בע"ה י"ב אדר תשע"ט
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

הגיבור מקרב תל סאקי סיפר על התורה של רבי חייא

בסיור לחורבת שיחין למדו עמיתים לטיולים על ייצור נרות השמן בזמן התלמוד ועל עצמות הצבאים מעורותיהם ככל הנראה הכין רבי חייא ספרי תורה לילדי ישראל

  • יח"צ
  • כ"ג טבת תשע"ט - 08:00 31/12/2018
גודל: א א א
 (צילום: ירון בוצר)
(צילום: ירון בוצר)

קבוצת המטיילים עמיתים לטיולים משתפת בסיור נוסף ומעניין והפעם לחורבת שיחין הסמוכה למצפה הושעיה.

האירוע התקיים ביום שישי ערש"ק פרשת ויחי, יג' טבת תשע"ט, בהדרכת הארכיאולוג פרופ' מרדכי אביעם, מכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית - המכללה האקדמית כנרת. 
החפירות הארכיאולוגיות הנרחבות בארצנו חושפות לעתים קרובות שרידי מבנים וכלים עתיקים, אך לעתים נתקלים החופרים בקרקע של ארץ הקודש בשורשים המסתעפים ישירות מהמילים השזורות במורשתנו וקוראים לנו לבוא ולהתחבר בצורה ישירה אל העבר היהודי העשיר המרבד את ההיסטוריה של ארץ הבחירה.

אל סיורנו אנו יוצאים בבוקר ערפלי צופן סוד אל סינגל הושעיה המספק דרך כורכר נוחה גם לרכבים רכים עד סמוך לגבעת שיחין. המוני העמיתים יוצרים פקק תנועה קטן בלב האזור השליו, פקק המתפזר במהירות לחניה נוחה יחסית בשולי הדרך ובהסדר מיוחד בין הטבע לעמיתים ללא דמי חניה.

הליכה בשוליו של שדה חיטה הגומע עדיין משפע גשמי הברכה של הימים האחרונים מביאה אותנו אל מרגלות הגבעה ומשם עליה נוחה בין עצי זית עתיקים מובילה אל מתחם החפירה הממוקם בפסגתה.

במתחם ששטחו כדונם נפערים מספר ריבועי חפירה החושפים קירות רבים הבנויים מאבני נארי אפורות מסותתות בסמוך לפני הקרקע אך את תשומת הלב מושכת אבן גיר לבנה באורך של יותר משלושה מטרים מסותתת היטב שעדיין ניכר בה חור הבריח של הדלת וכנראה שימשה אי אז כמפתן הדלת של מבנה ציבור.

חפירות שיחין הקדומה

מדריכנו פרופ' מרדכי אביעם מחופרי האתר מזמין אותנו להתכנס סביב אזור החפירה תוך שהוא מזהיר מפני התקרבות מסוכנת אל שולי החפירה העלולה לגרום לפציעה או חמור מזה להתמוטטות הקירות העתיקים.

מוטי סוקר את מיקומה של שיחין בבקעת בית נטופה הפוריה, ממזרחנו בירת הגליל ציפורי, ומסביב שכנו כפרים יהודים שהתרבו עם שחרור הגליל בידי מלכי בית חשמונאי במאה הראשונה לפני הספירה, עד שיוסף בן מתיתיהו מונה ערב המרד הגדול 204 יישובים יהודיים בגליל – יותר מאשר בימינו!

בעוד קרני השמש בוקעות מעל גבעת ציפורי ומנקות את האוויר מפזר מדריכנו את ערפליי הזמן ואנו למדים כי שיחין נזכרת רבות במקורות יהודים, היא היישוב הראשון המוזכר לאחר חורבן בית ראשון בתאור מסע מלחמה של תלמי מלך קיפרוס בו כבש את הכפר תוך הפתעת תושביו ביום השבת.

בתלמוד מוזכר במסכת שבת היישוב כמרכז ייצור של כלי חרס משובחים שאין דרכן להשתבר ואכן בסקר שנערך כאן בשנות ה80 וכן בחפירות הארכיאולוגיות נמצאו שברי פסולת ייצור המאפיינים מרכז צריפה לכלי חרס, ניתוח כימי של הרכב הכלים מגלה כי נוצרו מאדמת העמק הסובב. לשאלת העמיתים מבאר מוטי כי פסולת הייצור מתאפיינת בכלים בעלי פגמים שונים, בועות שהתנפחו בעת הצריפה, שפות קנקן סדוקות או מעוותות וכיוצא באלו כלים אשר הושלכו למאגר הפסולת המקומי בידי יוצריהם שלא יכלו לשווקם, מעניין אם כלל העלו על דעתם כמה שימחה יגרמו כלים פגומים אלו לחוקרים השבים לחקור את ארצם.

מדריכנו דן בזיהוי שיחין על פי היותה מרכז ייצור לכלי חרס כמתואר במקורות אך גם מצטט ממסכת שבת תאור שרפה שפרצה בשיחין ביום השביעי ונצפתה מציפורי השוכנת על הגבעה ממזרח לנו, תאור אשר מלבד לימוד הלכות שבת גם מסייע לזיהוי כמעט ודאי של המקום.

מוטי מתאר בציוריות את סיפור גילוי אבן הגיר הבוהקת עליה חלפנו בכניסה לאתר, וכי זאת מצטרפת לחוליית עמוד לב (עמוד שהוצב בפינה לתמיכה בשורות עמודים מצטלבות) להבנה כי מדובר במבנה ציבורי רחב ידיים הנתמך במספר שורות עמודים. שרידי המבנה מצטרפים לחשיפת מקווה טהרה וכלי אבן (שאינם מקבלים טומאה ולכן אופייניים לשימוש עברי) המעידים על יישוב יהודי ולכן זוהה המבנה כבית הכנסת של שיחין. היות שתחת בית הכנסת נתגלו פריטים מהמאה הראשונה לספירתם וידוע כי היישוב חרב בסוף המאה השניה (מסיבה שעדיין לא הובררה כראוי בידי הארכיאולוגיים, אך מצוין בתלמוד במסכת תענית כי שיחין חרבה מפני כשפים) מדובר בבית כנסת המתוארך בוודאות למאה השניה לספירה.

מוטי חוזר אל הקירות הרבים הבולטים בין ריבועי החפירה ומציין כי מדובר בבתי מגורים צנועים יחסית המתאפיינים בשימוש רב בפסולת החרס לשם יישור השטח, מתחת לרצפות הבתים נתגלה מספר רב של כלים שלמים אך פגומים אשר שימשו לתמיכת הרצפות.

בין הכלים נתגלו טיפוסי כלים מוזרים שלא נחפרו באף אתר אחר, כנראה יוזמות מקומיות של כדרים שלא מצאו חן בעיני עקרת הבית העבריה והושלכו לפח האשפה של ההיסטוריה...

מוטי שב ומצטט מהתלמוד כי בשיחין יוצרו נרות שמן רבים ואכן לא רק שברי נרות נחשפו בחפירה אלא גם מספר בלתי רגיל של תבניות גיר ששימשו לעיצוב וייצור נרות אלו.

את סקירתו מסיים מדריכנו כאשר הוא מצביע אל אחד משרידי בתי המגורים בו נחפר כבשן צריפה קטן בתוכו שתי נרות שלמים ושברים רבים של נרות סביבו, מפעל עליו נשמע עוד בחלקו השני של הסיור – מצגת הסוקרת את הממצאים שנחשפו בשיחין ואת משמעותם.

הרצאה ומצגת באולם הרב תכליתי בהושעיה

מהמאה הראשונה אנו שבים אל פלאי הטכנולוגיה המודרנית ושמים פעמינו אל הושעיה הסמוכה שם באדיבות מזכירות היישוב אנו מתכנסים אל האולם הרב תכליתי הסמוך לבית הכנסת המרכזי להרצאה מלווה במצגת להבנת ממצאי החפירה ומשמעותם.

את הרצאתו פותח פרופ' מוטי אביעם בציטוט פרקי התלמוד הדנים בשיחין, ממשיך בהצגת תצלום אויר בו נראה היישוב בברור בין ציפורי למאגר אשכול, מציג תמונה מרגשת של תפילת השחרית הראשונה באתר בית הכנסת של שיחין לאחר אלפי שנים בהן היה המקום נטוש וכמובן מציג את חוליית עמוד הלב שיחד עם אבן המפתן תרמו לזיהוי מבנה בית הכנסת.

מוטי ממשיך ומעביר בחן והומור קורס בזק בכדרות, אנו צופים כיצד פעלו האובניים של בני שיחין בדומה מאוד לאובניים המודרניות מלבד כוח האדם שהומר במנוע חשמלי, מתוודעים למיטב כישלונותיהם של מיודענו הקדרים כפי שנחפרו באתר, כלים בעלי בועות שהתנפחו בעת הצריפה, שפות קנקנים סדוקות וכן אוסף של כמה עשרות נרות שמן שנראה כי יוצרו ברשלנות, נרות אשר נמצאו מרוכזים סמוך לכור הצריפה הקטן שעל אתרו הצביע מדריכנו בסיור, מהן אנו למדים כי אתר זה שימש ככל הנראה להכשרת שוליות כדרים שאת נרות הבוסר שלהם מצאנו.

