בע"ה י"ז סיון תשע"ט
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

מתן תורה בנתניה

​מבתים ללא שמירת שבת באופן מלא ועד למשפחות חרדיות. מוסדות הלימוד של הגרעין התורני בנתניה מקבלים את כל ילדי ישראל. "עם ישראל אוהב את הקב"ה ואת תורת ארץ ישראל", אומר ראש הגרעין הרב נתנאל יוסיפון

  • אלחנן גרונר
  • ד' סיון תשע"ז - 21:30 29/05/2017
גודל: א א א
הרב נתנאל יוסיפון צילום: גרעין אורות נתניה
הרב נתנאל יוסיפון צילום: גרעין אורות נתניה

מאות הילדים וההורים שהתאספו למדורת ל"ג בעומר בשכונת נורדאו בנתניה בל"ג בעומר האחרון, היו מעין "עולם קטן" למה שהתרחש באותה השעה במירון, בה נהרו המוני בית ישראל מכל המינים והסוגים להתחזק בציונו של רבי שמעון בר יוחאי.

הגיוון של המראה החיצוני בקהל שנכח במקום היה רב, אך מה שמשותף לכולם היה היותם קשורים למוסדות החינוך של הגרעין התורני "אורות נתניה" הפועל בשכונה.

בשיחה עם הקול היהודי מספר הרב נתנאל יוסיפון, ראש הגרעין, על הקמת הגרעין ועל הצמא האדיר לתורה שקיים בעיר.

הרב יוסיפון עצמו גדל בישוב קדומים שבשומרון למשפחה מוותיקות ההתיישבות, למד בישיבה לצעירים בירושלים, במרכז הרב ובישיבת קדומים, ולאחר חתונתו לפני כ-18 שנה היה ממייסדי הגרעין התורני בערד. לאחר מכן עבר ללמד בישיבת מצפה יריחו, ולפני כ-7 וחצי שנים ייסד עם גרעין שיצא מישיבת מצפה יריחו ובני נתניה שחזרו לעיר, את גרעין אורות נתניה.

כיום מונה הקהילה המרכזית של הגרעין כ-40 משפחות. מרכז הפעילות הוא בקרית נורדאו אך ישנה גם פעילות בשכונות הסמוכות. לצד ישיבה גבוהה משימתית, גרעין בנות שירות ושלל פעולות התנדבותיות, שיעורי תורה, הפעלת מרכז זהות יהודית ומועדונית לנוער בסיכון, גולת הכותרת של הגרעין בניצוחו של המנכ"ל ישראל פרל, היא ללא ספק מוסדות החינוך אותם הוא מפעיל.

כ-600 ילדים לומדים בבית הספר היסודי לבנים ובנות ו-9 גני ילדים. בשנה הבאה צפוי בעז"ה להיפתח גן עשירי ו-4 כיתות א'.

"אדם שרוצה להתקרב, מתקרב דווקא לדתי חזק"

הרב יוסיפון מסביר כי דרכו של הגרעין היא "לשים על השולחן" את התורה וקב"ה. "המוטו של בית הספר ת"ת אורות רש"י הוא שהצוות והתכנים תורניים מאוד ובית הספר מוגדר כתלמוד תורה, אבל מבחינת התלמידים נקבל כל תלמיד שהוריו רוצים בכך", הוא מסביר.

וההורים, כך מתברר, בהחלט רוצים. עם כיפה ובלי כיפה, הורים רבים מעוניינים שילדיהם יתחנכו בחינוך יהודי תורני.

"ההורים יודעים בדיוק לאן הם באים. אנחנו לא מפתים אותם עם "מצוינות במתמטיקה", אלא אומרים שיש תורה. כמובן יש גם מתמטיקה... אבל לכאן באים בשביל התורה, ומגיע ציבור מאוד גדול ומגון. באים אלינו תלמידים מבתים חרדיים מצד אחד, אבל גם מבתים שאפילו אין בהם כרגע שמירת שבת, ולפעמים הילד מתחיל לגרום להורים שלו תהליך של תשובה והתקרבות".

גם ההיבט החברתי של בית הספר נחשב להצלחה בשכונה. בעבר למדו בבית הספר כמעט רק בני העדה האתיופית, המהווים כרבע מאוכלוסיית השכונה. הורים מחו על כך, והעירייה פנתה לגרעין והציעה לו לקחת את בית הספר על כתפיו.

כיום מגיעים לבית הספר גם משכונות חזקות וממשפחות בעלות מעמד סוציו אקונומי גבוה, כמובן לצד ילדי השכונה ובהם בני העדה האתיופית, והדבר יוצר תהליכים חיוביים בתוך השכונה ובית הספר.

"כל מוסדות החינוך הם בשיתוף פעולה הדוק מאוד של כל שגרת הפיקוח של החמ"ד במשרד החינוך ועיריית נתניה, ופה המקום להגיד תודה למנהל בית הספר הרב שמעון לוי ולראש העיר הגברת פיינברג וסגנית ראש העיר הממונה על החינוך ד"ר אביטל לאופר".

איך אתה מסביר את זה שאנשים מבתים שכמעט אינם שומרי תורה ומצוות בוחרים לשלוח ילד לתלמוד תורה?

"היום הרבה אנשים רוצים להתחזק ורוצים שהילדים שלהם יספגו את החינוך הזה", אומר הרב יוסיפון.  "ברוך ה' במוסדות החינוך שלנו הם מרגישים שזה מקום עם אהבת ישראל. ההורים אצלנו מרגישים כולם בנח. יושבות ביחד נשים עם כיסוי ראש מלא ונשים עם מכנסיים, וכולן מרגישות שזה המקום שלהן".

"ברוך ה' אנחנו מאמינים מאוד גדולים במה שכתוב בתורה ובנביאים ואמרו גדולי הדורות האחרונים שעם ישראל, מתוך השיבה לארץ ישראל, יחזור לקב"ה. אנחנו מאמינים שאת קומת החומר עם ישראל כבר בנה ברמות כאלו ואחרות, והדרך היחידה שהקומה הזו תמשיך היא רק אם תהיה מעליה את קומת הרוח. אנחנו בסך הכל צינורות ושותפים, ומרגש לראות בעיניים שעם ישראל אוהב את הקב"ה וחוזר לקב"ה ורוצה את התורה של ארץ ישראל שהיא תורה שמחה ומאירה".

דרך הפעילות במוסדות החינוך נוצרה סביב הגרעין קהילת אורות בה מאות משפחות שמגיעות למפגשים סביב המוסדות ומעגל השנה. אפיית מצות בפסח, מדורת ל"ג בעומר, אירוע גדול בט"ו בשבט, חג שהרב יוסיפון קשור אליו במיוחד במסגרת פעילותו ב"טו"ב הארץ" שהרים על נס את אכילת פרות ארץ ישראל בחג, ועוד.

הרב יוסיפון מדגיש כי ישנם גורמים כאלו ואחרים שמנסים לצייר שיהודים מסורתיים יתקרבו דווקא דרך מקום חלש דתית, ולכן צריך למשל להפחית את שעות הקודש בממ"ד. "יש מתקפה של תנועה מסויימת על העניין, אבל אנחנו רואים פה בעיניים הפוך. אדם שרוצה להתקרב, מתקרב דווקא לדתי חזק, ואם אתה בקומה זקופה אז אנשים באים. כמובן צריך שהכל יהיה באהבה ופתיחות ושאדם לא ירגיש כנטע זר אבל אנחנו רואים שבאים".

על האתגרים שבחינוך מעורב בו באים ילדים מרקעים שונים ורמות דתיות שונות אומר הרב יוסיפון כי ודאי שמדובר בנושא מורכב, אך הוא דווקא מקווה שהילדים יקחו זאת למקום של שליחות.

"חינוך זה כמובן עניין מאוד אישי לכל ילד, אבל לא ראיתי שילדים שגדלו בחינוך סגור בישובים או בסביבה תורנית יצאו, באחוזים, יותר טוב מילדים שגדלו בחינוך כזה מעורב. כל אחד צריך להתאמץ ולהתפלל ואנחנו שותפים עם הקב"ה. אני מתפלל שהילדים יקחו את מימד השליחות והגבורה וזה מה שיוביל אותם למקום רוחני טוב".

 

תגובות (1) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


1 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 14 מהשבוע האחרון