שעון החול היהודי בגולה - ריאיון לסיכום שלוש שנים במשרד הקליטה

השר אופיר סופר נכנס למשרד העליה והקליטה כשקמה הממשלה הנוכחית, לפני קרוב לשלוש שנים. בשיחה אתו למדנו על סדרי העדיפויות של המשרד בראשותו, על הקשיים וההצלחות, ועל תכניות לעתיד.

עוד לפני צלילה לנושאים הפרטניים, סופר מציג את האופן שבו הוא רואה את משימת העליה והקליטה בהקשרה הלאומי: "להביא יהודים ארצה, מה שהוא חזון כל הנביאים, זו תכלית מדינת ישראל. לכתחילה לפני הרכבת הממשלה, אם הייתי צריך לציין שניים-שלושה משרדים שהכי חשובים לי, אני לא יודע אם הייתי מצביע על משרד העליה והקליטה. הייתי מונה כנראה את החינוך, בטחון הפנים וכו'. אבל אחרי המעשים נמשכים הלבבות, והיום אני רואה את החשיבות העצומה של המשרד הזה. רבים מאתנו מפספסים. בעיני, חלק גדול מהציבור האמוני היה צריך להיות לעסוק בזה בפועל. משימה כללית שלנו היא לייקר את נושא העליה, לתת לו משקל ונוכחות. כמו שאמרתי תמיד, עוד לפני שמחת תורה, שהסביבה כולה צריכה לראות את המילואימניקים ולהיות מודעת לתרומה שלהם - גם משימת העליה והקליטה צריכה להיות במודעות של הציבור וצריך לייקר את העולים.

"כשנכנסתי ידעתי שזה משרד שיש בו הרבה דילמות וצריך לייצר סדרי עדיפויות - עשיתי המון מפגשי למידה. הדברים שהתבהרו לי בשלב מוקדם הם שניים: הראשון הוא שיש התבוללות קשה, והיא מגיעה לכל מקום - גם לקהילות שמרניות יותר ואורתודוקסיות יותר היא בסוף מגיעה. שעון החול של הקהילות היהודית עומד נגד עיניי. הדבר השני הוא שאני לא יכול להתיימר להשפיע על גלי עליה, אלה פנטזיות. מה שמניע בסוף גלי עליה אלו הכלכלה, האנטישמיות, ומלחמות".

מסלול עוקף סעיף הנכד

מה שינית במשרד כשהתחלת לקבוע בו את סדרי העדיפויות מחדש לפי מדיניותך?

"לא היתה פה תשתית של עידוד עליה מהמערב. לא כל מה שחלמתי הגשמתי, אבל בנושא הזה, שהמשרד בכלל לא היה ממוקד בו, כבר עשינו הרבה. התגלה לנו לדוגמה שבעשר השנים האחרונות לא היה איש מטעם המשרד באפרת - זו עיר שבכל זאת קולטת 'קצת' עליה, כן?

"העברנו הרבה משאבים לקהילות היהודיות במערב. הקמנו 47 תכניות סטודנטים, וההשפעה של הגידול הזה, אם יהיו לך כל שנה בתכנית 5,000 סטודנטים או שיהיו 10,000, היא לאורך שנים דרמטית. 

הקמנו יחידה בשם מנהלת הרופאים, ורק השנה הגענו ל-519 רופאים שעלו. אני מקווה שגם בשנה הבאה נצליח להגיע למספר כזה. הגדלנו את ההשקעה בגרעיני צבר, ויש לנו כבר מאות שעולים כדי לשרת בצבא". סופר מצביע כאן על קהל יעד נוסף לעידוד עליה, שבדרך כלל לא נמצא בתודעתנו - העולים כדי להתגייס הם לרוב ילדיהם של ישראלים יורדים, שנמצאים גם בסיכון גבוה יותר להתבוללות. "יכולים לטעון ישראלים יורדים שכביכול הם לא ציונים, אבל בסוף זה רילוקיישן בגלל עבודה, לימודים. יש לי חברים מהגדוד, שאומרים 'אנחנו מתביישים לדבר אתך', והם כמובן יצאו רק לשנה, רק לשנתיים - אבל תקועים שם כבר עשר שנים".

בהמשך לכתבות שהבאנו כאן על המדיניות השגויה ארוכת השנים של השקעה בעלייה מברית המועצות לשעבר, אנחנו מבררים עם השר סופר עד כמה הוא מצליח לחולל שינוי גם בתחום הזה. כפי שכתבנו מדובר בהשפעה של אחיזת עומק של אנשי ישראל ביתנו במשרד הקליטה, גם אחרי שהשר בראשו הוא כבר מזמן לא מהמפלגה. המדיניות הזאת גרמה לכך שאחוז העולים הגויים לארץ זינק בעשורים האחרונים. 

האם רק פתחתם יותר פעילות במערב, או שגם הפחתתם נוכחות במזרח אירופה?

"בתור מנהל, גם בפיקוד בצבא, תמיד ההחלטה הראשונה היא על מה אתה מוותר. אתה לא יכול לפרוס את הכוחות בכל העמדות. אז אתה חייב גם לדעת לוותר. הפסקנו את מענק הקליטה של 3,000 ש"ח שניתן בתירוץ של 'פליטי מלחמה' לעולים מרוסיה - העלייה ממוסקבה היא מרקע מסוציואקונומי חזק ושם לא באמת התרחשה מלחמה. אני לא נכנס פה לשאלת חוק השבות - בחודשים הראשונים של כהונת הממשלה עבדנו על תיקון חוק השבות, אבל בינתיים הנחנו את זה בצד". בינתיים, מספר סופר, נעשים צעדים למקד את איתור העולים הפוטנציאליים באנשים המתאימים גם בבריה"מ לשעבר: "אנחנו בקשר עם ארגונים יהודיים שפעילים בזהות יהודית באזורים האלו. ומטבע הדברים מי שמגיע לעליה דרך פעילות כזו הוא או יהודי, או מי שרק אבותיו היו יהודים אבל רוצה ברצינות להשתייך לעם היהודי.
"גם במערב יש הכרח ליצור סדרי עדיפויות. הייתי רוצה להתרחב לדרום אמריקה, אבל צריך דבר ראשון להתחיל באופן יעיל באזורים שבהם פתחנו את המאמץ - מערב אירופה וצפון אמריקה - כדי שדברים יתחילו לזוז".

להניח לאנשים לעבוד, לשחרר יזמים לפעול

ולגבי סוג אחר של סדרי עדיפויות - מול התכניות למשיכת עולים, כמה משקיעים בתכניות להקלת הקליטה של מי שכבר כאן, ואז ממילא אנשים ישמעו על זה מבני משפחה וחברים שעלו, ויקבלו עידוד להצטרף?

סופר מתאר השקעה רבה הממוקדת בתחום הזה, אך לא באמצעות שפיכת כסף אלא באמצעות ייעול השיטה הקיימת והסרת חסמים - "טפלנו לדוגמה בעניין שכר הדירה. הסיוע בשכר דירה לעולים היה פרוס על חמש שנים והסכום היה קטן ולא שינה הרבה מאוד לכאן או לשם. קצרנו את זמן הזכאות לשנתיים אבל עכשיו הסיוע הוא ממשי. בנוסף העלינו את הסכום באזורים פחות מרכזיים. הכנסתי את זה בהתחלה לגליל, יהודה, שומרון ונגב, ובהמשך לקו של בית שמש, במעלה אדומים ומחיפה צפונה. באזורים כאלה הסיוע הוא 2,000 ש"ח למשפחה, מה שיכול להיות שווה לכחצי משכר הדירה, וזה משמעותי". 

שינוי חשוב עוד יותר, שזכה לשבחים גם מצד מי שאינם תומכי הממשלה, הוא רפורמת מקצועות הרישוי, שחותכת את זמן הבירוקרטיה שנדרש לעולים עד שיוכלו לעסוק במקצועם בישראל.

"זו רפורמה היסטורית. כשאנשים מגיעים ופותחים את תיק העליה כבר מתחיל גם תהליך הרישוי, וכשהם עולים לארץ הם יכולים לעבוד. זה נוגע להמון מקצועות - אדריכלים, מהנדסים, יועצי השקעות, רואי חשבון, מורים, עובדים סוציאליים, וטרינרים ועוד. היינו צריכים לעבוד על זה מול שמונה משרדי ממשלה. זה כולל גם את עריכת הטיפול הבירוקרטי כבר מרגע פתיחת תיק העליה, וגם את הסדרת ההכרה בתעודות ובתארים רבים. אם וטרינר יהודי היה עובר מצרפת לספרד לא היתה לו שום בעיה לעבוד במקצוע שלו, אבל אם הוא עולה לישראל - זו חתיכת סרט. מי שעולה עולה מתוך רעות, או אפילו רק כי קשה לו וישראל היא המקום הטבעי, אבל אם אנחנו ככה מקשים עליו הוא עלול ללכת למקום אחר. אז חתכנו את זה. אחד הדברים שצרובים אצלי הוא ביקור אצל משפחה שכולה במלחמה, שני ההורים הם עולים מבריטניה שכבר עשור בארץ ולא יכלו לעבוד במקצועות שלהם. כעת אחרי הרפורמה יש הכרה בהכשרה המקצועית שלהם והם יכולים לעבוד.

"הקמנו גם מערך ליווי, כרגע רק לצרפת ואנגליה שאיתן נוח מאוד להיות על הקו - אלו אנשים שנמצאים שבועיים פה ושבועיים שם, ומלווים משפחות גם שם וגם פה בקליטה".

בתפיסה שלך, מהו התפקיד של ארגונים פרטיים כמו 'נפש בנפש', 'קעליטה' או 'ישראלה'?

"אנחנו מערכת גדולה, ואתה יודע - טרקטורון יכול לעבור איפה שג'יפ לא יכול, ובטח איפה שפול-טריילר לא יכול. האנשים בארגונים האלו הם גם בעלי חזון, ולכן משוגעים לדבר. וכשמישהו משוגע לדבר זה יותר חזק מכסף, יותר חזק מהכל. יש להם הרבה יתרונות - הם מתמחים, גם בארצות מקור שונות וגם בתחומים מסוימים כמו מיצוי זכויות, והם מדברים עם האנשים בשטח לא רק בשפתם, אלא בתרבותם. אנחנו עובדים הרבה עם 'קהילות ישראל', שיזמו את קליטת העליה ביישובים קהילתיים. הרי איך תביא עולים למקום כמו נהריה? רק אם כבר נוצר שם הסטארטאפ של גרעין ראשוני, מה שמאוד קשה. רק אז אנשים רוצים להצטרף לקהילה הקיימת. ומי שמתאים באופן מצוין לסטארטפים כאלו בשטח הם ארגונים פרטיים. אנחנו נמנעים מלהפריע להם וגם עוזרים להם. לפעמים גם בעבודה מצד המשרד אנחנו יודעים שעדיף להפריט דברים שלנו כדי שיעבדו מהר יותר, כשמהירות היא הדבר החשוב".

מה חשוב יותר- קהילות חזקות בגלות או לבוא ארצה

ואם מדברים על שוק חופשי ויוזמה פרטית - אחד הדברים שמשפיעים מאוד על מאזן העליה הוא יוקר המחיה. האם יש לך מדיניות עליה שקשורה בנושא? בעניין החקלאות לא תמכת בביטול המכסים על יבוא, שמשרתים את המגזר החקלאי אבל מכבידים את יוקר המחיה על כלל הציבור.

"אתה יודע, מישהו שאל אותי אם יש לי מנדט לטפל בירידה. אמרתי לא, אבל בשביל שלא תהיה ירידה צריך שאנשים יאהבו להיות פה בארץ. אז צריך שיהיה פה ביטחון, שתהיה פה כלכלה. לכן כשהיה הווייב של המחלוקת סביב הרפורמה, כשראו את ההפגנות ואת הפיצול, זה לא עשה ליהודים חשק לעלות לארץ. אתה רוצה לדבר על החקלאות? היום כולם יודעים מה זה לגור באביבים, לפני המלחמה לא ידעו. לא משנה אם תגן על החקלאים באמצעות מכסים או בתמיכות ישירות. המדינה הוקמה כמדינת רווחה, לכן בעבר עשו מכסים. אז תבנה מודל חלופי, רק צריך לעשות את זה בכבוד. תן תמיכות ישירות הוגנות".

האם יש התנגשות בין העליה, ששואבת מקהילות יהודיות בחו"ל, והטיפול בתפוצות שמנסה לטפח את הקהילות האלו במקומן? מה היחס בין המשרד שלך ומשרד התפוצות של השר עמיחי שיקלי?

"היחסים מצוינים גם אישית וגם מקצועית. אנחנו גם עושים שיתופי פעולה ולאחרונה נפגשנו כדי לדון בהרחבתם. יש פוטנציאל גדול בזה. בסוף, מי עולה לארץ? אנשים שיש להם קהילות. חיזוק הקהילות והזהות היהודית מגדיל גם את העליה".

אחד הדברים שאני מודה שהפתיעו אותי בהכנת הכתבה הייתה העובדה שלא קיים מעקב מסודר על נתונים מפולחים בנוגע למצב הקהילות היהודיות בחו"ל - שיעורי הגידול שלהן ומצב ההתבוללות, לא עלינו. בשיחה עם השר על כך, אני מגלה שזאת כמעט מדיניות מכוונת - שכן מתברר שיש למשרד העלייה תקן למדען, אבל הוא לא מאוייש. 

אני מבין ממנו שגם הוא ניזון בעיקר מנתונים של ארגונים פרטיים, ומבין השורות עובר ממנו המסר שגם כאן מדובר בתופעה המדאיגה של חשש ממעורבות יתר של מה שמכונה הדרג הפקידותי, ומכך שבמקום שאיסוף הנתונים ישמש בקבלת ההחלטות הוא עלול לכבול אותה ולשלול כל החלטה שאינה נגזרת ישירה מהנתונים היבשים. "כשאני מדבר עם הפקידים המקצועיים אני מדבר איתם בעיקר על נושאים כלליים - על רוח ועל חזון" אומר השר סופר. 

לסיכום, מהן התקוות והתכניות לעתיד?

"יש פה הרבה יסודות שהנחנו אותם כדי להתחיל לעבוד, ואני חושב שאם נצרף ונתחזק אותם נגיע לדברים גדולים. אני רוצה שההגעה לישראל ללימודים תהיה סטנדרט, וכן הגעה מקבילה של צעירים לצבא, לשירות לאומי. תוך כמה שנים זה יכול להגיע לאלפים רבים, ולהביא השפעה מצטברת לטווח הארוך. בהסדרת הרישוי במקצועות הרפואה יש עוד הרבה דברים לעשות. וכל הנושא של החינוך - חינוך ילדי עולים, שדווקא בארץ אחרי העליה עלולים לנשור - זה חשוב מאוד. ישנן כבר תכניות והן עובדות יפה, אבל כשאתה חופר בקישקעס של זה אתה רואה שאפשר לפעול הרבה יותר, וזה מה שאני מתכנן לעשות".