לך לך - יורדים למציאות

פרשה בכותרות: 

"לך לך": היציאה למסע הגדול אל הארץ המובטחת - בציווי ה', אברם עוזב את עברו ויוצא אל ארץ כנען, כשהוא מלווה בהבטחה ובברכה אלוקית לקראת הגעתו לארץ הקודש.

משבר ראשון: רעב בארץ כנען והירידה למצרים - זמן קצר לאחר כניסתו לארץ, רעב כבד מאלץ את אברם לרדת למצרים, משם הוא יוצא לבסוף ברכוש גדול.

הפרידה מלוט: שלום בית והבטחת הארץ - בעקבות מריבת הרועים, אברם נפרד מלוט בן אחיו באצילות, וזוכה שוב לברכת ה' ולמתנת ארץ ישראל שניתנת לזרעו.

מלחמת המלכים: אברם יוצא להציל את בן אחיו - לוט נשבה במלחמה אזורית בין מלכי הצפון והדרום. אברם יוצא למבצע חילוץ נועז ומציל את לוט, את השבויים ואת כל השלל שנלקח מסדום.

ברית בין הבתרים: חזון העתיד של עם ישראל - אברם כורת ברית עם ה' וזוכה לברכת בנים. במעמד זה נחשפת בפניו תוכנית ההיסטוריה: השעבוד העתידי בארץ זרה, ולבסוף – החזרה וקבלת ארץ ישראל.

מי יהיה הממשיך: שרי, הגר ולידת ישמעאל - הגר השפחה ניתנת לאברם לאישה בשל עקרותה של שרי, ומגורשת בגלל התנהגותה. היא חוזרת לבית אברם ויולדת את ישמעאל.

ברית המילה ושינוי השם - הפרשה נחתמת בציווי על ברית המילה, המלווה בברכת ה' ובשינוי שמותיהם של אברם ושרי לאברהם ושרה – ובקיום ברית המילה בפועל על ידי אברהם וכל אנשי ביתו.

לך לך – יורדים למציאות (הטור המלא)

בהיותי ילד התחלנו ללמוד חומש מפרשת לך לך, ולא מפרשת בראשית. זה נעשה – כך נאמר אז – בהדרכת הרב צבי יהודה קוק זצ"ל, שאמר שצריך ללמד את התורה מראשית קיומו של עם ישראל.

כאשר אנחנו מסתכלים על פרשות בראשית-נח – אנחנו פוגשים פרשות של תוהו, פרשות עם דמויות ענק לא מציאותיות בעיניים שלנו. מסיפורי בריאת האדם וגן העדן, דרך סיפורי נח והמבול, ועד מגדל בבל – יש איזו תחושה של מפגש עם דמויות ואירועים 'מעולם אחר' (עד כדי כך שיש מי שחושב שקשה להסביר פרשיות כאלו ואת המשמעות שלהן לילדים).

מפרשת לך לך אנחנו פוגשים – כביכול – אנשים כערכנו. אברהם הוא דמות מעוררת הזדהות פשוטה בקשיי היום-יום, במאמץ לשמור על טהרה ומוסר בעולם מבולבל, ובהתמודדות עם קשיים וחיכוכים שצריך לפתור נכון ולהרבות בהם טוב.

"אב רם" – האנושי הגבוה, חלק אלוק ממעל – מצווה ב"לך לך" – רד ממקומך המיוחד, והפוך להיות חלק מהעולם הזה על קשייו ונפתוליו. בתוך העולם הזה תבנה משפחה (ובאמת זה יהיה מורכב ולא פשוט – עקרותן של האימהות קשורה לכאורה לקושי להכניס נשמות גדולות למציאות קטנה), ותגדל להיות עם מתוקן שמתקן את המציאות ומחזיר אותה בחזרה לגן העדן שאיבדנו בשתי הפרשות הקודמות.

בחוויה שלנו – הלך הנפש הזה מתאים ללוח השנה ולקביעות הפרשיות. אחרי השיא של חגי תשרי והאנרגיה שאיתה עברנו את שתי הפרשות הראשונות – אנחנו כבר נכנסים לתוך השגרה הברוכה, ובונים עולם מתוקן – כל אחד במקומו ובשליחותו.

שנזכה ללכת בעקבות אברהם אבינו, לצאת מארצנו וממולדתנו, מההרגלים והקיבעונות אליהם התרגלנו – ולצאת להצלחה מופלגת בארץ, במקום בו ה' מצפה לנו ואותו הוא מבטיח לנו.