מסמך מול מסמך: כך חטף הצבא את "נצח יהודה" מהחרדים

מדוע מיזם אחרי מיזם של מסלולי החרדים בצה"ל נפתח בקול גדול ומסתיים בקול ענות חלושה ולפעמים בסגירתו? לא מעט נאמר ונכתב על המסלולים למיניהם וכיצד הופרו התנאים שסוכמו מראש, אבל הסיפור שעולה ממסמכי היסוד של נצח יהודה מלמד בחדות על הדפוס הזה.

מעטים מאוד יודעים שמסלול "נצח יהודה" הוא בכלל יוזמה חרדית. כששמע מאחד מתלמידיו של הרב יואל שוורץ, ראש ישיבה שהתמודד עם נוער נושר, כי יש רצון להקים יחידה חרדית בצה"ל אבל העסק תקוע, הסכים הרב שוורץ להיכנס לעובי הקורה ולעזור בהקמת היחידה. הוא הצטרף לקבוצת רבנים, שבהם הרב יצחק בר-חיים, הרב דוד בלוך והרב דוד פוקס, אשר יצרו קשר עמוק ושיתוף פעולה עם תת-אלוף יהודה דובדבני, שהיה אז ראש אגף הנוער והנח"ל במשרד הביטחון, ודובדבני הפעיל את כל כוחו וקשריו בצבא כדי להקים את הנח"ל החרדי. שלושים חיילים, פיקוד חרדי-דתי וקרוונים שהוצנחו בן לילה למוצב בבקעת הירדן היו ההתחלה. 

מיום הקמת הגדוד ב-1999 הוא הלך וגדל. תחילה היו בו 32 בחורים, והוא גדל משנה לשנה עד שהפך לגדוד מבצעי. הגדוד פעל תחילה בבקעה, ואחר כך בגזרת ג'נין ובנגב. לאורך השנים הגיע הגדוד גם לרמת הגולן, לעזה וללבנון, ולאחר 25 שנה היה לגדוד חי"ר מתמרן וקטף על הדרך עיטורי הצטיינות.

לגיוס חיילים לגדוד לא היה צורך בכרוזים של רבנים חרדים, אלא חבר הביא חבר. כל חייל שהרגיש מוגן בסביבתו המוכרת הפך לפרזנטור, וכך תפס המסלול החרדי תאוצה עד שב-2013 בכל שלושת מחזוריהגיוס  היו כמאתיים מתגייסים. 600 חיילים! באוגוסט 2013 חל שיא חריג: 400 מתגייסים באותו מחזור.

באוגוסט 2014 הקים אכ"א מסלול חרדי בגבעתי, פלוגת תומר, ללא רבנים שהתוו את מדיניותו. בגלל פלוגת תומר התפלגו הלוחמים החרדים. לאחר מכן הוקמו מסלול נוספים: מסלול חץ בצנחנים ופלגת הנגב בחיל האוויר, בבסיס נבטים, למרות התנגדות רבני נצח יהודה. התוצאה הייתה שהנח"ל החרדי הלך וקטן.

נשמע כמו תחרות בריאה? ובכן, המטרה של צה"ל ושל אכ"א הייתה לנצל את ההצלחה, אבל להעתיק אותה בלי מעורבות של רבנים אזרחים. צה"ל מצידו מיתג את מסלולי חץ ותומר כמסלולים יוקרתיים על חשבון שמו של המתווה המקורי השמור. מחזורי הגיוס של גדוד נצח יהודה המקורי קטנו בהדרגה, עד שבנובמבר 2024 הגיע מחזור הגיוס לשפל של שבעים מתגייסים.

יתרה מכך, הקמת היחידות ללא פיקוח אפשרה לצבא להתמקח עם נצח יהודה בכל מיני עניינים, כי הנה, אתם כבר לא החרדים היחידים, אז למה להתעקש על כל מיני נהלים מחמירים מיותרים? 

ככל שעברו השנים פחת מספר החיילים החרדים, וגם האוכלוסייה שאליה פנה המיזם השתנתה. הציבור החרדי הבין שהמסלולים האלה כבר מזמן אינם מסלולים מפוקחים כפי שהיה בעבר, וכל מנגנון הגיוס, שעבד כאמור בעיקר על חבר מביא חבר והמלצות של משפחות למשפחות חדשות, קרס. 

למציאות החדשה יש דוגמאות וסיפורים רבים, אבל הסקירה שלפניכם עוסקת בשינוי הזוחל כפי שבא לידי ביטוי במסמכי הפקודות וההתקשרות הרשמיים: מסמך ההבנות של עמותת נצח יהודה וצה"ל משנת 2012, ולעומתו מסמך שנכתב עשור לאחר מכן, ביולי 2022. ההשוואה בין המסמכים מלמדת על דפוס בולט מאוד של כרסום ופגיעה עקביים בהבנות שנוצרו ובמעט האמון שנרכש בשני תחומים מרכזיים: מעורבות הרבנים ופיקוחם, והשמירה בפועל על רף דתי מינימלי.

נעבור על כמה סעיפים משני המסמכים ונשווה אותם אחד לאחד.

   |לאן נעלמו יוזמי הפרויקט

כדי לפתח מחזורי גיוס נרחבים יש ליצור מרחב מוגן לחייל החרדי על ידי נהלים אפקטיביים בני קיימא שיישארו לאורך זמן ולא ייפתחו לדיון עם כל החלפת מח"ט ולא יהיו תלויים ברצון הטוב של המ"פ. לצורך זה ישבו לעבודת מטה משותפת משרד הביטחון, אכ"א ורבני נצח יהודה, וכתבו חוזה עבודה משותף.

את הגרסה הראשונית, שנמצאת בידינו, כתבו יחד הרבנים ומשרד הביטחון ביולי 2009, וחתומים עליה שלושה גורמים: רבני נצח יהודה, אכ"א ומשרד הביטחון.

הגרסה השנייה נכתבה בדצמבר 2012. כמעט שום דבר לא השתנה בתוכן, רק דבר 'קטן' אחד השתנה: רבני נצח יהודה נעלמו, ובמקומם הוכנס נציג הרבנות הצבאית. השינוי הזה נראה אז דבר שלא נכון להתעקש עליו כל עוד התוכן נשאר דומה, אך כפי שנראה לימים, זה היה הפתח הראשון למיסוס החלקים הנוספים. 

את ההשוואה שלפניכם נערוך בין המסמך שנכתב בדצמבר 2012 ובין זה שנכתב עשור לאחר מכן, ביולי 2022. במחקר ההשוואות שלפנינו נמצאו כשלושים הפרות בפקודות בניגוד להסכמות הראשונות. נסקור כאן את העיקריות. 

הפער הראשון מגיע מייד בהתחלה, אשר להצהרת היוזמה או השותפות. במסמך הראשון נכתב: "מסלול נצח יהודה הינו פרויקט לאומי חברתי אותו יזמו משרד הביטחון, אכ"א, ורבנים מהמגזר החרדי". בפרק המדיניות באותו המסמך אף נכתב: "מסמך זה הוא פרי עבודה מטה משותפת. לקיום המסלול ומימוש ייעודו חוברים יחדיו: צה"ל, ועמותת רבני נצח יהודה". המשמעות ברורה: לרבני נצח יהודה שותפות מלאה בעיצוב הנח"ל החרדי.

ואולם במסמך שנכתב עשור לאחר מכן כתוב: "מסמך זה מהווה את מדיניות אכ"א". אין זכר לעמותת נצח יהודה, שיזמה את הקמת הגדוד והייתה שותפה ביצירת מסמך המדיניות שלו. במילים פשוטות, צה"ל השתלט על המיזם. ומהי ההגדרה החדשה שאכ"א מצמיד לרבנים? "הגדרות: עמותת נצח יהודה: עמותת רבנים מהציבור החרדי שמהב"ט בחר להתקשר עמה". כלומר הרבנים יספקו ליווי חברתי בלבד, וגם זה במחווה של משרד הביטחון, שהסכים להתקשר עימה, שכן הוא יכול גם שלא להסכים להתקשרות זו.

במה מתבטאת דחיקת רבני נצח יהודה? גם כאן השוואה בין המסמכים מגלה לנו עד כמה התאמץ הצבא לשלול מרבני העמותה כל סמכות. במסמך המקורי נכתב כי "שינויים יעשו בהסכמה" של רבני העמותה. במסמך העדכני: "שינוי הכללים בסמכותו של ראש חטיבת התכנון ומנהל כח אדם", שהוא גורם מטעם הצבא. חשוב להדגיש: ההפרות נעשו באופן חד-צדדי למרות מחאות.

   |שינוי קהל היעד של נצח יהודה

נעבור עכשיו לאחת הטענות הבולטות נגד נצח יהודה על שקהל היעד שלו השתנה ומי שנכנסו לשורותיו הם לא באמת החרדים שבעבורם נוסד. מתברר שיוזמי התוכנית החרדים צפו מראש שגיוס המועמדים הוא נושא רגיש, ולכן צריך שייעשה על ידם. 

במסמך המקורי היו רבני נצח יהודה שותפים מלאים בבחירת המועמדים לגיוס. "אופיו המיוחד של המסלול מחייב זהירות בבחירת המועמדים", נכתב שם, והמסמך ממשיך ומפרט: "כל המלש"בים יעברו ראיון היכרות על ידי נציג עמותת הרבנים". בשלב זה לרבנים אף הייתה סמכות לערער על קבלת חייל ליחידה, ובמקרה של חוסר התאמה הם היו שותפים מלאים בהדחתו: "הרחקה מהמסלול ע"י ועדת הרחקה בהשתתפות נציג הרבנים".

כל הסעיפים האלה נמחקו כלא היו במסמך המעודכן. אפילו הליווי החברתי נפגע. במסמך המקורי נכתב: "יש לאפשר השתלבות 'מלווה חברתי' על מנת לשמור הסטנדרט הרוחני". במסמך העדכני אין מלווה חברתי כלל.

   |חינוך מחדש

מובן שגם את הנושא המגדרי, שחשוב כל כך לציבור החרדי, היה דחוף לצבא לשנות. במסמך המקורי ההפרדה המגדרית מוחלטת. "לא יתאפשר כל קשר עם חיילות. הדרכה פרונטלית, חניכה, תורנויות משותפות, שמירה משותפת, כיתות מעורבות, מטווחים משותפים, ימי תרבות, מד"סים, הגנ"ש ועוד", הגדרה מפורטת וחד-משמעית. 

במסמך העדכני כל הפירוט הזה הושמט. בעמוד 8 בסעיף 24 נכתב: "סביבת שירותו תהיה מגדרית", הגדרה פושרת במקום "הקפדה על מגדריות מלאה". ובמקביל נוצרה הפרצה: "ראש מח"ץ (מנהלת חרדים צבאית) יכול לאפשר חריגה עקב צורך מבצעי".

עוד באותו עניין, הרבה לפני הסערות שעוררו הטקסים המעורבים בעלי האופי החילוני הוקדמה רפואה למכה, ובמסמך המקורי חתם צה"ל בלי להסס על הסעיף הזה: "בטקסי הסיום יש לתת תשומת לב לצניעות והפרדה. במידה ולא ניתן לבצע, יערך טקס בנפרד". 

במסמך המעודכן הסעיף הרגיש הזה אומנם נשאר, אך הוא לא יושם בפועל, משום שמנגנון האכיפה נוטרל, כאמור. ואז, שלא במפתיע, הודיע המח"ט באחד הטקסים: "כאן אני המפקד, ולא מקובל עליי טקס נפרד". מאז לא יושמה הפקודה. מיותר לציין מה חשים הורים הצופים בבנם בטקס השבעה מעורב בכותל עם כל המשפחות של של חטיבת כפיר או גבעתי, טקס מרגש ושמח שבו כל הורי החטיבה שמחים לכאורה ביחד, אבל בפועל, מה לעשות, הטקס נוגד לחלוטין את אורח החיים של המשפחות החרדיות, ובעיקר את הנהלים שנקבעו. 

   |מאיפה הגיע פתאום "גישור על פערים חברתיים"? 

ושימו לב לפתח של החינוך מחדש: במסמך המקורי צה"ל והעמותה חתמו שניהם על ההוראה: "תוכניות התרבות יעברו אישור… בתיאום עם רבני נצח יהודה", ובעיקר על המטרה: "בניית תוכנית תורנית להעצמת רוח החיילים חרדים מתוך עיקרון להשתלב מבלי להשתנות". ובמסמך שנכתב עשור אחר כך? שינוי של 180 מעלות: "המטרה הלאומית: גישור על פערים חברתיים". כך הפכו מש"קי החינוך למחליפים הלא רשמיים של ה'משגיחים' של הבחורים מימי הישיבה. 

גם הסמכות שהייתה לרבני נצח יהודה לפקח על ענייני הצניעות והכשרות ולהגדיר כיצד שומרים שבת באבט"ש נלקחה מהם.

והנה עוד כמה מחיקות חשובות: "עמותת רבני נצח שותפה מלאה ומסייעת למשרד הביטחון"? נמחק. 

"רבני נצח הם הגוף המייעץ לשלטונות ולמשה"ב בכל הנוגע בתחומי אורחות חייו החרדיים"? נמחק. 

"צביון החטיבה: רבני העמותה שותפים מלאים ביצירת סדר תורני"? נמחק. 

