בע"ה ח' כסלו תשפ"א
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

החלטה כתובה מראש? כך מתבצע שימוע מנהלי

רק לאחר שבית המשפט חייב את צה"ל, החלו לערוך הליך שימועי לנערים מהגבעות טרם הוצאת צו מנהלי כנגדם. אלא שלא ברור האם ההליך אפקטיבי. "האלוף אינו טורח להתייחס עניינית לטענות"

  • אלישע ירד
  • ח' חשון תשפ"א - 08:18 26/10/2020
גודל: א א א
נער גבעות מקבל צו מנהלי מהמשטרה צילום: יוסף פריסמן
נער גבעות מקבל צו מנהלי מהמשטרה צילום: יוסף פריסמן

ללא משפט וללא ראיות גלויות, נחתמים באופן תדיר צווים מנהליים בידי אלוף פיקוד מרכז. הצווים מטילים על נערים מגבעות יהודה ושומרון, הגבלות קשות המרחיקות אותם ממקום מגוריהם ואף אוסרות עליהם ליצור קשר עם עשרות מחבריהם. לעיתים אף הגבלות נוספות.

לאחר הוצאת הצווים, לא ניתנת האפשרות לנער או לערוך דינו לעיין בראיות וברקע להוצאת הצו, בכך נמנעת ממנו האפשרות להשיג כמו שצריך כנגד הצו המנהלי.

לקבלת עדכונים מהקול היהודי בווצאפ >> | הירשמו לניוזלטר שלנו >> | ​הורד את האפליקציה של הקול היהודי >>

עד לפני מספר שנים, קיבלו נערים מהשומרון עשרות צווים בשנה ללא כל הודעה או שימוע מראש. נער שהיה מקבל לידיו צו הגבלה מנהלי, היה נצרך לעזוב באופן מיידי את מקום מגוריו, עבודתו או לימודיו ולמצוא מקום מגורים חלופי. כאשר כל ההשלכות הכרוכות בכך מוטלות עליו.

בעקבות ערר שהוגש לבית המשפט על ידי עו"ד מנשה יאדו מארגון חוננו לפני כ4 שנים, שינה את התמונה. אולם לא ברור שהחלטת בית המשפט השפיעה בפועל על תהליך קבלת ההחלטות בנושא.

הערר הוגש בעניינו של צוריאל הכהן, צעיר מהגבעות אשר קיבל צו המרחיק אותו ממקום מגוריו. אז הורה נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים בעופר, אל"מ נתנאל בנישו, לנציג האלוף החתום על הצווים, כי יש לבצע הליך שימועי לאדם מושא הצו בטרם יוטלו עליו ההגבלות המופיעות בו.

"כבר עמדתי באריכות על חשיבותה של זכות הטיעון בטרם חתימת הצו. לטעמי, יש לקבוע כי ככל שיעשה שימוש בסמכויות המנהליות הקבועות בפרק ה' לצו, במצבים בהם אין עילה משמעותית לשלול את זכות הטיעון טרם חתימת הצו, יפעל המפקד הצבאי למימוש מלא של הזכות האמורה לפני גיבוש החלטתו הסופית", כתב בנישו.

השופט בנישו אף ציטט את פסק בג"ץ, בנושא שימוע טרם נקיטת הליך מנהלי. שופטי בג"ץ הדגישו את חשיבותו של ההליך השימועי טרם קבלת החלטה סופית והטלת הגבלות מנהליות.

 "כידוע מושכלות יסוד המקובלות עלינו מימים ימימה, הן כי רשות מנהלית אינה רשאית לפגוע בזכותו של אדם, אלא אם ניתנה לו לפני כן הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו בפניה, כיוון שהשימוע במהותו נועד להשפיע על ההחלטה".

   |  "האלוף אינו טורח להתייחס עניינית לטענות"

לאחר פסק הדין של השופט בנישו, התחילו לקיים בפיקוד מרכז הליך שימועי בטרם הוצאת צווים מנהליים. אולם, נראה כי בפעמים רבות ההליך לא מבוצע באופן שיבטא את מטרתו של ההליך השימועי, אשר "נועד להשפיע על ההחלטה", כפי שנכתב בפסק בג"ץ.

מקרוביהם של הנערים שהורחקו בצווים מנהלים אומרים, כי לעיתים האלוף אינו טורח כלל להתייחס עניינית לטענות שהועלו במהלך השימוע ומסתפק בתשובה לקונית הדוחה את טענותיו של הנדון ומורה על אישור ההגבלות. "ספק אם הוא בכלל מסתכל על תגובת הנערים לשימוע".

נציין כי מאז פסק הדין של השופט בנישו, נחתמו בידי אלופי צה"ל שבפיקוד המרכז, מעל 100 צווי הגבלה מנהליים, שבמסגרתם נערך שימוע טרם כניסתו של הצו לתוקף. כביכול, ניתנת להם האפשרות לשטוח את טענותיהם, אולם באף אחד מהמקרים לא נמנע האלוף מלאשר את ההגבלות על אותו נער בשל כך.

בהליך שימועי שנערך ליהודה לוז ואהרון אילוביץ', צעירים בני 17 ו-18 שהורחקו לאחרונה מהגבעה בה התגוררו, טען לוז: "ציינתם במידע המודיעיני שבעברי השתתפתי בפעילות אלימה ולא חוקית, דבר אשר אין לו כל בסיס. עוד ציינתם כי הנני מעורב עדכנית בביצוע פעילות אלימה, אני דורש לדעת במה מדובר, האם הצו הזה הוא עונש?".

   | "חשיפת המידע בעניינו עלולה להוביל לפגיעה חמורה בבטחון"

"אינני משתתף בפעולות מסוג זה", הוסיף לוז ואמר, כי "אך גם במידה והייתי משתתף בפעילות אשר איננה חוקית, תפקידה של משטרת ישראל היה לעצור, לחקור ולמצות את הדין עם מפירי החוק, שכמובן אין לי חלק בהם", הוסיף לוז.

בפיקוד מרכז השיבו לטענתו של לוז ואמרו, כי "אין די מידע גלוי בעניינו, המאפשר להעמידו לדין וכי חשיפת המידע המודיעיני החסוי בעניינו, עלולה להוביל לפגיעה חמורה בביטחון האזור".

בתגובה על טענתם אומר לוז, "לא ראינו כי על עבריינים ברחבי הארץ החשודים בעבירות חמורות, אשר המשטרה אינה יכולה להציג ראיות מחשש לחשיפת מקור מודיעיני, מטילים הגבלות מנהליות ללא משפט".

אילוביץ', אשר נטען כנגדו, בסיבות להוצאת הצו, כי הפר באופן תדיר את ההגבלות שהוטלו עליו בצו הקודם שהוצא כנגדו, טען כי שהה בבית הוריו שבצפת בכל תקופת הצו ולא הפר את ההגבלות.

"טענתם שאני מפר באופן תדיר את הצו, במידה ואני מפר את צו ההרחקה, מעשה בלתי חוקי שלא יעלה על הדעת, אינני מבין איך צו הרחקה חדש ימנע מעשים כאלו", האם כל צו הוא עצמו הגורם להוצאת הצו הבא? תהה אילוביץ'.

בצה"ל מסרו בתגובה לקול היהודי, כי "כל שימוע שנערך קודם להוצאת צו מנהלי, או השגה שמוגשת לאחר שנחתם הצו על ידי מפקד פיקוד המרכז, נבחנים לגופם ובצורה עניינית".

עוד נמסר מדובר צה"ל, כי "הפרה של צו מנהלי מהווה עבירה פלילית, ולכן ננקטים צעדים שונים לאכיפת הצו, לרבות העמדה לדין פלילי במקרים המתאימים".

תגובות (0) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


1 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 15 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד