תחקיר הקול היהודי: בעשור האחרון האחיזה היהודית בגליל נחלשה

מה באמת מתרחש בצפון הארץ? איפה עומדת המערכה על שמירת הגליל בידי עם ישראל?
בקול היהודי צללנו לנתונים הדמוגרפיים והגיאוגרפיים, וניתחנו את המגמה על פני השנים. אנו מביאים לכם כאן תמונה מלאה של מצב האחיזה היהודית בגליל ובעמקים.

המגמות הדמוגרפיות המרכזיות בגליל ובעמקים מצביעות על היחלשות הדרגתית של האחיזה היהודית. המיעוט היהודי הולך וקטן ומולו המיעוט הערבי מתעצם, במיוחד באזורי הליבה של הגליל - שם הערבים הם רוב שהולך וגדל. 

המצב החמור ביותר נותר גם היום בגליל התחתון ההררי (השטח שבין בקעת בית הכרם לעמק יזרעאל). באזור הזה, שחשוב להבין שהוא המאוכלס ביותר בכל הצפון, היהודים מהווים רק 23% מהאוכלוסייה, בעוד הערבים מהווים 70%. מגמה זו מחמירה עם השנים; בעשור האחרון (2013–2023) ירד חלקם של היהודים בגב ההר של הגליל התחתון ב-1.59 נקודות אחוז, בעוד חלקם של הערבים עלה ב-1.45 נקודות אחוז. ביחד הפער גדל ביותר מ-3%!

הניתוח שעשינו מראה שגם במאזן הכוח הדמוגרפי העירוני הערבים גוברים באופן משמעותי: הכוח הדמוגרפי הערבי העיקרי נשען על גושים עירוניים גדולים ורציפים, כגון נצרת, עראבה-סכנין, ובקעת בית הכרם, אל מול אלה הריכוזים היהודיים הגדולים בפריפריה של האזור, כמו בטבריה ובקריות, אינם גדולים מספיק כדי לאזן את הדומיננטיות של הגושים הערביים הללו. בראייה רחבה, ברצועה המרכזית מצפון לדרום (גב ההר ועמק יזרעאל), הערבים מהווים למעלה מ-55% מהתושבים, בעוד היהודים מהווים פחות משליש (33.14%).

פרמטר נוסף שבדקנו הוא תפיסת השטח - מהבחינה הזאת, בכלל שטח הגליל והעמקים, היהודים מחזיקים ביותר שטח ביחס לחלקם באוכלוסייה (51.5%) בהשוואה לערבים (37.84%). זאת בעיקר בשל אופיים של היישובים הקהילתיים היהודיים שהם מרווחים מאוד.

אבל בגליל התחתון היתרון הערבי בתפיסת השטח בולט עוד יותר מאשר במספרי האוכלוסייה; 57.15% מהשטח הבנוי נשלט על ידי יישובים ערביים, לעומת כ-36% בלבד בידי יהודים. מגוש נצרת ועד גוש סכנין כמעט ואין רצף של התיישבות יהודית.

פער עצום בין המאזן במדינה לבין מה שמתרחש בגליל 

כדי להציג את הנתונים נציג ראשית את המתודולוגיה: בחרנו כאזור הניתוח את הגליל והעמקים, ובתוכם בדקנו את המצב לפי חלוקה אובייקטיבית של אזורים גיאוגרפיים. כך, גבול האזור כולו הוא גבול לבנון בצפון, רמת הגולן במזרח, רכס הגלבוע והקו הירוק בדרום, ואצבע הכרמל וגבולה המוניציפלי של חיפה (וכמובן הים) במערב.

האזור הזה חולק לאזוריו הגיאוגרפיים בהתאם לטופוגרפיה. מדרום לצפון הוא מתחלק לגליל העליון, הגליל התחתון והעמקים. על ציר מזרח-מערב, החלוקה של הגליל העליון והתחתון היא למורדות מזרחיים, גב ההר ומישור החוף. העמקים מחולקים לעמק יזרעאל ולרמות והעמקים המזרחיים. לאורך רוב הגבולות הקו מובן מאליו, אך בגבול בין הרמות המזרחיות ובין הגליל התחתון ישנו ערפול ומספר הדעות גדול. כאן בחרנו בתוואי של נחל תבור כגבול.
כאשר יישוב מסוים נחצה, לדוגמה שלומי בגליל העליון שיושבת בחלקה במישור החוף ובחלקה על ההר, לא פצלנו את היישוב אלא הזזנו מעט את הגבול וכללנו את היישוב כולו בצד אחד לפי עיקרו.

ראשית, בדקנו את החלוקה הדמוגרפית בין יהודים, ערבים ואחרים בכל תחום שהגדרנו. ב'אחרים' כלולים כל הדרוזים, קרובי משפחותיהם של יהודים שאינם יהודים בעצמם (בעיקר מבריה"מ לשעבר), וצ'רקסים. ערבים נוצרים, אף כי חלקם מזדהים כארמים ומתבדלים מהשיוך הלאומי הערבי, הוכללו בערבים - זאת כיון שנראה שרק מיעוטם מתנער מהזיהוי כערבים.

