בע"ה י"ח תמוז תשע"ט
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

כך הפסדתי השתתפות במבצע חשאי – סיפורו של שמוליק מגבעת רונן

  • אפרים בן שוחט
  • י"ב אדר תש"ע - 18:49 26/02/2010
גודל: א א א

[caption id="attachment_6124" align="alignleft" width="100%" caption="פיאט אונו כסוף – פעולה סודית."]
כבכל שבוע, מתפרסם בפינה זו סיפור קצר הכתוב בשפה קלילה ומשעשעת ויכול לסייע לרבים שעלולים להיקלע למצב דומה. "כוחם של אנשי השב"כ הוא בחשאיותם, וברגע שהחשאיות מוסרת – הם מתגלים בחולשתם, ולכן – הכר את השב"כ לפני שהם יכירו אותך". לחלק מהסיפורים יש סוף טוב – בו גיבורי הסיפור עמדו בגבורה מול הלחצים, אך לא כל הסיפורים מסתיימים כך. אך בעצם, גם, ודווקא מהם נלמד את הלקחים... הסיפורים האלו נראים לחלק מהאנשים כלא נוגעים לחייהם, אבל אין ערב לכך שאתה לא הבא בתור... אם יש לך סיפור דומה ותרצה לשתף את הציבור בו, אנא פנה למערכת.
האמת שהסיפור הזה קרה די מזמן, ורק לאחר שקראתי את הסיפורים שאפרים מביא ב'קול היהודי' נזכרתי בסיפור שלי. כשחושבים על זה - הוא משעשע מאוד ודי מתאים לאווירת ימי הפורים...
יום בהיר אחד לפני כשבע שנים, הטלפון הנייד שלי צלצל. השיחה היתה מאת מספר חסוי. עניתי לטלפון. על הקו היה איש חביב. השיחה בינינו התנהלה בערך כך:
 
- שלום, אני מדבר עם שמוליק?
- כן...
- מספר זהות (ואז נקב במספר הזהות שלי)?
- כן... (כאן כבר התחלתי קצת לדאוג. ניסיתי לשחזר האם עשיתי משהו לאחרונה שיכול לעניין מישהו עם מספר חסוי...)
- האם ברשותך רכב מסוג פיאט אונו בצבע כחול כסוף?
- כן.. (האמת שהיא כבר די חלודה...מה עשיתי עם הפיאט? משהו עשה אתה איזו מצווה ולא נזהר..? מי לקח אותה לאחרונה?..)
- האם הפיאט היא עם מספר זיהוי (ושוב נקב במדוייק במספר הזיהוי של הפיאט החבוטה שלי)?
- נכון..
- טוב. שמי סגן אלוף מאיר ממשרד הביטחון. הגענו אליך דרך מאגר הרכב של משרד הרישוי. יש לנו גישה אליהם. הרכב שלך הוא נדיר מסוגו ובצבעו לשנתון שלו. אנחנו מעוניינים ברכב שלך לצורך פעולה סודית למטרת הגנה על חיי יהודים. אני לא יכול להרחיב את הדיבור מסיבות מובנות. הפעולה היא סודית ביותר..
- תכל'ס, מה אתם רוצים ממני? (אני מנסה לעכל את ששמעתי. זה רציני? זאת מתיחה? חשוב לשמור על חיי יהודים... אולי זו גם הזדמנות פז להפטר מהגרוטאה הזו...)
- אני מעוניין להיפגש אתך בקריה. תגיע עם הרכב ונבדוק אותו שם. מובן שחשוב מאוד שלא תדבר על כל המבצע הסודי הזה עם אף אחד...
- אין מצב שאתם מגיעים לאריאל? לבה"ד 3?
- לא! אתה חייב להגיע אלינו.
- אני מעדיף שלא לעבור את הקו הירוק... (העסק התחיל להראות מפוקפק בעיני)
- תבין שהעניין רציני ביותר. תגיע, נדבר- ואז תבין יותר פרטים.
- טוב. אני אגיע. (השתכנעתי. אולי זה רציני? נעזור לעם ישראל, וגם נפטר מהפיאט הזו תמורת סכום הגון...)
 
קבענו יום ושעה בתל אביב.
 
כעבור זמן קצר, התחלתי לחשוב שבעצם זה די מוזר.. כלומר, האוטו גרוטאה אמיתית, ולא כזה נדיר... לא ידעתי בדיוק מה לחשוב, אבל זה נראה לי חשוד. מצד שני זה רציני, זה סודי, זה חשוב, מי יודע מה אני יכול לעזור להם, גם הוא קבע איתי כבר, הקצין, הוא אמר לי לא לספר, הוא אמר שזה חשוב ושאחר כך אני אבין הכל. בכל מה שקשור לכסף והחזרים לא תהיה בעיה, הוא אמר את זה בפירוש. מה אני עושה עם זה עכשיו? הוא אמר לא לדבר עם אף אחד, לא לגלות.
 
נכנסתי לסרט. רציתי מאוד להתייעץ עם חברים, אבל.. מאיר אמר לא לספר.. אולי זה יפגע בפעולה החשובה שלהם.. מצד שני- משהו שם נראה לי מסריח. משרד הביטחון מתעניין דווקא ברכב המצ'וקמק שלי?
התחבטתי, היססתי אבל החלטתי כן להתייעץ עם חברים! את מאיר לא ראיתי אף פעם. אינני יודע מיהו ומהן כוונותיו. אולי זו סתם מתיחה?? את חברי אני מכיר זמן רב ובוטח בהם.
 
באותה תקופה עבדתי בבנין לאחר שעזבתי את לימודי ב'עוד יוסף חי'. הלכתי להתייעץ עם הרב איציק שפירא ועם חברים (בניגוד להוראותיו המדוייקות של הקצין מאיר). התייעצתי עם מנחם בן שחר, הרב יוסי אליצור ור' איציק.
 
מנחם מיד חשד שמדובר בשב"כ, ושאל האם הרכב היה מעורב באיזו שהיא פעילות. הרב יוסי תמה מה אכפת לי להרוויח קצת כסף על חשבון הקופה הציבורית?!
בסוף, לאחר שדיברתי עם נועם פדרמן (שהתגלגל מצחוק לשמע הסיפור, נועם רצה להציע את הפיג'ו שלו..), חשבתי בשכל קר והבנתי שזו חייבת להיות יוזמה של השב"כ. לך תדע מה מחכה לי שם.. החלטתי לגמור את הסיפור ההזוי הזה לפני כל פגישה שהיא! לא להתפתות ללכת לשם, לא להתחיל בכלל רומן שאני לא יודע איך לצאת ממנו אחר כך. לא ולא וזהו.
 
החלטתי פשוט להבריז לאדון מאיר הזה, לא מכיר אותו,  אני לא עובד אצלו ושיעזוב אותי. היה לי ברור שאם אני לא בא לפגישה שקבענו הוא יתקשר ואז מה אני אומר לו? איך אגיד? היה לי חשוב מאוד שאני אסיים את הסיפור באופן חד משמעי. כלומר- אני אומר את המילה האחרונה ואחריה אנתק. ישבתי בערב עם חברים - כתבתי פתק ברור מה אני אומר לו: בדיוק את המילים שיהיו מול העיניים שלי כשהוא מתקשר ומנסה להכניס אותי שוב לסרט.
 

פיאט אונו כסוף – פעולה סודית.
ביום שקבעתי עם מאיר הנ"ל, צלצל הטלפון בשעת הפגישה. הייתי על פיגום באמצע עבודה. הטלפון היה למטה ולא מיהרתי לענות. לאחר שהטלפון צלצל שוב ושוב, ירדתי מהפיגום ועניתי:
 
- שלום, מדבר מ
- איר. איפה אתה?!
- מאיר? תזכיר לי מי זה מאיר..
- מאיר! סגן אלוף ממשרד הביטחון..
- אה, כן! מאיר... טוב תשמע, לא נראה לי בכלל הסיפור הזה. אני לא מתכונן להגיע.
- אבל קבענו!.. מה זאת אומרת?!
- טוב תשמע, אני לא עובד אצלך ולא מכיר אותך. אני באמצע עבודה, אבל באמת שיהיה לכם הצלחה עם כל המבצע הסודי הזה.. כל טוב!   וניתקתי את השיחה.
 
בזאת  נגמר הסיפור.
מסקנתי מהסיפור המשעשע הנ"ל- לא להיכנס לסרטים משיחות שכאלו. זכור- לשיחת טלפון אין שום תוקף! האדם שעל הקו יכול להיות סתם משועמם שהחליט למתוח אותך...
תמיד תמיד טוב להתייעץ עם חברים טובים. ואם מישהו אומר לך שחשוב לא לספר - יש להם משהו להסתיר וזה לא סימן טוב.
תגובות (0) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


0 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 27 מהשבוע האחרון