החרדים התנגדו, ודבאח ימשיכו לשלוט ביבוא הצאן בישראל

הצעת החוק לאיסור על יבוא צאן חי לישראל לא עברה בועדת השרים לענייני חקיקה, בגלל התנגדות המפלגות החרדיות, והוא יעלה לדיון אצל ראשי הקואליציה. האם מפלגת ש"ס ממשיכה להגן על משפחת דבאח מדיר אל אסד?

תגובת חה"כ יצחק קרויזר: "בפעם השנייה המפלגות החרדיות לחצו, והקואליציה נכנעה. חוק הצאן שנועד להגן על החקלאים בנגב, בגליל, ביהודה ושומרון ובחוות הבודדים נפל שוב. זו לא תקלה אלא קומבינה: אינטרסים כלכליים של יבואני הבשר והסכמי "כשרות" צרים גברו על ערכים ציוניים ומוסריים.
אני קורא לחבריי בקואליציה להתעשת להעדיף את הרועים והחקלאים שלנו על פני תככים ולתמוך בקידום החוק."

יבוא אכזרי

ישראל היא אחת המדינות האחרונות בעולם שממשיכה לאפשר ייבוא צאן חי באוניות דרך הים. נכון להיום חוץ מישראל ומדינות כמו תימן וסומליה, אין בעולם מדינות המשתמשות בפרקטיקה של ייבוא צאן חי לשחיטה באוניות ענק עמוסות עשרות אלפי כבשים דחוסות. למעשה, שמונים אחוזים מהייבוא של בשר טלה לישראל הוא ייבוא של מטען חי, ולא מצונן או קפוא.

דובר בלא פחות ממסעות אימים ומוות של עשרות אלפי טלאים שמפליגים שבועות, מאוכלסים במכלאות, שלושה טלאים במטר רבוע. הטלאים מועמסים על האוניות מנמלים באוסטרליה ובפורטוגל. החישוב הכלכלי של המסע הזה מביא בחשבון שיעור תמותה גבוה והטלת מומים בטלאים. יש טלאים רכים שמתעוורים בדרך בשל אדי השתן של הטלאים הדחוסים, בעיקר אלה שמאוכסנים בקומות התחתונות.

תוך כדי המסע הזה מושלכים לים פגרי טלאים שלא שרדו. חלק מהפגרים אוכלים כרישים, חלק גם מגיע לחופי הארץ. הפגרים שאוכלים הכרישים פוגעים פגיעה חמורה באיזון האקולוגי. כמו כן במהלך כל מסע כזה מושלכות לים בלא פיקוח מאות טונות של צואה ושתן. מגדל צאן ישראלי שישליך או יזרים לים שפכי צאן, צפוי לעונש מאסר ולקנסות כבדים.

בנוסף לכך, הפרקטיקה הזו לא מאפשרת גידול כלכלי של צאן בארץ, ופוגעת אנושות בחוות החקלאיות.

דבאח ובניו

משפחת דבאח היא משפחה מוסלמית מדיר אל-אסד. החברה "דבאח ובניו" התחילה את דרכה בסופרמרקט מקומי המתמחה בשיווק בשר וצמחה לסדרי גודל בלתי נתפסים.

הכוח הכלכלי הגדול שהפך את קבוצת דבאח לטייקון כלכלי מרכזי בישראל היה עסקי הבשר. כיום שישים אחוזים מהבשר בארץ משווקים על ידי דבאח. מספר שתיים בשוק היא תנובה, שהמותג שלה, 'אדום אדום', מחזיק נתח של כשלושים אחוזים מהשוק הישראלי.

כדי להחזיק את שוק הבשר הזה גייס דבאח לשורותיו עשרות עד מאות שוחטים ומשגיחי כשרות, תעשייה שלמה שמפיקה איזו רמת כשרות שרק תרצו, בית יוסף ואפילו בד"ץ העדה החרדית ירושלים. מה שלא כשר הולך לשווקים במגזר הערבי.

לא מעט שערוריות תקשורתיות של צער בעלי חיים עוררו בתי המטבחיים הענקיים של דבאח, אבל כולן הסתיימו בקול ענות חלושה בשל העוצמות הכלכליות ובעיקר בשל העוצמות הפוליטיות של דבאח. מערך הקשרים הכלכליים והפוליטיים של דבאח רחב ועמוק. אחמד דבאח, בנו של סאלח האב, הוא ראש מועצת דיר אל-אסד. בעבר היה חבר כנסת מטעם מפלגת קדימה. שם התגלו לראשונה הקשרים העסקיים העמוקים של המשפחה המוסלמית מדיר אל-אסד עם לא אחר משר הביטחון וראש הממשלה לשעבר אריאל שרון ז"ל ובניו עומרי וגלעד שרון.

למרות שהיבוא אמור להוזיל מחירים, לפי נתוני הלמ"ס, מחירי בשר הכבש עלו בחמש השנים האחרונות בעשרים אחוזים ויותר. מאז החלו דבאח בשטף הייבוא עבר השוק טלטלה שהיה קשה להבינה בתחילת הדרך. כמויות הצאן שיובאו בלא בקרה שטפו את השוק. בתוך עשור נוצר גידול מטאורי וחסר בקרה במספר הכבשים שיובאו לארץ. מ-40,000 כבשים בשנת 2014 עלתה הכמות ל-500,000 ב-2023. פי 11! שנים ארוכות ויתר דבאח על מתח הרווחים ושבר את השוק במחירים נמוכים בשניים עד ארבעה שקלים ממחיר כל קילו בשר שגדל בגבעות הגליל, הנגב והשומרון. כך עוד ועוד מגדלים ירדו מנכסיהם ועזבו את השוק, ובהדרגה נעשה השוק תלוי בדבאח. בשלב שבו יש יבואן שמסוגל להביא כמות עצומה כל כך עד כדי הצפת השוק ואין לו מתחרים בייבוא, הוא למעשה שולט בשוק שליטה לא-רשמית. בשלב הזה כלי הייבוא, שהיה אמור לעודד את התחרותיות בשוק, הפך לכלי שסוגר את התחרות.

לאט-לאט נותרים בשוק רק מגדלים שמוכנים להתאבד ולשרוד למען הקשר הנפשי-אידאולוגי שלהם לענף הצאן, וכך היבואן המרכזי שלנו נותר כמעט לבדו בשוק, והמחיר עובר בהדרגה לשליטתו הבלעדית. כך ייבוא חופשי מחסל את השוק החופשי.

הצעת החוק של ח"כ קרויזר, שאמורה לאסור את פרקטיקת היבוא האכזרית, לא עברה בועדת השרים לענייני חקיקה, עקב התנגדות המפלגות החרדיות.