ראשית, בואו נעשה סדר במושגים. כשאומרים "גב", יש מי שידמיין שלולית בוצית שנקלעה לשביל בטעות, אבל המציאות שונה לגמרי. גב הוא למעשה אגן אבן טבעי, שנוצר במשך שנים ארוכות של שחיקת הסלע על ידי זרימת המים. בעוד שברוב ימות השנה מדובר בשקע יבש ולוהט, שיטפונות החורף הופכים את הקערות הגיאולוגיות האלה לבריכות לכל דבר - לעיתים עמוקות מאוד, צלולות ומרשימות בגודלן.
אבל מעבר לגיאולוגיה, יש בביקור הזה קסם מיוחד. נכון, עונת הגבים חופפת לרוב לימים הקרים יותר בשנה, אבל דווקא הניגוד הזה יוצר את החוויה: לטייל בנוף צחיח ומדברי, ולגלות שהוא משובץ פתאום בבריכות מים טבעיות ומזמינות. זו הזדמנות לטבילה נדירה במי גשמים טריים, חוויה ששמורה לזמן קצר בלבד. ההבדל המרכזי בין הגבים לכל מקור מים אחר הוא הזמניות שלהם - הם מתמלאים בסערה, ולאט לאט נעלמים. וזו בדיוק העונה לתפוס אותם לפני שהם חוזרים להיות סלע יבש.

הנה שלושה מומלצים במיוחד שהתמלאו בחורף האחרון:
מיקום: דרום ים המלח, ממש מעל היישוב נווה זוהר.
אווירה: היסטוריה רומית פוגשת בריכה מדברית.
אם יש גב שמרגיש כמו סוד של מקומיים, זה גב זוהר. הוא לא נמצא על השביל הראשי, אלא מסתתר בערמומיות מאחורי סכר עתיק, כאילו שומר על הפרטיות של הרוחצים בו. אתם יכולים לעבור לידו, לראות את מצד זוהר - המצודה הרומית העתיקה ששמרה פעם על דרך הבשמים - ולא לדעת שבמרחק נגיעה מכם יש בריכה קרירה.
הגב מתמלא רק אחרי שיטפונות משמעותיים, וכשהוא מלא, הוא עמוק, ירקרק ומחייב טבילה. השילוב של המים הקרים עם עצי השיטה הגדולים מסביב והמצודה העתיקה ברקע, נותן תחושה של נווה מדבר קטן שקפא בזמן.
האופציה המשפחתית: מכביש 90, באזור היישוב נווה זוהר, מחפשים שילוט ל"נחל זוהר" או סימון שבילים כחול. הולכים בערוץ עד שמגיעים למצד זוהר. הסוד: הגב נמצא ממש מתחת למצד, חסום על ידי סכר אבנים עתיק. צריך לטפס בזהירות על הסכר כדי לראות את המים ולרדת אליהם.
למיטיבי לכת: ירידה דרך קניון נחל זוהר מכביש 31 (ערד-סדום) בסימון ירוק, מסלול תלול ומרהיב שמסתיים בגב.

מיקום: דרום מדבר יהודה, לא רחוק מצומת הערבה.
אווירה: קניון לבן ומלוטש שנראה כמו יצירת אמנות, עם שרשרת בריכות קפואות.
אם גב זוהר הוא הסוד השמור, גבי פרס הם הכוכבים הבלתי מעורערים של האינסטגרם המדברי. מדובר בסדרה של גבים (בריכות) שנחצבו בסלע גיר לבן ובוהק, כזה שהמים ליטשו במשך אלפי שנים עד שהוא נראה ומרגיש חלק כמו שיש.
היופי כאן הוא הניגודיות: המדבר סביב צהוב וצחיח, אבל בתוך המעוק (הקניון הצר) העולם נצבע בלבן חגיגי ובכחול עמוק. כשהגבים מלאים, כמו עכשיו, הם יוצרים שרשרת של בריכות שגולשות זו לזו. בחלקן אפשר רק לשכשך רגליים, אבל הגדולות שבהן עמוקות מספיק לשחייה מלאה (וקפואה!).
המסלול הקלאסי מתחיל בחניון הלילה של נחל פרס (למרגלות מעלה עקרבים או מכיוון צומת הערבה). ההליכה לוקחת אתכם לתוך המעוק הלבן ול"פרסה" המפורסמת. שימו לב: הירידה לגבים דורשת לעיתים להיעזר בדרגיות (יתדות מתכת) הקבועות בסלע.

באדיבות רשות הטבע והגנים
מיקום: מישור ימין, לא רחוק מהמכתש הקטן ודימונה.
אווירה: שקט מדברי אמיתי, חולות עתיקים ופריחה נדירה בדרך למים.
אם אתם מחפשים בריחה מההמונים ושקט של מדבר, גב ימין הוא הכתובת. זה לא עוד גב על הדרך, אלא "הפנינה" של יובלי נחל חתירה. המסלול אליו הוא מסע קטן בזמן: ההליכה מתחילה בחולות הרכים של מישור ימין - שריד מרתק לנחלים אדירים שזרמו כאן עוד לפני שנוצר הבקע הסורי-אפריקאי.
העונה הזו היא הזמן האידאלי להגיע, לא רק בגלל המים. החולות מתקשטים עכשיו בפריחה יפהפיה של אירוס ירוחם וחבצלת הנגב, שמוסיפים כתמי צבע סגולים ולבנים לצהוב המדברי. ואז מגיע הרגע הגדול: הגב עצמו. מדובר בבריכה טבעית מרשימה באורך של כ-7 מטרים, שנחבאת בין קירות הסלע. השנה, אחרי החורף המבורך שקיבלנו, הגב עמוק במיוחד ומלא במים קרים וצלולים שיחזיקו מעמד עוד חודשים ארוכים.
הבונוס - התצפית:
אחרי שטבלתם (בזהירות! המים עמוקים ואין שירותי הצלה), מומלץ להמשיך עוד כקילומטר אחד בשביל עד לראש "מעלה ימין". הפרס שמחכה לכם שם הוא תצפית עוצרת נשימה על הקניון האדיר של נחל חתירה.
איך מגיעים?
נוסעים מדימונה לכיוון צומת רותם, פונים ימינה לכביש 227 (לכיוון המכתש הקטן). עוקבים אחרי השילוט ל"מישור ימין" / "נחל ימין". משם יוצא מסלול מסומן (ירוק) של כ-3 ק"מ.
רגע לפני שיוצאים
הגבים הם מתנה מהטבע, אבל הם דורשים כבוד.
בטיחות: המים קרים מאוד והסלעים חלקים. היכנסו בזהירות. אין במקומות האלו שירותי הצלה והרחצה היא באחריותכם בלבד.
ניקיון: המקומות האלו יפים כל כך כי הם נקיים. קחו איתכם את הזבל חזרה לרכב.
מזג אוויר: לעולם אל תיכנסו לאפיקי נחלים אם יש חשש לשיטפונות.
תודה לך ה' יתברך על היופי הזה.