בע"ה י"ח תשרי תש"פ
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

ט"ו בשבט ראש השנה לאילנות - המנהגים וההלכות

אומרים תחנון או לא? מה סדר הברכות על הפירות? ולא לשכוח את האתרוג. מדריך הלכתי של מכון התורה והארץ

  • יח"צ
  • י"ד שבט תשע"ח - 21:00 30/01/2018
גודל: א א א
ט"ו בשבט.  (מרים בונימוביץ' TPS)
ט"ו בשבט. (מרים בונימוביץ' TPS)

מנהגי היום:

  1. אין מתענים, אין נופלים אפיים ואין אומרים תחנון בט"ו בשבט. אם חל ט"ו בשבט בשבת, אין אומרים 'אב הרחמים' ו'צדקתך צדק'.
  2. יש הנוהגים לאכול בט”ו בשבט, משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל.
  3. יש הנוהגים לאכול בט"ו בשבט אתרוג, ובמיוחד אתרוג מארבעת המינים, שברכו עליו בסוכות.
  4. יש הנוהגים לאכול מפירות ארץ ישראל, וללמוד בזמן האכילה את ההלכות השייכות למצוות התלויות בארץ; וכשאין בנמצא מפירות ארץ ישראל, נוהגים לאכול מפירות חוץ לארץ.
  5. יש להקפיד כל השנה וקל וחומר בט"ו בשבט, שהפירות הנאכלים הם בלי חשש ערלה (מצוי מאוד ברימון ובגפן, ומעט בזית), מעושרים כדין, ואין בהם תולעים.
  6. יש הנוהגים להתפלל בט"ו בשבט על אתרוג נאה לארבעת המינים בשנה הבאה. גם כשט"ו בשבט חל בשבת יכולים לבקש על כך בתפילת 'אלקי נצור', ואין בזה 'בקשת צרכים' בשבת.

סדר אכילת הפירות:

"אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ." (דברים ח',ח')

"כל הקודם בפסוק ארץ חטה ושעורה קודם לברכה וארץ בתרא הפסיק הענין וכל הסמוך לו חשוב מהמאוחר ממנו לארץ קמא הלכך תמרים קודמים לענבים שזה שני לארץ בתרא וזה ג' לארץ קמא" (שולחן ערוך אורח חיים רי"א).

  1. מקדימים לאכול כל דבר שברכתו 'המוציא'; לאחר מכן אוכלים דבר שברכתו 'מזונות', ולאחר מכן מברכים על היין.
  2. נוהגים ששבעת המינים קודמים לכל פירות העץ האחרים, מלבד הנוהגים כדעת הרמב"ם, שמקדימים את הפירות שחביבים עליו כעת.
  3. כל הקודם בפסוק "ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש (תמרים)" קודם לברכה, ועל כן הגפן קודמת לתאנה, התאנה - לרימון, והזית - לתמר.
  4. כל הקרוב למילה "ארץ" בפסוק - חשיבותו גדולה יותר. על כן הזית והתמר קודמים לגפן לתאנה ולרימון, מכיוון שהזית והתמר נכתבו מיד לאחר המילה "ארץ" השנייה, ואילו הגפן, התאנה והרימון נכתבו בריחוק שתי מילים מהמילה "ארץ" הראשונה.
  5. חיטה ושעורה העשויים לתבשיל או לפת קודמים לזית ולתמר, אבל חיטה או שעורה יבשים או שנעשה מהם משקה (שברכתם 'אדמה' או 'שהכל') - פירות המינים האחרים קודמים להם.
  6. פירות העץ קודמים לפירות האדמה, ויש אומרים שאם פרי האדמה חביב עליו מאוד, יש לברך עליו קודם לפרי העץ.

חתימת הברכה:

  1. כל האוכל פירות ארץ ישראל משבעת המינים, צריך להזכיר בברכה אחרונה שבחה של ארץ ישראל, וחותם "על פירותיה" (זיתים, רימונים ותמרים, רובם מגידולי הארץ).
  2.  האוכל מפירות חו"ל, חותם בברכה האחרונה "על הפירות". בכל מקרה שיש ספק אם הפירות מהארץ או מחו"ל, יחתום את הברכה  "על הפירות" (צימוקים - חלקם מהארץ וחלקם מחו"ל).
  3. אם אכל פירות שבעת המינים גם מהארץ וגם מחו"ל, יחתום "על הפירות".
  4. ברכת "מעין שלוש'' פוטרת  גם את פירות העץ שאינם משבעת המינים.

ט"ו בשבט שחל בשבת - אכילת פירות בסעודת שבת:

  1. כשט"ו בשבט חל בשבת, עדיף לאכול פירות ט"ו בשבט בתוך הסעודה (לאחר הקידוש וברכת 'המוציא'), ולא בין הקידוש לסעודה, כדי שלא לבוא לידי ספק בברכה אחרונה. כמו כן אפשר לעשות סעודת פירות לאחר ברכת המזון, אולם יש להשתדל לשהות זמן מה אחר הסעודה, שלא תהא זו אכילה גסה, ושלא לברך ברכה שאינה צריכה.
  2. בדיעבד, מי שצריך לאכול פירות ט"ו בשבט אחר הקידוש וקודם הסעודה, ינהג כדלהלן:
  3. אם אכל פירות שצריך לברך עליהם בתוך הסעודה (כגון: תמרים, תאנים), אך לא יאכל פירות אלו בסעודה – לפי פוסקי אשכנז וחלק מן הפוסקים הספרדים חייב לברך ברכה אחרונה קודם נטילת ידיים; ויש מחכמי ספרד שפוטרים מברכה אחרונה, אם לא יאכל בסעודה פירות אלו.  אם יאכל פירות אלו גם בתוך הסעודה, אינו צריך לברך ברכה אחרונה קודם נטילת ידיים.
  4. על יין או על פירות המעוררים את התיאבון (חמוצים, זיתים), אין מברכים ברכה אחרונה קודם הסעודה.
  5. אם אכלו ירקות שאין מברכים עליהם במהלך הסעודה (כגון: תפוחי אדמה, גזר), יש לברך עליהם ברכה אחרונה קודם הסעודה.

ט"ו בשבט לעניין תרומות ומעשרות:

ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות, לעניין תרומות ומעשרות (בכל שנה משנות השמיטה אנו מפרישים מעשר שונה: בשנים א, ב, ד, ה לשמיטה אנו מפרישים מעשר שני, ובשנים ג, ו לשמיטה - מעשר עני). כשֶׁמַּפְרִישִׁים תְּרוּמוֹת וּמַעְשְׂרוֹת, אֵין לְעַרְבֵּב אֶת הַפֵּירוֹת שֶׁהִתְחִילוּ לִצְמֹוחַ בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה עִם אֵלּוּ שֶׁצָּמְחוּ הַשָּׁנָה. לָכֵן יֵשׁ לָדַעַת מָתַי מַתְחִילָה הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה, כְּדֵי לְעַשֵּׂר בְּנִפְרָד את פֵּרוֹת כל שנה ושנה. הַתַּאֲרִיךְ הַקּוֹבֵעַ מאיזו שנה הפרי, הוּא ט"וּ בִּשְׁבָט. פֵּירוֹת שֶׁחָנְטוּ (שהִתְחִילוּ לִצְמֹחַ) עַד ט"וּ בִּשְׁבָט, שַׁיּיָכִים לִשְׁנַת הַמַּעֲשֵׁר הַקּוֹדֶמֶת. פֵּירוֹת שֶׁחָנְטוּ לְאַחַר ט"וּ בִּשְׁבָט, שַׁיָּיכִים לִשְׁנַת הַמַּעֲשֵׁר הַבָּאָה.

ט"ו בשבט לעניין ערלה:

הַתּוֹרָה אָסְרָה עָלֵינוּ לֶאֱכֹול פֵּירוֹת 'עָרְלָה' – פירות שֶׁל עֵץ שֶׁלֹּא מָלְאוּ לוֹ שָׁלֹושׁ שָׁנִים. כשֶׁהָעֵץ מגִּיעַ לַשָּׁנָה הָרְבִיעִית, הוּא נִקְרָא 'נֶטַע רְבָעִי'.

פירות נטע רבעי מותרים באכילה לאחר חילולם.

גִּיל הָעֵץ נִקְבַּע לְפִי ט"וּ בִּשְׁבָט.פירות שייחנטו מט”ו בשבט ואילך, לאחר שכבר עברו עליהם ארבע שנים מנטיעתם יתחייבו בכל דיני תרומות ומעשרות.

כיצד מונים שנות ערלה

עץ שניטע בין א' בתשרי ל ט"ו בשבט שנות ערלה מסתימות בדיוק ביום הנטיעה, לאחר שלוש שנים מלאות.

עץ שניטע בין ט"ז בשבט ל ט"ו באב שנות ערלה מסתימות בט"ו בשבט של השנה השלישית, פחות משלוש שנים מלאות 

עץ שניטע בין ט"ז באב ל כ"ט באלול שנות ערלה מסתימות בא' בתשרי לאחר שעברו שלוש שנים מלאות

עץ שנקצץ וגובהו מהקרקע פחות מ 10 ס"מ חייבים למנות את שנות ערלה מחדש.

תגובות (0) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


0 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 12 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד