בע"ה י"א סיון תש"פ
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

"להעביר את הפוקוס משאלת גיוס חרדים לסוגיית שילובם בחברה"

בתנועה החרדית-חברתית הפועלת לקידום מעמד 'החרדי העובד', סבורים כי העיסוק העכשווי בסוגיית גיוס בני הציבור החרדי לצה"ל, מהווה הזדמנות לשינוי. "הפטור האוטומטי פגע בציבור החרדי ובעולם התורה", אומר מנכ"ל התנועה, עו"ד אריאל דרעי. "כפייה לא תועיל אלא רק תסיג את כולנו הרבה אחורה".

  • אביאל הלוי
  • כ' שבט תשע"ג - 20:04 31/01/2013
גודל: א א א

בתנועה החרדית-חברתית הפועלת לקידום מעמד 'החרדי העובד', סבורים כי העיסוק העכשווי בסוגיית גיוס בני הציבור החרדי לצה"ל, מהווה הזדמנות לשינוי. "הפטור האוטומטי פגע בציבור החרדי ובעולם התורה", אומר מנכ"ל התנועה, עו"ד אריאל דרעי. "כפייה לא תועיל אלא רק תסיג את כולנו הרבה אחורה". 

ביטול הסדר 'תורתו אומנותו' והמשא ומתן הקואליציוני שאחד מיסודותיו היא סוגיית "השוויון בנטל", מזעזע את אמות הסיפים במגזר החרדי. בעולם הישיבות ממתינים בחשש לצעדים שתנקוט הממשלה הבאה, ונערכים בחוסר ידיעה לקראת קרב מר או פשרה בסוגיה הבוערת. אולם יש בציבור החרדי כאלו הרואים בזעזוע האוחז בקורות הבית קריאת כיוון לשינוי שנדרש להיעשות במוקדם או במאוחר.

בשנים האחרונות פועלת במגזר החרדי תנועת 'טוב' - תנועה חרדית חברתית שפועלת לקידום מעמדם של החרדים העובדים, הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה והמשרתים בשירות צבאי ואזרחי, ולעידוד שילובם של חרדים בכל המערכות הציבורית והאזרחיות בישראל.

חנוך ורדיגר, יו"ר התנועה, הוא בנו של חבר הכנסת האגדי הרב אברהם ורדיגר, מסיעת פועלי אגודת ישראל. פאג"י הוקמה כתנועת פועלים חרדית שראתה ערך באיגודם המקצועי של פועלים שומרי תורה ומצוות ואף הקימה יישובים וקיבוצים.

\
r\n[caption id="attachment_56068" align="alignleft" width="100%" caption="עו''ד אריאל דרעי (צילום יח''צ)"]

בשנותיה הראשונות של המדינה, היתה פאג"י הכח הפוליטי המרכזי בציבור החרדי, אולם עם השנים הלך כוחה והצטמצם. על אף שאין קשר רשמי בין פאג"י ההיסטורית של ורדיגר האב לתנועת 'טוב' של ורדיגר הבן, הזיקה בין הארגונים יותר מברורה.

את המספרים המדוייקים של חברי התנועה, ממאן לציין מנכ"ל 'טוב', עורך הדין אריאל דרעי, אך מספר כי בתנועה חברים אנשים ונשים מכל הקהילות, העדות והחסידויות שבציבור החרדי. "הפעילות והחברות בה היא שיוויונית לחלוטין, מבלי להתייחס לעדה, למעמד, למצב כלכלי או למיקום גיאוגרפי".

"מעבר למטרותיה החברתיות", אומר דרעי, "יש בתנועה שלנו גם היבט פוליטי - בבית שמש ובביתר  יש לנו נציגות מוניציפלית, וגם בלשכת עורכי הדין, ואנחנו מתכוונים לקדם נציגות שלנו בערים נוספות".

הציבור החרדי-העובד הולך וגדל

"ההתייחסות של מעצבי התודעה בציבור החרדי לעובדים העובדים היא שגויה ומפלה, ובסופו של דבר פוגעת בחברה החרדית", אומר דרעי. "מה שקרה מבחינה חברתית, שמי שלא לומד כל היום המעמד שלו נפגע – אם זה במוסדות החינוך שמתייחסים לילדים שלו בצורה אחרת ולא שוויונית, ואם זה בבתי הכנסת".

"יהודי ששומר תורה ומצוות, ומנהל אורח חיים תורני, מקדיש את עיתותיו ללימוד תורה וגם עובד לפרנסתו ולרווחת הקהילה שלו, זה נקרא עובד ה' באמת. אין צורך להכביר בדוגמאות על גדולי התורה מתקופת התנאים ועד החפץ חיים שלמדו ועבדו - וקידשו שם שמים", הוא אומר.

\
r\n[caption id="attachment_56065" align="aligncenter" width="461" caption="נציגות בעיריית בית שמש (יח"צ)"]

בתנועה סבורים כי המפלגות החרדיות לא נותנות מענה לצרכים של הציבור החרדי העובד, כמו בתחום ההשכלה הגבוהה או בשוק התעסוקה. "זה לא מתוך רוע, אלא בגלל שהנושאים הללו לא נמצאים על סדר יומן של המפלגות החרדיות. להם חשוב יותר לחזק את מעמדו של עולם התורה כמו בתקציבים לישיבות או סוגיית הגיוס".

יש מגמה של שינוי ביחס שאתה מדבר עליו?

"המספרים שמדברים בעד עצמם מלמדים כי הציבור החרדי העובד הולך וגדל, וממילא גם היחס הציבורי אליו משתנה בהדרגה", אומר דרעי. "הציבור החרדי אומר את דברו בפה מלא. הוא רוצה השכלה גבוהה – יש מעל עשרת אלפים סטודנטים חרדים. הוא רוצה שילוב בתעסוקה – יש מעל 50 אחוז מהגברים בציבור הזה שעובדים. וזה גם מתבטא בשירות האזרחי והצבאי".

איזה צרכים מיוחדים יש לציבור של החרדים העובדים?

אם ניקח את הסטודנטים החרדים כדוגמה – אין להם היום נציגות חרדית שדואגת להם בהגדלת תקציב המלגות, בהכוונה של המועצה להשכלה גבוהה והתאמה למאפיינים החרדים, או בתחום של שילוב הבוגרים בשוק התעסוקה ועידוד של מעסיקים לשלב אצלם את בוגרי המקצועות והמכללות.

"פטור אוטומטי הוא לא תקין"

"אנחנו מחוייבים לתפיסת העולם ולאתוס החרדי, ורואים את עצמנו חלק אינטגרלי מהחברה החרדית", מבהיר דרעי. "בסוגית הגיוס לצה"ל העמדה שלנו משיקה לעמדה החרדית המסורתית, אבל לא זהה.

"מצד אחד, לדעתנו למדינת ישראל כמדינת העם היהודי יש אינטרס חברתי ולאומי לאפשר לכל מי שרוצה ללמוד תורה להמשיך בכך, והגישה שרוצה לצמצם זאת למכסות איננה מקובלת עלינו. עם ישראל זקוק ללומדי התורה, ממש כמו שיש חיילים שמשרתים בקרבי ויש כאלו שתורמים בעבודה משרדית".

\
r\n[caption id="attachment_56064" align="aligncenter" width="490" caption="ערב הצדעה של תנועת 'טוב' לחיילים חרדים (יח''צ)"]

"מצד שני, המצב הזה שיש פטור אוטומטי לכל אחד שרק מצהיר שהוא יושב ולומד, הוא לא תקין. יש לנו פה אמירה ברורה בניגוד למנטרות שחוזרות ונשנות במגזר החרדי", הוא מצהיר. "חבר הכנסת גפני, למשל, היה אומר לך בפה מלא שהיה רוצה להחזיר את המצב לקדמותו כמו שהיה לפני עשר שנים בלי חוק טל, ושכולם קיבלו פטור. המצב הזה פגע בחברה החרדית, ובמרקם היחסים שלה עם החברה הכללית. מי שלא לומד, ברור שצריך להתגייס. אנשים נהנים מהצל של הפטור בלי שיש לכך הצדקה. ועולם התורה נפגע מזה".

"אם יהיה ברור שמי שלומד באמת זכאי לפטור, ומי שלא לומד חייב בשירות, לימוד התורה והלגיטימציה לעניין בכל שכבות עם ישראל רק תתחזק מזה", הוא מאמין.

לדבריו, שילוב נכון ואיכותי של הציבור החרדי בשורות צה"ל ובשירות האזרחי עבור מי שרוצה בכך, הוא אינטרס של הציבור החרדי. "צריך לפעול להרחיב את מסלולי השירות לחרדים, לייעל אותם ולשפר את התנאים שניתנים לחיילים. להרחיב את המסגרות של השירות האזרחי ולהקפיד על פעילות אפקטיבית, תורמת ויעילה".

"גיוס בכפיה יסיג את כולנו אחורה"

דרעי מספר כי במהלך המחאה החברתית, הקימה התנועה "מאהל פראיירים חרדי", שעסקה בהידברות עם "מאהל הפראיירים". "המסר שלנו שאין מה לנסות לגייס בכפייה. התהליך הוא תהליך איטי, מורכב והרבה פעמים גם כואב. צריך לתת לו את הזמן שלו ולאפשר את המרחב והאקלים כדי שהוא יוכל להתחזק. כפייה לא תועיל אלא רק תסיג את כל התהליך של שילוב חרדים, הרבה מאוד שנים אחורה.

\
r\n[caption id="attachment_56066" align="aligncenter" width="461" caption="''מאהל הפראיירים החרדי'' (יח"צ)"]

ב'טוב' מבקשים להציע "דרך אמצע בין העמדה של יאיר לפיד לבין זו של הנציגות החרדית". בראש ובראשונה הם בסורים כי צריך להעביר את הפוקוס מנושא 'גיוס חרדים' לשאלת השילוב של החרדים – אם זה בשוק התעסוקה, בהשכלה גבוהה ובכלל המערכות".

"אם עניין הגיוס לא יהיה סדין אדום מבחינתו של הציבור החרדי, יהיה לו יותר קל לאפשר מסלולים שבסופו של דבר יביאו להגדלת מספר המשרתים בצבא. צריך לבוא לציבור באמצעות תכנית לאומית אמתית שאומרת שהמדינה תגדיל את מספר המשרתים והמתגייסים – מרצון, לא על ידי חקיקה. כל זה על ידי מסלולים מותאמים, ועידוד של חרדים שלא יושבים ולומדים כל היום, לבוא ולהשתלב". בפועל, מעריך דרעי, תוך כחמש שנים מספר החרדים המשרתים בצה"ל יגדל פי 4 או 5 ממספרם כיום.

יש לא מעט התמודדויות בצבא בסוגיות הלכתיות וערכיות, החל משבת וצניעות וכלה בנושאים כמו בקוד הלחימה הצה"לי שלא תמיד תואם את ההלכה. כיצד לדעתכם יש להיערך לנושא הזה?

"השיח עוד לא הגיע לשם. כרגע הוא מתנהל באופן חד צדדי ומתלהם. את הסוגיה הזו צריך להשאיר לבירור של אנשי המקצוע והרבנים. לפני כן יש הרבה דרך לעשות בחינוך והסברה בקרב הציבור החרדי, ובהכשרת המסגרות לקליטת עוד חיילים חרדים".

ממה שאתה שומע, מהו הלך הרוח ברחוב החרדי לנושא?

"הציבור החרדי בנוי לשינוי. חלקו הגדול מרגיש שצריך להיווצר שינוי, וחלקו אף רוצה את השינוי. היום האמירה הרשמית בציבור החרדי זה הכל או לא כלום, ואי אפשר לחיות עם אופציה של כלום. היום יש כבר אמירה שאם נאפשר חריגה מהכללים שהיו נכונים עד היום, בסופו של דבר זה יאפשר לנו לשמר את סוגיות המרכז שחשובות לנו. עדיין, הגורמים הפוליטיים ביהדות החרדית מפחדים לומר בפה מלא "אנחנו מוכנים לשינוי"".

תגובות (1) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


0 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 20 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד