הגרנד קניון של ארץ ישראל: סודות הרי מואב

לידתה של מואב וגיאוגרפיה של תהומות

בפרשת "וירא" אנו קוראים על חורבן סדום וערי הכיכר. לוט נמלט מההפיכה יחד עם בנותיו אל מערה בהר, ושם נולדים עמון ומואב – אבותיהם של שני העמים שישבו בעבר הירדן המזרחי לאורך מאות שנים.

ארץ מואב יושבת על רמה עצומה שגובהה הממוצע מגרד את ה-1,000 מטרים מעל פני הים. מכיוון שים המלח נמצא עמוק בתוך השבר הסורי-אפריקאי, נוצרים כאן הפרשי גובה קיצוניים של כ-1,500 מטרים! זו הסיבה שנחלי מואב (כמו נחל זרד המפורסם שמסמן את גבולה הדרומי) הם נחלי איתן תלולים, שמתחתרים לעומק בין קירות סלע אדירים ויוצרים קניונים דרמטיים.

מואב אינה רק סיפור מקראי. בשנת 1868 התגלתה "מצבת מישע" – אבן בזלת שעליה חקוקה בכתב עברי עתיק כתובת ניצחון של מישע מלך מואב. בכתובת הוא מודה לאלוהיו (כמוש) ומתפאר בניצחונו על בית עמרי (מלכי ישראל) ובכיבוש השטחים שמצפון לנחל ארנון. במוזיאון ישראל, אגב, שמורה כתובת מואבית נוספת המתארת ניצחון של מואב דווקא על שכניהם בני עמון.

קשר דם: אילים ממואב וכבשים מחברון

למרות האיבה ההיסטורית לעמים שמעבר לירדן, למואב היו קשרים הדוקים עם שבט יהודה, שיושב ממש מולה. אלימלך מהגר למואב בגלל הרעב, ומשם שבה רות המואבייה שממנה יצא דוד המלך. כשדוד נרדף על ידי שאול, הוא מוצא מקלט למשפחתו דווקא אצל מלך מואב.

הקשר הזה נמשך גם בימי בית שני. במסכת מנחות, המתארת מהיכן היו מביאים את המנחות המובחרות למקדש, נאמר: "אֵילִים (זכרי הצאן) ממואב, כבשים מחברון". כמו הר יהודה, גם רמת מואב היא במה גבוהה של ספר מדבר המתאימה להפליא לגידול צאן. המסורת המקומית במרחב אפילו מחברת את העמים גיאוגרפית: בכפר הערבי בני נעים, מזרחית לחברון, שוכן מסגד עתיק הבנוי כמצודת דרכים ונקרא "נבי לוט" – שם מזהים הערבים את קברו של אבי עמון ומואב, ממש כאן בתוך ארץ יהודה.

קיר מואב וטירת הצלבנים האדירה

בירתה ההיסטורית של הממלכה הייתה קִיר מוֹאָב, המוכרת כיום כעיר הירדנית כַּרַכּ. העיר, שיושבת בקצה המערבי של הבמה המואבית וצמודה למצוק ההעתקים הזקוף כ"קיר", עברה ידיים רבות. יוסף בן מתתיהו מספר שאלכסנדר ינאי חצה את הירדן, כבש אותה וצירף אותה לממלכת החשמונאים, ויהודים כנראה המשיכו להתגורר בה עד התקופה הביזנטית.

אבל גולת הכותרת של העיר היא המבצר הצלבני האדיר ששרד בה כמעט בשלמותו. המצודה נבנתה בצורת משולש עצום (220 על 125 מטרים), המוקף בצוקים משלושה כיוונים ובחפיר הגנתי ברביעי. כאן שכנה בירת "נסיכות עבר הירדן" הצלבנית, עד שצלאח א-דין כבש אותה בעקבות קרב קרני חיטין. רוב הנוצרים נדחקו החוצה (ומאוחר יותר הקימו מחדש את העיר מידבא הסמוכה), אך קהילה נוצרית קטנה שרדה בכרכ ובסביבתה עד היום. למרבה הצער, הקהילה הזו עדיין סובלת לעיתים מהתנכלויות וטרור אכזרי, כפי שהמחיש לאחרונה אירוע ירי קטלני במהלך הלוויה בכפר "חמוד" הסמוך לעיר.

המכולת היהודית של כרכ

לסיום, אנקדוטה מדהימה מהעת החדשה. עם התעוררות הציונות, יהודים שעלו מבולגריה הקימו גרעיני התיישבות ברחבי הארץ. בשנת 1896, הזמין המושל העות'מאני של כרכ את שבתאי חזקיה (מראשוני היישוב הר-טוב שליד בית שמש) לבוא ולהקים התיישבות יהודית סמוך לעירו.

התוכנית הנועזת להקים מושבה יהודית בעבר הירדן המזרחי כמעט יצאה לפועל, אך בוטלה בעקבות זעזועים באימפריה העות'מאנית (פרעות בארמנים באיסטנבול). למרות זאת, שבתאי חזקיה החליט לא לוותר. הוא עבר להתגורר בכרכ לבדו, ואף פתח וניהל שם חנות מכולת במשך תקופה – חלוץ יהודי בודד בלב בירת מואב העתיקה – בטרם שב לבסוף לתל אביב, שם נפטר.