גם האפשרות של חייל במקום שנת משימה לחזור ללימודים בישיבה נמחקה.

   |כשנטלו מעמותת הרבנים את הסמכות השתנתה האווירה

הרב בנימין שוורץ, בנו של מייסד הנח"ל החרדי, הרב יואל שוורץ, ליווה בעצמו את המחזורי הגיוס הראשונים בנצח יהודה, וכיום הוא חוקר עמית במכון תורת המדינה. הוא מחזיק בידו טיוטות מעיזבונו של אביו המנוח, שניסח ועיצב עם אכ"א את מדיניות נוהלי נצח יהודה. "לא נעשתה כל עבודת חשיבה, לא התעורר קושי, אלא סתם פשוט הוציאו את העמותה ורבניה מהמשחק. 

"אחד הצידוקים שניתנו בזמנו להפרות הוא שלא שייך שגוף אזרחי יהיה מעורב במדיניות צבאית, זו אמירה הזויה וכפוית טובה שמתעלמת מכך שרבני נצח יהודה הם לא גוף חיצוני אלא הגוף שיזם והקים את הגדוד, ורק בתנאי זה הוקם המסלול, אבל מעבר לכך הצבא אמור היה להבין אחרי כל השנים שעברו שאין דרך אחרת ליצירת אמון בציבור החרדי מלבד שיתוף מלא עם ועדת רבנים אזרחית".

הפגיעה בגדוד נצח יהודה ובעמותה שמלווה אותו לא קרתה ביום אחד. הצבא דאג לצמצם בעקביות את כוחם, דבר שמנע מהם להגיע להצלחה האדירה שיכלו להגשים. "צה"ל פתח מסלולי גיוס לחרדים שהתחרו בנצח יהודה ללא ליווי והמעטפת התומכת, וגם זה בניגוד לפקודה שלא יפתחו מסלולים מתחרים ללא הסכמת הרבנים", מסביר הרב שוורץ.

חוסר האמון בצה"ל התפשט לאחרונה גם לחוגים אחרים בקהילה החרדית, כך גם הרב דוד לייבל שפרש את חסותו הרבנית להקמת חטיבת החשמונאים, נשמע לאחרונה מדבר אחרת. במכתבו הוא נשמע מסתייג ומתנה: מתן צו מטכ"ל שיעגן את הנושאים הדתיים, והקמת ועדה אזרחית שתפקח על כך", ואכן עד כה כשחשמונאים עומדים לקראת גיוס מחזור שלישי, ועדיין "פקודת השירות הנפרד" שהובטחה, לא קיימת.

כך תיאר מ"כ שפיקד בעבר במסלול החרדי איך השתנה דרג הפיקוד כשהדירו בפקודות את מנגנון הפיקוח: "בשנים הראשונות היו מחזורי גיוס גדולים, ועם הזמן זה הלך והתמוסס. כשמח"ט הנחל היה חושב על שיבוץ מ"פ חדש, הוא היה שולח אותו לריאיון אצל הרב בר-חיים, ואם הרב בר-חיים או הרב בלוך לא אישרו אותו, הוא לא היה מגיע לנח"ל. 

מה יעלה בגורל הפיילוטים החדשים, דוגמת חטיבת חשמונאים? ובכלל, האם האמון מול חלק מהציבור החרדי שכבר היה מוכן להתגייס יוכל להשתקם? המסקנה המתבקשת היא שהמפתח להצלחה אמיתית של כל מסלול תלוי במוכנות של הצבא לשתף פעולה עם דמויות משמעותיות בקהילות החרדיות, לא רק למטרות של אספקת מתגייסים אלא כשותפים מלאים לקביעת אווירה ומדיניות.

    |הפננו את השאלות הבאות לדובר צה"ל

כיצד צה"ל מתייחס לפערים המהותיים בין המסמכים שהוצגו שפוגעים לכאורה במעמדם של רבני נצח יהודה ובשמירת הסטנדרט הדתי?

והאם במסמך החדש שצה"ל אמור לגבש הוא יאמץ את המדיניות שגובשה במסמך מ2012 או את זאת שכתובה במסמך מ2022?

   |תגובת דו"צ

הטענות לפיהן צה"ל מדיר את הרבנים המלווים את מסלולי השירות החרדיים אינן נכונות, צה"ל פועל כל העת על מנת לשלב את האוכלוסיה החרדית בשורותיו בעזרת פתיחת מסלולים וקיום שיח רציף עם גורמים רלוונטיים מהציבור החרדי, המלווים את היחידות ואת החיילים, ומשמשים כתובת להתייעצות למפקדים. 

צה״ל שם לנגד עיניו את חשיבות השיח עם גורמים מהציבור החרדי כמשמעותי בהחלט על אמון ורתימה.

בימים אלה אף נכתבים פקודות ומסמכי מדיניות רלוונטיים תוך התייעצות עם גורמים רלוונטיים רבים, זאת על מנת לשפר את דרכי הפעולה באופן שיביא לשילוב מיטבי של חיילים חרדים בשירות הצבאי.