בע"ה ז' חשון תשפ"א
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

ניגוד עניינים: דיין נשוי לזרה אישר שהיית זרים בישראל

דיין בבי"ד לעררים פסק בדיני שהייה של מסתננים וערבים לטובתם למרות שהוא עצמו נשוי לאזרחית חוץ שטרם התאזרחה וחתם על טופס ניגוד עניינים

  • מערכת הקול-היהודי
  • ט"ו שבט תשע"ט - 13:59 21/01/2019
גודל: א א א
מסתננים בתל אביב. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: יהודה פרל)
מסתננים בתל אביב. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: יהודה פרל)

דיין בית הדין לעררים מרט דורפמן עסק בתיקי איחוד משפחות על אף שהוא עומד לכאורה בניגוד עניינים חמור בשל היותו נשוי לאזרחית זרה. כך עולה מתחקיר ‘מידה’ שהתבצע בסיוע ארגון ‘לביא’.

בתחקיר שפורסם באתר מידה נכתב כי דורפמן עלה לישראל בשנת 1990, ולאחר שהשלים לימודי משפטים והתמחות החל לכהן בבית-הדין לביקורת משמורת בשנת 2009. חמש שנים לאחר מכן הוא נשא לאישה אזרחית רוסיה, ובסוף שנת 2016 מונה לדיין בבית-הדין לעררים, העוסק בעיקר בבקשות של מסתננים וזרים לכניסה לישראל וקבלת מעמד.

בין הפסיקות הבולטות של דורפמן ניתן למנות את ההוראה לבחון מחדש את גירושה של פעילת BDS בולטת, חיוב משרד הפנים לחשוף את המלצות הוועדה שבוחנת מתן מעמד הומניטרי והענקת תושבות ארעית למסתננים מדארפור.

   | דורפמן חותם על ניגוד עניינים

בהסדר ניגוד העניינים עליו חתם עם תחילת עבודתו בבית-הדין לעררים והגיע לידי ‘מידה’, לא מופיעה כלל עובדת נישואיו של דורפמן לאזרחית זרה. במסמך שנחתם ביום ה-14 בנובמבר 2016, מסתפק דורפמן בהצהרה הסטנדרטית על כך שלא יעסוק בתיקים הנוגעים לענייניו האישיים ולענייני קרובי משפחתו, ולתיקים בהם עסק בעבר בבית-הדין למשמורת.

בשלב בו חתם דורפמן על הצהרה זו הוא כבר היה נשוי כשנתיים לאזרחית רוסיה, שעל-פי רשות האוכלוסין מנהלת הליך משפטי לקבלת מעמד בישראל. עובדה זו הייתה אמורה למנוע ממנו לעסוק בתיקי איחוד משפחות. למרות זאת, כפי שנראה בהמשך, במשך כשנה וחצי דן דורפמן בעשרות תיקים כאלו, בהם פסק פעמים רבות נגד עמדת המדינה.

בתאריך ה-23 במאי 2018 חתם הדיין דורפמן על הסדר ניגוד עניינים נוסף, שהגיע לידי ‘מידה’, ובו הופיעו מספר סעיפים חדשים. ראשית, כותב דורפמן בהסדר החדש, “אשתי, גב’ דורפמן, הגישה בקשה לקבלת אזרחות במרשם האוכלוסין בחיפה ביום 28.7.14. טרם התקבלה החלטה בבקשתה”. עובדה זו לא הופיעה כאמור בהסדר המקורי.

בנוסף, בהסדר השני הוכנסו איסורים חדשים לנושאים שבהם אסור לדיין לעסוק בשל ניגוד עניינים. דורפמן מתחייב להימנע מקבלת החלטות או לטפל “בהליכי איחוד משפחות של בני זוג, לרבות הליכים אשר יש להם זיקה ו\או שאגב הטיפול בהם התעוררה סוגיה של איחוד משפחות בין בני זוג”. עוד הוסיף דורפמן כי הוא מנוע מלטפל בהליכים המתנהלים מול לשכת האוכלוסין בעיר חיפה.

לא רק שניגודי עניינים מהותיים אלו לא הופיעו בהסדר המקורי מ-2016, אלא גם שלמרות ההסדר החדש דורפמן המשיך לעסוק לא מעט בתיקי איחוד משפחות.

במשרד המשפטים טוענים כי דורפמן עדכן את הממונים עליו לגבי מצבו האישי כבר עם תחילת עבודתו. יחד עם זאת, ברשות האוכלוסין, המייצגת את עמדת המדינה בעררים הנידונים בבית-הדין, אומרים כי הם גילו את העניין רק לפני מספר חודשים, ואז ביקשו לפסול אותו מלדון בעררים בהם התעורר ניגוד עניינים, ובעיקר ענייני איחוד משפחות. הרשות טוענת שמדובר “במספר הליכים ספורים”, אך בפועל נראה כי המספרים שונים מאוד.

| שלוש מאות דיוני איחוד משפחות

מבדיקה שביצעו תחקירני ארגון ‘לביא’ עולה כי בתקופה שבין 9.3.17 ל-23.5.18, הדיין דורפמן נטל חלק בכשלוש מאות דיונים בנושא איחוד משפחות. זאת למרות שכאמור היה כבר נשוי לאזרחית זרה שהטיפול בעניינה נמצא ברשות האוכלוסין, אך לא הצהיר על כך בהסדר ניגוד העניינים הראשון.

במהלך תקופה זו  נתן דורפמן 105 החלטות בענייני איחוד משפחות, בהן פסק  כ-50 פעמים נגד עמדת המדינה באופן מובהק, לעומת כ-10 החלטות בלבד התומכות בעמדתה. בכ-25 מקרים השית הדיין את הוצאות המשפט על המדינה, ורק חמש פעמים על העורר עצמו.

כך למשל, בהחלטה שניתנה ביום ה-8 במאי 2017 ביטל דורפמן את החלטת משרד הפנים ומשטרת ישראל לדחות את בקשתו של נאצר סלים ראשיד לקבלת מעמד ואישור שהייה בישראל בעקבות נישואיו לאזרחית ישראלית. בנימוקי המשטרה נכתב כי מדובר באדם נגדו עומדים תיקים בגין עברות הצתה, פריצות לבתים, הימורים אסורים, שימוש וסחר בסמים ועבירות מין. למרות החשדות הכבדים והסיכון הפלילי הממשי משהותו של ראשיד בישראל, החליט הדיין דורפמן לבטל את החלטת המשטרה ולהורות לה על קיום שימוע.

 

   | הקלות חסרות תקדים למסתננים

אחד התיקים הראשונים בהם עסק דורפמן באיחוד משפחות נערך במרץ 2017, בעניינו של סלאח א-דין טוגולי, אזרח צ’אד שהסתנן לישראל דרך מצרים בשנת  2008 ומאז מתגורר בארץ למרות מספר צווי הרחקה שהוצאו נגדו לאחר שבקשותיו למקלט נדחו. טוגולי פנה ב-2011 למשרד הפנים בבקשה להסדרת מעמדו מכוח קשר זוגי שהוא מנהל עם אזרחית ישראלית.

בקשות בני הזוג נדחו מספר פעמים לאחר שבמשרד הפנים “התרשמו באופן שלילי מכנות הקשר”. אך דורפמן החליט לקבל את הערעור ולהעניק לטוגולי אשרת שהייה של שנה. בהחלטתו כתב כי למרות ש”תוצאות הריאיון האחרון אינן חד-משמעיות ויש חשד מסוים בדבר כנות הקשר”, יש לבחון אותו בצורה מעמיקה.

מספר חודשים לאחר מכן עסק דורפמן במקרה של סלומון איוב מסגנה, מסתנן מאריתריאה הנשוי לד”ר הדס ירון, מרצה לאנתרופולוגיה במכללה האקדמית תל-אביב יפו. בקשתו לקבלת מעמד נדחתה לאחר שלא הצליח לספק מסמכים כמו דרכון תקף, תעודת לידה, תיעוד על מצב אישי או תעודת יושר, ובמשרד הפנים קבעו כי העורר מעולם לא הגיש בקשה למקלט ו”לא המציא כל אסמכתא לכך שנשקפת לו סכנה כלשהי במדינתו”.

למרות זאת קבע דורפמן כי “די בכך שהעורר רואה את עצמו בתור מבקש מקלט מבחינה סובייקטיבית” וכי “אין לדרוש ממנו פנייה לשגרירות אריתריאה או לקרובי משפחתו בארצו לצורך המצאת המסמכים החסרים”. מובן מאליו שהחליט להעניק לו אשרת שהייה זמנית מטעמים הומניטריים ולצורך קבלת טיפול רפואי.

 

|  "במקרה הגרוע: העלימו עין מהעניין" 

עו”ד איתמר ברקאי המתמחה בדין מנהלי ופלילי אמר ל’מידה’ כי מהנתונים המצוינים בתחקיר עולה חשש לכאורה לניגוד עניינים חמור. “יש כאן לכאורה בעייתיות בהתנהלות של הדיין ושל משרד המשפטים. אם ב-2016, כאשר לכאורה המידע בעניינו של הדיין היה מונח בפני הגורם האחראי למינויו, לא מצאו בעיה בזה שהוא נשוי לזרה והסכם ניגוד העניינים שתק בעניין, אז מדוע פתאום ב-2018 החליטו שזה עניין בעייתי? מה השתנה? או שמישהו שם התרשל כבר במעמד החתימה על הסכם ניגוד העניינים הראשון ולא שם לב לפרט כל כך מהותי, או שבמקרה הגרוע יותר העלימו עין מהעניין”.

לדבריו, ישנו כעת הכרח לבדוק מחדש את התיקים בהם דן דורפמן ואת ההחלטות שקיבל בנושאי איחוד משפחות. “משרד המשפטים צריך לקבל החלטה מה לעשות עכשיו. אם במקרה של הדיין מנחם פשיטציקי שפסק שניתן להרחיק מסתננים לאריתריאה נוצר עליו עליהום שהביא לדחיקתו מבית הדין, אז מה תעשו במקרה הזה? יכול להיות שההחלטות של דורפמן היו הגיוניות אבל זה מצריך בדיקה”, הוא מסביר.

על פי עו”ד ברקאי, כאשר לדיין או שופט ישנה קרבה אישית לנושא עלולות להיווצר הטיות שונות בשיקול הדעת שלו. “אם אכן יתברר שדורפמן העניק אשרות שהיה לאזרחים זרים בגלל שיש לו נגיעה אישית בעניין, ובניגוד להחלטות מפורשות שאסרו עליו לדון בכך, הרי מדובר בעניין חמור שחייב להיבדק”.

בתוך כך, עמותת ‘עוטף תחנה מרכזית’ פנתה בשבוע שעבר לשרת המשפטים איילת שקד ולמבקר המדינה בבקשה לפתוח בבדיקה בעניין הדיין דורפמן. “קיים חשש מבוסס לכך שדיין בית הדין לעררים עו”ד מרט דורפמן, פעל באופן שיטתי תוך ניגוד עניינים חמור”, נכתב בפנייה.

 

תגובות (0) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


0 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 23 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד