בע"ה י"ב אדר תשע"ט
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

חשיפה: אג'נדות שמאל רדיקאליות ב"קידום נוער" ירושלים

​הרצאה על "דיכוי נשים פלסטיניות", קריאה בעלון רשמי להסיר את סמלי הלאום מטקסים, והמחבלים הם בכלל "נערים מתוסכלים". מה עובר על היחידה לקידום נוער בבירה?

  • אלחנן גרונר
  • י"א שבט תשע"ט - 20:47 17/01/2019
גודל: א א א
עיריית ירושלים (אביב הרץ/TPS)
עיריית ירושלים (אביב הרץ/TPS)

נתחיל מהדבר החשוב ביותר. עובדי היחידות לקידום נוער בכלל, ובירושלים בפרט, נמצאים בחזית העשייה למען נוער במצוקה. סיורים ליליים בזולות ברחבי הבירה, ליווי מקרים קשים ביותר, והענקת תקווה ללא מעט נערים ונערות, הם רק חלק מעבודתם המסורה של אנשי היחידה.

אולם נדמה שיש מי שמבקש לנצל את משאבי היחידה החשובה הזו לקידום אג'נדות פוליטיות רדיקאליות והטמעתם בעבודה.

השיא, שגרם לעובדים רבים להרים גבה, היה לפני כחודשיים וחצי בכנס חובה לעובדי קידום נוער, שנערך במלון רמת רחל בבירה.

הכנס עסק בגיליון השני של כתב העת "חכמת רחוב" שהוציאו ביחידה, כתב עת שעוד נגיע אליו בהמשך.

אלא שעובדים רבים התלוננו כי לא רק שלא קיבלו תכנים הנוגעים לעבודתם היומיומית, אלא שאחת ההרצאות היתה של ד"ר אלנאבולסי רג'דה, שדיברה בין השאר על "כיבוש" ו"דיכוי נשים פלסטיניות", כאשר היא מתייחסת לנשים ערביות אזרחיות מדינת ישראל.

לקול היהודי נודע כי המרצה הסבירה שערכה מחקר על בסיס תחושות של נשים ממספר קבוצות ובהן "פלסטיניות" אזרחיות ישראל, וכך למשל הסבירה אחת הנשים כי חששה ללכת לראיון עבודה מפחד שלא יקבלו אותה. אלא שמשאלות הקהל התברר כי בסופו של דבר הלכה אותה גברת ערביה לראיון ודווקא התקבלה לעבודה.

אחד המשתתפים מהקהל שאל את המרצה כיצד היא מדברת על "דיכוי נשים פלסטיניות", כאשר אזרחיות ישראל הערביות מקבלות את מלוא הזכויות ואינן "פלסטיניות", והנה גם במקרה אותו הציגה בסופו של דבר התקבלה האשה לעבודה והיה מדובר רק בדימיון בראש שלה.

 "אם היה יושב גבר שמביא פה מחקר עם נתונים וסטטיסטיקות היית מקבל את זה? זה להשפיל את הנשים שהביאו את נשמתן", ענתה המרצה בתקיפות, והסבירה כי הנשים הערביות עצמן מגדירות את עצמן "פלסטיניות".

עלון קידום נוער או במה לקידום רעיונות השמאל הקיצוני?

כאמור, יום העיון עסק בכתב העת "חכמת רחוב", שיוצא לאור בידי החטיבה לקידום נוער בעיריית ירושלים.

בכתב העת וגם ביום העיון, מודגש הרצון של המוציאים לאור ליצור מעורבות פוליטית בתכניו, דבר שלא ברור כיצד עולה בקנה אחד עם פעילות של עירייה.

אלא שבדיקת הקול היהודי העלתה כי ניתן למצוא בו תכנים מצד מסויים של המפה הפוליטית בלבד - השמאל הרדיקאלי.

כך למשל  בכתב העת הקודם עסק אחד המאמרים בדרישה להסיר לחלוטין את סמלי הלאום (התקווה, דגל ישראל, שפה עברית), או לשים באופן שווה סמלים "פלסטיניים", כאשר ישנו ילד ערבי ממזרח ירושלים בטקס מצטייני קידום הנוער.

"הסמלים שנכחו במקום יצגו ציבור מסוים והתעלמו מציבור אחר שיש לו סמלים משלו...", נכתב בידי עומר כנאנה, עובד היחידה לקידום נוער, שתיאר כי "השפה הערבית נעלמה", ובטקס חשו המשתתפים הערבים ובהם אנשי המקצוע הערבים "מועקה, אנטגוניזם והשפלה".

הדבר מגיע לדבריו "מאחר והמארגנים והמגישים השתמשו רק בשפה העברית, הניפו את הדגל הישראלי, תיארו את תהליך ההתנדבות כ"גאווה ישראלית", ובסוף פצחו בשירת התקווה".

לדבריו, "הסמלים אינם עולים בקנה אחד עם תפישותיהם של בני המיעוט הערבי הפלסטיני שנכח באולם... דבר ששיקף היעדר התחשבות והיעדר אמפתיה והבנה לרגשותיהם".

"חלק מהציבור שנכח באולם איננו ציבור היעד של כותב ההמנון הישראלי. זהו ציבור בעל מאווים לאומיים שונים ומנוגדים השרויים בקונפליקט מתמשך עם מדינת ישראל הרשמית", כתב.

במאמר נוסף ב"חכמת רחוב" עסק מזור למד ב"רגשות אשמה" על כך ש"שוטר מג"ב רצח פלסטינית" ועל כך שבירושלים קיימת חומת הפרדה.

מי שעורך את העלון וארגן את יום העיון הוא ינון דניאל שרים. בדיקה קצרה העלתה כי שרים חתם בשנה הלועזית 2012, בהתבסס על נתוני "בצלם" ו"ארגוני שמאל קיצוניים נוספים", על מכתב המביע חשש מ"השלכות נפשיות וחברתיות של מעצרי ילדים ונערים פלסטינים וחשד להפרת זכויות הילד".

בנוסף שרים פעל במסגרת "הבית הפתוח" המשרת בעלי נטיות הפוכות ובעמותת ה.ל.ל המסייעת ל"יוצאים בשאלה" מהציבור החרדי.

כך יוצא שבעלון רשמי מטעם עיריית ירושלים, נמצאת קריאה לבטל מאירועים רשמיים את הסמלים של מדינת ישראל בשל פגיעה כביכול ברגשות ערבים.

המחבלים הם נערים מתוסכלים?

ראש היחידה לקידום נוער הוא צחי גולן, בוגר תכנית מכון מנדל למנהיגות, דתי לשעבר, ומי שמוביל השקעה אדירה בכספים ומשאבים בערבים במזרח העיר, ועל כך גאוותו בדיונים בכנסת ובפורומים נוספים.

לפי עדויות שונות, הוא גם מכנה את העובדים הערבים ממזרח העיר "העובדים הפלסטינים שלי", למורת רוחם של רבים מהעובדים סביבו.

עדויות שהגיעו לידי הקול היהודי מספרות כי בכנס 'חכמת רחוב' הקודם, בשיא תקופת הפיגועים בבירה, אמר גולן דברים ברוח: "אנו מתמודדים עם נערים מבולבלים ממערב העיר ועם נערים מתוסכלים ממזרח העיר (הכוונה למחבלים)".

גולן עצמו סירב להתראיין לכתבה ולפרוס את משנתו, אולם האמירה שצוטטה בשמו לא הוכחשה. כך גם עובדים נוספים ביחידה לקידום נוער אליהם פנינו סירבו בתוקף להתראיין, על אף שלקול היהודי נודע כי חלקם הביעו בשיחות עם בני משפחותיהם וחבריהם תרעומת על הכנסת התכנים הפוליטיים לפעילות היחידה.

פנינו לעיריית ירושלים ושאלנו כיצד העירייה מאפשרת, מממנת ואף מחייבת עובדים להגיע ליום עיון בו מושמעות עמדות פוליטיות של שמאל רדיקלי, וכן מדוע העירייה מממנת ומאפשרת הכנסת תכנים כאלו לכתב עת מטעמה.

בנוסף שאלנו מדוע עובד עירייה בכיר כמו צחי גולן מכנה עובדים ערבים "פלסטינים" ונוקט עמדה פוליטית ואג'נדה רדיקלית במסגרת עבודתו.

בעירייה סירבו להתייחס עניינית לטענות.

תגובת מינהל החינוך בעיריית ירושלים שנמסרה לקול היהודי:

"מינהל החינוך פועל יומם וליל למען חינוך משמעותי לתלמידי ותלמידות ירושלים, מכלל המגזרים והאוכלוסיות, על כן, אנו מצרים על הפנייה הלא עניינית שהופנתה אלינו.

צחי גולן הוא מנהל מוכשר, שמוביל את החטיבה לקידום נועם ומאפשר בפועלו לבני נוער שאיבדו כל תקוה לשוב למסגרת חיים נורמטיבית, להיות אחראיים לגורלם ולהצליח בחייהם. כמו כן, הדעות האישיות או הפוליטיות של עובדי מינהל החינוך, כל עוד עומדות בכללים המצופים מעובדי ציבור, אינן עניינו של איש.

מינהל החינוך מגנה גזענות מכל סוג שהוא וימשיך לפעול על מנת להוביל חינוך סובלני ומכבד, הבונה גשרים בין הקבוצות השונות".

תגובות (6) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


4 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 27 מהשבוע האחרון