הנתונים מעודכנים לשנת 2023, מקבצי הלמ"ס ליישובים ולרשויות מקומיות. כדי לקבל פרספקטיבה ראויה לשם הבנת חומרת המצב בגליל לעומת המצב הדמוגרפי בכלל המדינה, חשוב להזכיר שבמדינת ישראל כולה היהודים הם רוב מוצק של כ-74%, והערבים (מלבד הדרוזים והצ'רקסים, כאמור) מיעוט של כ-20%.

אפילו הערים היהודיות לא סוגרות את הפער

כפי שאפשר לראות, האחוז הנמוך ביותר של יהודים הוא בלב השטח. הגליל התחתון ההררי, בין בקעת בית הכרם בצפון ועמק יזרעאל בדרום, כולל רק 23% יהודים מול 70% ערבים. זהו התחום המיושב ביותר בכל האזור, עם אוכלוסיה שמגיעה כמעט ל-750,000 איש. אזור הגליל והעמקים כולו מכיל כ-1,710,000 איש. משקלו המכריע של גב ההר בגליל התחתון גורם שגם כל רצועה מלאה שכוללת אותו תכיל רוב ערבי ומיעוט יהודי: בין תושבי הגליל התחתון כולו, מחוף הכנרת ועד חוף הים, 51.45% הם ערבים ורק 41.27% הם יהודים. זאת למרות שיעור היהודים הגבוה מאוד במורדות המזרחיים ובמישור החוף של הגליל התחתון. הריכוזים הגדולים בטבריה ובקריות פשוט לא מספיק גדולים כדי לאזן את הגושים של נצרת, עראבה-סכנין, בקעת בית הכרם ושורת העיירות השולטות על כביש 70 ממזרח. ואם נסתכל על הרצועה המרכזית מצפון לדרום, גב ההר בשני חלקי הגליל ועמק יזרעאל, נראה ששם 55.32% מהתושבים הם ערבים ורק 33.14%, פחות משליש, הם יהודים.

גם בגב ההר של הגליל העליון היהודים הם מיעוט, כ-46%, אך שם היהודים הם הקבוצה הלאומית הגדולה ביותר. הערבים מהווים רק כ-20%, שלישיים אחרי ה'אחרים' - בעיקר דרוזים, שכאן מקום משכנם המרכזי.

כשמסתכלים על הגליל כולו, היהודים הם אמנם הקבוצה הגדולה ביותר, אבל עדיין מיעוט: 45.58%. הערבים הם המיעוט השני בגודלו עם 43% בדיוק. בכלל השטח שבדקנו - הגליל + העמקים - היהודים הם עדיין מיעוט: 48.44%, והערבים רחוקים מעט יותר מהיהודים עם 40.96%.

כדי להבין את המגמות על פני הזמן, ערכנו את אותה הבדיקה גם על נתונים מלפני עשור - שנת 2013.
השינוי באחוזים מדאיג, ומלמד עד כמה הכיוון בעשור האחרון היה שלילי ומהיר:

שינוי בנקודות אחוז בחלקה של הקבוצה באוכלוסיה, מ-2013 ל-2023:

שוב אפשר לראות שבגב ההר של הגליל התחתון המצב רק מחמיר במהירות: בעשור הזה בלבד חלקם של היהודים ירד ב-1.59 נקודות אחוז, ושל הערבים עלה ב-1.45. 

עמק יזרעאל יוצא דופן בכך שהמאזן הדמוגרפי השתפר בו משמעותית - חלקם של היהודים באוכלוסיתו עלה ב-2.41 נק' אחוז, ושל הערבים ירד ב-1.6. אך מלבד עמק יזרעאל, המאזן הכולל של יהודים מול ערבים השתפר רק בגב ההר של הגליל העליון, ובמידה זעומה ברמות והעמקים המזרחיים. 

לכל רוחב הגליל התחתון היתה ירידה באחוז היהודים, כך שבכלל שטחו חלקם של היהודים ירד ב-1.31 נקודות אחוז, וחלקם של הערבים עלה ב-0.6.
הירידה הגדולה בחלקם של היהודים במישור החוף (כמעט 3 נק' אחוז בכלל מישור החוף) נגרמת בעיקר בגלל 'אחרים' - במקרה הזה בעיקר מהגרים מבריה"מ לשעבר עם קרבה משפחתית ליהודים.

בגליל כולו חלקם של היהודים ירד בעשור הזה ב-0.95 נק' אחוז, וחלק הערבים עלה ב-0.4. בכל שטח הגליל והעמקים היהודים ירדו מעט פחות, ב-0.44 נק' אחוז, והערבים עלו עליה זעירה של 0.09.

מאזן האחיזה בדונמים עצמם

לבסוף, מלבד הדמוגרפיה ושינוייה בעשור האחרון ניתחנו גם את הנתונים הגיאוגרפיים - אילו חלקים בשטח מוחזקים בבניה יהודית, ערבית או 'אחרת', מה מיקומם ומה מידת ההתפרסות שלהם ביחס למספר האוכלוסין. זוהי מפת אזור הגליל והעמקים כולו:

המפה מראה לא רק שטחים בנויים בפני עצמם - כלומר שטח שעליו יושב בניין - אלא רצפים. כך עיר היא גוש בנוי, אלא אם בין גבעות בנויות של העיר ישנם ואדיות פתוחים, לדוגמה. אזורי תעשיה בערים לא נכללו כשטח המשויך ללאום מסוים (אלא אם הם מוקפים מכל הכיוונים בשטחי מגורים), אך ביישובים וכפרים הם כן נכללו. במקרים של בניה בשטחים חקלאיים (חלקם במסגרת תופעת ה'זולות' הנפוצה בשנים האחרונות סביב יישובים ערביים), מבנים קטנים ומפוזרים מוסיפים לעתים מאות דונמים ליישוב קטן בגלל צורת פריסתם.

בגלל שבעלי קרבה משפחתית רחוקה ליהודים גרים תמיד במעורב עם יהודים, הם נכללים כאן ביהודים ואין להם קטגוריה נפרדת. כאשר קבוצה מסוימת מהווה יותר מ-30% מיישוב, הוא הוגדר כמעורב: יהודי-ערבי או ערבי-דרוזי. במיפוי כזה, רצפים רבים חוצים במידה לא מבוטלת את הגבולות הגיאוגרפיים שהצבנו. במיוחד החלוקה של רצועות מישור-הר-מורדות מטושטשת כך, אך לעומת זאת אפשר להסתכל על הרצועות הרוחביות של גליל עליון, גליל תחתון ועמקים.

בהתעלם ממעט שטחים של יישובים מעורבים, מתוך 622.1 קמ"ר שמוחזקים בבניה בכל הגליל והעמקים, היהודים מחזיקים 313.1 קמ"ר והערבים 236. באחוזים (50.33% ו-37.84%, בהתאמה), היהודים דווקא יושבים על מעט יותר שטח ביחס לחלקם באוכלוסיה והערבים על מעט פחות. עובדה זו נובעת מכך שאמנם בניה ערבית 'עירונית' היא דלילה ותופסת שטח הרבה יותר מבניה עירונית אמתית כפי שהיא קיימת אצל יהודים ובני משפחותיהם מבריה"מ לשעבר, אך אחוז גבוה מהיהודים גרים ביישובים קהילתיים - שהם מרווחים במיוחד. המצב דומה גם לגליל - מתוך 520.9 קמ"ר המוחזקים בבניה, היהודים מחזיקים 235.3 קמ"ר (45.17%) והערבים 212.6 (40.81%).
ברצועת הגליל העליון, מתוך 197.6 קמ"ר שעליהם פרוסים מבנים, החלוקה היא 119.2 של יהודים (60.32%), ו-27.9 של ערבים (14.12%).

ברצועת העמקים, מתוך 101.2 קמ"ר היהודים מחזיקים ב-77.8 (76.88%) והערבים ב- 23.4 (23.12%).

ושוב, הרצועה של הגליל התחתון חורגת לרעה - כאן לא רק שהיהודים הם מיעוט והערבים רוב, אלא שבמדידת השטח המוחזק על ידי היישובים, היתרון הערבי אף חד יותר מאשר במספר האוכלוסיה. 323.3 קמ"ר נשלטים על ידי בניה, ומתוכם 184.7 בידי ערבים (57.15%), ורק 116.1 בידי יהודים (35.91%).

התמונה המרחבית מדגישה שוב את מעמדו הרעוע של הגליל התחתון, ובתוכו במיוחד גב ההר. מגוש נצרת-כפר כנא ועד גוש סכנין-עראבה אין כמעט שום שטח יהודי, ובמערב ההר ישנו רצף כמעט מוחלט של גושים בנוים ערביים, מזרזיר בדרום ועד שעב בצפון.

אבל לא בכך החידוש - כי על הזנחתו של הגליל דובר לא מעט. התמונה הקשה, ויש לומר גם מאוד מאכזבת, שעולה מהנתונים שמוצגים כאן, היא שעשור שרובו בשליטה ימנית ושלאורכו לא מעט הצהרות, כנסים והבטחות בכל הקשור לגליל, לא רק שלא הביא למגמת שיפור אלא אפילו לא בלם את ההידרדרות המסוכנת הזאת. הנתונים שמוצגים כאן צריכים לגרום לבדק בית עמוק מאוד בקרב כל מפלגות הימין.