לאחר שהבנו מה לא לעשות אנו למדים את הדרך הנכונה לייצור נרות שמן, אבן קירטון רכה שימשה בידי הקדרים לייצור תבנית על ידי חצייתה לשתיים וחריטת דפוס הנר הרצוי בכל אחת מחצאיה. ייצור נר השמן התבצע על ידי הידוק שכבה דקה של חומר אל שתי חצאי התבנית ולאחר מכן הידוקן זו לזו ליצירת הנר שאז הוחלקו בו אזורי החיבור ונשלח לצריפה, אבן הקירטון סופגת הלחות התאימה לצורך זה שכן החומר נפרד מעליה בקלות רבה ואפשר ייצור סדרתי של נרות מעוצבים ומעוטרים ביד אומן.

שקופיות של נרות מעוטרים ברימונים, אמפורות, דקלים ואף לולבים ומנורה חולפות על המסך תוך שמורנו מסביר על טכניקת קירצוף הנרות בה לפני הצריפה הוחלקו נקודות חיבור בעזרת סכין ליצירת משטח חלק ונעים לעין, טכניקה ששימשה בתקופה ההרודיאנית בירושלים. נרות מסוג זה שהחומר ממנו יוצרו מקורו במוצא הסמוכה לירושלים נמצאו ברחבי הארץ, ממצא המעיד כי עולי הרגל הביאו עימם נרות ירושלמים לביתם, אולי כדי להנות מזיו אור שמקורו בעיר הקדושה. לאחר חורבן הבית יוצרו נרות זהים בקרצוף גם בשיחין ככל הנראה עקב שימור המסורת שהתקבעה שנים כה רבות.

סוג מעניין נוסף של נרות שמן בעלי צורה ייחודית הינו נרות דרום, שסברו כי מקורן באזור יהודה בתקופה שבין המרידות (70 עד 135) אך בדיקה כימית מגלה כי טיפוס נר זה יוצר אצל ידידינו משיחין ואף זכו לשם מעלה החיוך נרות דרום צפוניים.

טיפוס נר חשוב נוסף הינו נר צבוט, מעין קערית קטנה שנצבטה ליצירת פכית שמן. נר זה היה בשימוש נפוץ בבתי החשמונאים וייצורו כאן מעיד על שחרור חבל הארץ הגלילי בידיהם והבאת האור החשמונאי לגליל.

תעשיית החומר של שיחין התפרסה לתחום נוסף ראוי לציון והוא מחתות הקטורת אשר תבניות לייצורן ומחתות רבות נחפרו בשטח ומוצגות על המסך מולנו.

לסיום המצגת שב מורנו אל התלמוד ומצטט את רבי חיא אשר ייצר מגילות מעורות צבאים לשם כתיבת חומש שישמש ללימוד תינוקות ישראל. ניתוח עצמות בעלי החיים שנמצאו בין המוני כלי החרס העלה אחוז גדול ומפתיע של עצמות צבאים המעלה את ההשערה כי בנוסף לפועלם בתעשיית מוצרי החולין עסקו בני שיחין גם בייצור מגילות לצרכי הקודש, גילוי המשלים את חיבורנו אל תקופת התלמוד ואל שורשינו.

לפני סיום היום המפעים מקבל את המיקרופון אבי פולמן המשיב אותנו אל השבת של יום הכיפורים 1973 בה יצאו מדינות ערב לנסות ולהשמידנו.

תוך שהוא מתקשה להסתיר את התרגשותו מספר אבי על הקרב בדרום הרמה בו חיילי חטיבה 188 בלמו באומץ ליבם ובגופם את הניסיון הסורי לפרוץ דרך הרמה ולהחריב את הגליל. בין הקרבות הקשים שהתחוללו ומתוארים בין השאר בספר "על בלימה" מאת אבירם ברקאי (ספר מופת המומלץ על ידי אבי, וגם על ידי) מתמקד אבי בקרב הבלתי יאמן בתל סאקי בו לחם מרצנו מרדכי אביעם יחד עם עוד יותר מעשרים מאנשי החטיבה, קרב בו נלכדו באחד הבונקרים במוצב שנכבש על ידי האויב ושרדו נגד כל הסיכויים עד לשחרור מחדש של הרמה בידי כוחותינו.

עם פיסת מורשת קרב זו המצטרפת למסענו אל תקופת התלמוד מסתיים יום שורשי מרתק ומפעים של מורשת יהודית המחוברת כל כך אל אדמת הארץ הזו.

תודות:

לפרופ' מרדכי אביעם על מסע מלא גילויים וחן בין דפי התלמוד ואדמת הגליל,

לאבי פולמן על שימור והנצחת מורשת חטיבה 188,

לאנשי הושעיה על האירוח הנדיב,

לסבא-עמית המעמיק ומחזק את שורשינו,

ולהמוני העמיתים שבאו להתעמק בעברנו.

תגובות (0) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


4 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 27 מהשבוע האחרון