בע"ה ג' תמוז תשפ"א
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

בית המקדש, עם ישראל - הכל משתקף אצלך בבית

פרשת סוטה, איך זה קשור אלי? איך המצב הלאומי קשור למה שמתרחש אצלי בבית? ומה הקשר בין סדר החניה במדבר לבין פרשת סוטה? חסידות לפרשת נשא עם הרב יצחק שפירא

  • הרב יצחק שפירא
  • י' סיון תשפ"א - 07:59 21/05/2021
גודל: א א א

בפרשיות במדבר ונשא אנו עסוקים הרבה במשכן ובסדר מחנה בני ישראל מסביבו בחנייתם ובנסיעתם. בתווך, בין הנושאים האלו מתייחדת פרשת סוטה (וכן פרשת הנזיר).

פרשת הסוטה מתארת לנו בצבעים עזים כיצד פועלים אל מול פריצת הגבולות במשפחה היהודית, וממילא אנו לומדים מכך כיצד אנו צריכים לבנות את הבית היהודי.

מה הקשר בין סדר מחנה ישראל במדבר, על המשכן, הדגלים והשבטים לבין פרשת סוטה ותיקון ענייני הבית היהודי?

סדר הבית היהודי.

בסדר המחנה מתוארים שלשת המחנות – המחנה הכי פנימי הוא 'מחנה שכינה', בו נמצא המשכן, המחנה שמחוץ לו הוא 'מחנה לויה', בו שוכן שבט לוי, ואילו המחנה השלישי הוא 'מחנה ישראל'.

במחנה ישראל שוכנים כל השבטים, 'איש על דגלו'. המחנה מחולק לארבעה דגלים-ארבעה צדדים כאשר בכל צד חונים שלשה שבטים.

בהמשך לכל זה מגיעה פרשת סוטה המתארת בעצם את 'סדר הבית היהודי'. כמו שיש סדר של שלש מחנות, ארבעה דגלים ושנים עשר שבטים, כך יש 'סדר' לכל משפחה ומשפחה ולכל אהל ואהל במחנה, וזוהי פרשת סוטה.

עם ישראל וה' הם כמו משפחה אחת, כל משפחה פרטית בעם ישראל משקפת את הסדר הכללי של המשפחה הגדולה, השראת שכינתו של ה' בתוך מחנה ישראל.

איך אנו רואים זאת?

"שתולים בבית ה'"

את האשה הסוטה משקים מים והם בודקים אם אכן היא נאסרה על בעלה או שאכן היא לא שטתה. הכהן לוקח 'מים קדושים' ומערבב אותם עם עפר אותו הוא לוקח 'מקרקע המשכן'.

לקיחת העפר מקרקע המשכן רומזת לנו שכל בית יהודי הוא כאילו שתול וצומח מתוך המשכן, כל הקדושה של הבית היהודי נולדת מקדושת הקשר של עם ישראל עם ה', וכפי שיוסבר עוד בהמשך.

אלו עוד דברים בפרשיית הסוטה מלמדים על כך?

לאחר שהכהן משביע את האשה הוא כותב את הדברים על קלף ומוחה אותו בתוך המים. שמו של ה' הנמחה במים מלמד אותנו על כך שהשראת השכינה בתוך עם ישראל הנמצאת במשכן ובמקדש בעצם מסתלקת כאשר גבולות הבית נפרצים ונהרסים, ומכך אנו לומדים כמובן גם להיפך – שמירת קדושת הבית היהודי גורמת להשראת השכינה במשכן ובמקדש ובעם ישראל.

מאורעותשפ"א – הזמן לבנות את החורבה.

חז"ל אומרים – "כל המשמח חתן וכלה כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים".

מה הכוונה?

איש ואשה יכולים לחשוב כאילו הבית הוא רצונם ועניינם האישי, ובמילים אחרות – האינטרס האישי שלהם. אם אכן הם חושבים כך הבית אינו בית אלא 'חורבה', אינו יציב ומתקיים.

אבל כאשר להיפך – השמחה אינה אישית שלהם אלא משותפת עם שמחת הסובבים אותם ושמחת ה' בבית הזה, ה'חורבה' נבנית והופכת להיות בית אמיתי ויציב, כזה המשקף את רצון ה' לשכון במציאות התחתונה.

ב'סטרא אחרא', הצד האחר שאינו צד הקדושה, קשר בין בני זוג מסתכם רק סביב היצר אותו ה' ברא לנו. ניתן לראות בחוש כיצד התרבות המערבית עושה הרבה 'רוח' ו'מנפחת' את כל הדחפים והתאוות, ספרות, קולנוע, שירה ודיבורים בלי סוף, הכל בכדי שלא נשאר רק עם היצר עצמו, משום שהוא לכשעצמו איננו כלום.

'כי ממנו נקח לעבוד את ה''... גם בצד הקדושה יש מעין זה. עצם הרצון האישי של האיש והאשה להתחתן משול ל'חורבה', אך השמחה הגדולה סביב החתונה ובמהלכה, וריבוי העניין שעושים ביהדות, מחז"ל ועד החסידות, על קדושת הקשר ועל שמחת ה' בו, גורמת לקשר 'להתרומם' ולהפוך למשכן המנכיח בתוכו את השראת השכינה.

בצל המאורעות והימים הקשים ליהודים ברחבי הארץ ובפרט במקום השראת השכינה בירושלים ובהר ה', אנו זקוקים להיזכר בבית ה' ובקדושת הקשר בינינו לבין ה' המשתקף בקדושת המשפחה היהודית והקשר בין איש לאשה.

נזכה כולנו לימים עליהם נאמר 'כמשוש חתן על כלה ישיש עלייך א-להייך' במהרה בימינו!

תגובות (0) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


0 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 32 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד