר גרונר בהתרגשות, "ודברים זזים" .

סיכום: המלחמה על התודעה ועל הקרקע

הפרק מסתיים בקריאה להסתכלות לאומית רחבה על סוגיית העסקת האויב. מנחם בן שחר מנתח כיצד הכסף הישראלי מאפשר לפועל ערבי לבנות בית ב-3 שנים , בעוד יהודי זקוק ל-30 שנות משכנתא . הוא קובע כי המצב הנוכחי, בו הפועלים מיואשים ו"בוכים" , הוא הזדמנות היסטורית לעודד הגירה .

האזינו לפרק המלא:

בספוטיפיי >> ביוטיוב >> בטלפון: 02-3139327