בע"ה ט"ז אייר תשפ"ד
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

רבו של בנימין אחימאיר הי"ד מספר על דמותו

הרב אורי צוקר, רבו של בנימין אחימאיר הי"ד מספר על חיי השליחות ועל דמותו המיוחדת של בנימין

  • עמיחי שילה, הקול היהודי
  • י"ז ניסן תשפ"ד - 09:36 25/04/2024
גודל: א א א
בנימין הי"ד (tps)
בנימין הי"ד (tps)

איזה מן נער בנימין הי"ד היה?

"זה בערך מה שכולם שאלו ואין לי תשובה על זה.  פשוט בגלל שכשאתה חי ליד מישהו, אז לספר אותו זה מורכב. יש כל כך הרבה צדדים וכל כך הרבה אופנים ובעיקר את מה שאתה רוצה להגיד אין לך איך להגיד אותו. אז אני יכול לדבר על דברים שהם רלוונטיים גם ליהודים אחרים. שאפשר ללמוד מבנימין."

נקודה שאני חוזר עליה הרבה והיא מאוד חשובה זו הנקודה של השליחות. בנימין הוא הרגיש שליח. הוא יצא לחווה כי הוא הרגיש שזו החזית עכשיו, ושצריך אותו. נקודת השליחות היא נקודה קריטית פה. יהודי מתפנה מכל העניינים שלו ומכל מה שהוא שמעניין ילד בגילו, ומחפש איפה הוא יכול לתרום ולתת. זה דבר ראוי לציון."

"גם השהות שלו בישיבה היתה שליחות. נגזרת של זה שהוא חצי חי בחווה, היא שעלתה עוד נקודה שהיא שאלת השהות בישיבה, כי בעצם אם טוב לך בחווה לא בטוח בכלל שאתה רוצה להמשיך בישיבה. לפעמים זה בא אחד על חשבון השני, אבל הוא ממש נלחם להיות בישיבה. זה לא נעשה מכח האנרציה כמו שהרבה פעמים עושים. הוא ממש האמין בחשיבות של הישארות בישיבה. זה לא היה בקלות. כלומר, בהתחלה זה היה נראה שבאמת אולי כדאי חווה. לימודים לא היה הצד החזק שלו, אם אתה מדמיין ילד כזה של ציונים מעולים ואז בסוף הולך לחווה, זה לא היה הסיפור פה. זה ילד שבאמת היה לו קושי בלימודים, ואז בדרך כלל המפלט ברמה הכי בסיסית, נער מחפש איזה חווית הצלחה והוא יכול למצוא אותה בחווה. אם יש לך נשמה מספיק גדולה שמחפשת גודל ולא מחפשת להיכנס אל תוך הכונכיה אז אתה אומר טוב, בישיבה אני לא עושה דברים מספיק חשובים, בחוץ יש לי הרבה חוויות הצלחה ואני מרגיש שאני מאוד מועיל לעם ישראל, כי באמת החווה היא תועלת מאוד גדולה לעם ישראל, ואולי כדאי להישאר תמיד בחווה. ואז לבחור באמת להיות בישיבה זה בחירה קשה, מה שאצל רוב האנשים זה מובן מאליו שילד בגיל כזה אמור להיות בישיבה. אבל הוא ממש בחר להיות בישיבה והתאמץ לשלב את העולמות האלה."

"זה עוד לא היה ברור לאן זה הולך. ביום חמישי לפני שהוא נרצח הוא שאל אותי, צריך ממש אנשים בחווה האם אני יכול ללכת. מיום שני הוא התלבט האם באמת לעזוב את הישיבה ולהיות רק בחווה והוא הגיע אלי יום אחר כך ואמר שהוא בחר והוא לא רוצה רק להיות בחווה. זה היה ברור לו שהוא רוצה להגיע אל החווה מתוך עולם של קודש."

הצטרפו לעדכוני הקול היהודי:
בוואטסאפ >>
בטלגרם >>

"זה לא סיפור של בגרויות, לא ברור שהוא היה יוצא עם תעודת בגרות מהישיבה, אולי אם היינו מאוד מתאמצים על זה.  זה לא היה העניין, העניין היה שהוא הבין שאם הוא רוצה להגיע לשליחות בשביל עם ישראל הוא חייב לעשות את זה ממקום של קודש. ביום שני הוא אמר לי שהוא רוצה ללכת לחווה כי צריך היה באופן דחוף אנשים, אמרתי לו אם אתה מתחיל ללכת באמצע שבוע לחווה אני לא אראה אותך פה. הוא הבין את זה להחליט לשלב בין הדברים. זו גדולה של ממש. הוא ממש השקיע בלהיות בבית המדרש. הוא עמל מאוד. לא רק על זה, הוא ידע ממש להתאמץ. זה הגיע בהרבה עמל והוא עשה את זה כמו גדול."

