כנגד ארבעה מגנים דיברה תורה • דעה

האירועים שעברנו בחודש האחרון, ובפרט אוירת הגינויים שפשתה במחנה ("גינה לי, גינה לי", שרים ילדי יצהר בהקשר הזה..), מזמינים להסביר ש"כנגד ארבעה מגנים דיברה תורה: אחד רשע, אחד תם, אחד שאינו יודע לשאול, ואחד חכם".

בהגדה של פסח נאמר "כנגד ארבעה בנים דיברה תורה: אחד חכם, אחד רשע, אחד תם, ואחד שאינו יודע לשאול". הארועים שעברנו בחודש האחרון, ובפרט אוירת הגינויים שפשתה במחנה ("גינה לי, גינה לי", שרים ילדי יצהר בהקשר הזה..), מזמינים להסביר ש"כנגד ארבעה מגנים דיברה תורה: אחד רשע, אחד תם, אחד שאינו יודע לשאול, ואחד חכם".

ובכן, נפרט מיהם ארבעת המגנים:

אחד רשע – הרשע מגנה מכל הלב, מעומק ליבו. הוא באמת חושב שהטרור הערבי מובן, אם לא מוצדק, שמוכרחים להבין את הצורך הערבי לטבוח יהודים, לזרוק עליהם אבנים ובקבוקי תבערה, שלא לדבר על הקריאה הבלתי פוסקת להריגתם של יהודים בכל מדיה או מסגד ערבי. לעומת זאת – לרשע ברור שיהודים שמעיזים להתקומם – ראויים לכל גינוי והוקעה. יש כאן צד צודק – הערבי – וצד אלים ופושע – היהודי. על כן רצח שמבצע ערבי הוא נורא עצוב, אבל צריך להבין כאן את המניעים; ואילו גרפיטי או פינצ'ור צמיג על ידי יהודי הוא טרור מזעזע שמוכרחים לגנות. כך נוהגים רוב כלי התקשורת הישראליים, שמזועזעים עד עומק ליבם מנזקים לרכוש, ומתעלמים לחלוטין מיהודים שנפגעים יום אחר יום מרצחנות ערבית (יבדוק נא המעוניין את היחס בתקשורת בין נזק לרכוש שעליו לא מפסיקים לדבר לבין רצח יהודיה בצפון שכמעט אינו נושא לדיון).

אחד תם – התם נגרר אחרי הרשעים. בתמימותו הוא לא מבין לאן הרשעים מושכים אותו, הוא מאמין להם שכללי המשחק שהם קבעו הם העיקר, ועל כן הוא "נאלץ" לשתף פעולה. הוא מוכרח לגנות את החברים שלו, לזרוק עליהם רפש ובוץ, כי אחרת ה"חשובים" שם בתקשורת ובשלטון לא יאהבו אותנו ואוי ואבוי לנו.. . בתמימותו הוא לא שם לב שמושכים אותו כאן לתוך בור של בוגדנות, כשהוא תוקע סכין בגב חביריו כדי להיות הבא בתור שהסכין תיתקע בו (אם מגנים היום מישהו שאמר משהו בפורום סגור וקטן באינטרנט – הרי מחר יגנו גם מי שמעז לטעון שארץ ישראל שלנו, ושיש הבדל בין יהודי לגוי). בתחילה מדובר בהסתייגות קטנה, אחר כך הוא כבר מגיע לזה שהוא קורא לגרש תושבים מהישובים, והוא לא שם לב שהרשע משתמש בו ומגרש יהודים בפועל בהסתמכות על התמימות שלו.

אחד שאינו יודע לשאול – זה שאינו יודע לשאול כבר מבין שיש כאן איזושהי בעיה. הוא מבין שהתם לא צודק. משהו לא מסתדר לו בכל הענין של הגינויים והרדיפה אחרי יהודים שלא מצליחים להתאפק מול העוול. קושיות מנקרות במוחו. רק שהוא לא מצליח לשאול את השאלות הנכונות. הוא לא מצליח לשים את האצבע על הנקודה שבה עובדים על כולם.

אחד חכם – החכם אומר: אני מגנה! אני מבין טוב מאד מה קורה כאן. אני מבין שאין כאן שום חיפוש צדק, ושמחול ה"גינה לי" נולד על ידי הרשע שפשוט חפץ שהרשעים ינצחו. אתם שלא מגנים את התמיכה בתשתיות ובניית חברת הטרור הערבית, את הפגיעה הקבועה של שמאל קיצוני בחיילי צה"ל בבילעין, את הפחד של יהודים להסתובב ברחובות דרום תל אביב, את כיבוש הגליל בידי הערבים, את האפליה הבוטה בהרס בתי יהודים לעומת בניה ערבית בלתי חוקית בסיטונאות – אתם רוצים שאני אגנה? אני באמת מגנה, אני בעיקר מגנה אתכם התקשורת! אני אוהב את היהודים, ורוצה שתהיה להם מדינה יהודית. אני מבין שהאשמים האמיתיים במצב הם דוקא אתם, אנשי התקשורת והממסד, שלא באמת רוצים שיהיה פה שלטון יהודי, לא מאפשרים ליהודים להרים ראש, ומביאים אנשים מסויימים למצב בו הם עושים מעשים לא מבוקרים כדי לפרוץ את טבעת החנק שהולכת וסוגרת על הביטוי של היהודים בארץ ישראל.

"אף אתה הקהה את שיניו", אומרת ההגדה כלפי הרשע. הרשע לא קשור לתורה, הוא לא הולך על היהדות, אבל הוא נאחז בשיניים בעם ישראל. השיניים שלו הן זה שהוא מגנה, ומזדעזע, ובשיניים הוא נאחז בדמיון שהוא עושה את זה בשם היהדות, שיש לו בסיס מוסרי לטענותיו. הנה, הוא אחד מארבעת הבנים שיושב בליל הסדר, נמצא עם כולם בשולחן היהודי, ושם – מפעיל את שיניו כדי לנשוך אחרים "בשם היהדות". הוא תוהה, ודורש גינוי, והתייחסות, וזעזוע, אבל לא מסכים באמת ללכת על היהדות. החכם יודע לשאול את הרשע: ואתה? מה אתה אומר? האם אתה פועל לזה שתהיה כאן מדינה יהודית, או שאתה משתמש בכל הלהט היהודי שהביא אותנו לכאן ומנצל אותו כדי לפורר את היהדות ולטשטש את הזהות היהודית?

שנזכה כולנו לפה-סח, מתוך חכמה לומר את הדברים האמיתיים, לאהוב יהודים ולהבין שהאהבה הזו מועילה לעולם כולו, ולא ליפול ולהיבהל מנסיון להשחיר פנים ולהחליף אויב באוהב.