מה הלקח שבנימין היה רוצה להנחיל לעם ישראל?

"הייתי ממש שמח לשאול אותו את השאלה הזאת. המשפחה כל הזמן מזכירה את העניין, שבימים הראשונים של תחילת המלחמה כולנו היינו ביחד ולא עברו שבועיים עד שרבים והתקשורת בתוכם חזרו לדיבורים של פני המלחמה. מי שנסע בבגין בתחילת המלחמה ראה שכל השלטים היו עם דגלים ו"ביחד ננצח". עכשיו יש שלטים של "אתה הראש אתה אשם". למה אנחנו צריכים לחזור לעולם הזה? זה נראה לי פשוט. כזה הוא היה ולכן הוא הצליח לגעת בכל כך הרבה יהודים."

"גם כל מה שקשור לעם ישראל וארץ ישראל. זו נקודה בולטת פה. ישבנו בשבעה והגיע איתמר בן גביר וישב איזה יהודי והאבא של בנימין דיבר עם איתמר על להקים משמר לאומי שיגן על אנשי החוות והיהודי הזה שאל על איך שולחים אותם לבד. לצערי אנשים לא מונחים באירוע. לא מבינים את החשיבות של המפעל האדיר הזה. מי שלא חי ביו"ש לא מצליח להבין את המפעל הגדול של החוות."

"אחר כך ניגשה אלי מישהי ואמרה לי שלא חזרנו לתש"ח אנחנו במציאות אחרת, אבל האמת היא שאנחנו כן חזרנו לתש"ח. נלחמים על סנטימטרים, והילדים האלה עומדים על הנקודה הזאת. הם לא פחות מראשי הציונות שהקימו את השומר וכל הקיבוצים, והכל זה בזכות הילדים האלה. גם לוחמי המחתרות, רובם היו ילדים בגיל הזה, וזה מה שהיה להם לעשות, דברים גדולים. בין אם זה למקש רכבות ובין אם זה ללכת להוציא מעפילים באמצע הלילה בניגוד לחוק, הרבה מהם היו ילדים. והילדים האלה עכשיו עושים היסטוריה. שואלים למה המבוגרים לא מצטרפים וזו באמת שאלה. אבל זאת לא שאלה על הילדים, למה הם עושים את זה בלי המבוגרים, אלא שאלה על המבוגרים למה הם לא מצטרפים. באמת היה ראוי שלכל רועה צאן שהולך לרעות את הצאן שלו היה מלווה נשק צמוד."

"גם הצבא, מרמת מח"טים ומטה כולם שמחים במפעל הזה ומעודדים אותו. הם מבינים שהמפעל הזה עושה להם חצי מהעבודה. סתם למשל, אבטחת צירים, אם יש רועי צאן ערבים ליד הציר, אז הציר לא בטוח, ואם יש רועי צאן יהודים אז הציר בטוח. ברמה הבטחונית הפשוטה עוד בלי לדבר על תפיסת קרקעות. יש פה מפעל אדיר שעושה היסטוריה ומי שמאייש אותו זה כרגיל בני נוער כי בדרך כלל הם אלה שרצים לפני המחנה."

"דיברנו על עם ישראל וארץ ישראל, עכשיו בנוגע לתורה. לפעמים יש לנו נטיה לשכוח שהכל צריך להיות מונח על תורה. אפשר לחשוב שאפשר זה בלא זה, ובנימין ממש הרגיש שזה לא נכון, אז כמו שאני קורא לעם ישראל להצטרף לחוות הייתי רוצה שבכל חווה יהיה בית מדרש פעיל. לא רק שיהיה פוסק לכל חווה שיגיד מה אפשר ומה אי אפשר, שהחברה יהיו בקיאים בסוגיות ומונחים. זה חשוב לא פחות. אנחנו צריכים להחזיק את החבל מכל הקצוות שלו."

ספר לנו סיפור על האישיות של בנימין הי"ד

"היה יום אחד שעבר על אחד מהחברה משהו לא טוב. אני הרגשתי את זה ושאלתי אותו מה קורה איתך אבל הוא עוד לא היה בשל לדבר על זה. ואז בנימין לא הגיע לסדר, אז התקשרתי אליו ושאלתי אותו איפה? אתה יש סדר גמרא עכשיו. אז הוא אמר לי שהוא בשיחה עם אותו בחור. אמרתי לו שאני מרגיש שמשהו עובר עליו, וזה משהו שהיה ממש אפשר להגיד לו, אני מרגיש שעובר עליו משהו ואני רוצה שתפצח את זה. אז הוא אמר לי "כן זה בדיוק מה שאני עושה עכשיו" אז אמרתי לו כן מצוין, מבחינתי אתה משוחרר מהסדר עכשיו. זה לא היה מופרך להטיל עליו משימה כזאת. ילד בן 14 עם כזאת רגישות"

תגובות (0) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


0 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 15 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד