המסתננים עדיין כאן: מה עוזר להם להישאר?

מצב ההגירה במדינה איננו סוד: מהגרי עבודה רבים רואים בה יעד מועדף, ומגיעים אליה בדרכים רבות - חוקיות יותר ופחות. מה שפחות ידוע, הוא המספר הגדול של מסתננים המנצלים את מערכת המשפט כדי להישאר בארץ עוד ועוד זמן, גם כשברור שאין להם כל סיכוי חוקי לכך.

דו"ח בתי הדין להגירה שפורסם בתחילת השבוע שעבר, מתאר עלייה דרמטית בעתירות שמגישים מהגרים לצורך "איחוד משפחות" - 1207 תיקים בשנה שעברה, שהם 40 אחוזים מכלל התיקים, לעומת 989 (32%) בשנה הקודמת. נוסף על כך, רוב מוחלט של ההליכים הם הליכי סרק: יותר מ-83% מהעררים אינם זכאים לכל סעד, אולם עצם ההליך מאפשר למערערים להישאר בארץ חודשים ואף שנים נוספות. 

   |אין אישור? תגיש ערעור!

על פי הדו"ח "ניצול לרעה של הליכי משפט בבתי הדין לעררים" של המרכז למדיניות הגירה, המהגרים ועורכי דין המייצגים אותם מרשים לעצמם לנקוט טקטיקות שממחישות את ניצול ההליך: אי התייצבות לדיונים, בקשות סרק חוזרות ונשנות, טענות סותרות ועיכוב מכוון של אכיפה – הכול כדי לקנות עוד זמן שהייה בישראל.

דיין בית הדין לעררים לשעבר, דותן ברגמן, כתב כבר לפני שנים כי “אין להתעלם מכך שחלק מן העררים... מוגשים אך ורק לצורך ניצול פרק הזמן שבו מתברר הערר לשהות בישראל”. המציאות מראה שדבריו רלוונטיים היום יותר מאי פעם.

   |פינג פונג משפטי בשירות המסתננים

על פי הדוחו"ת שסקרנו, גם הדיינים משתפים פעולה עם המגמה:  בכ־14% מהמקרים מורים הדיינים על "החזרה למשיבה" – כלומר מחזירים את התיק למשרד הפנים להתייחסות חוזרת. לרוב אין בכך תועלת כלשהי, אך הנוהל מחייב את המערכת להתייחס שוב לתיק המוחזר - ומשמש כנראה כלי בידי דיינים המזדהים עם המסתננים, לסייע להם להישאר בארץ גם כשאין עילה אמיתית לערעור. כך נוצרת מציאות מעוותת שבה במקום לקבוע חד־משמעית שאין בסיס לטענות המסתננים, הדיינים בפועל מסייעים להם למשוך זמן.

   |עובדת הודית, "בן זוג" סודני

תופעת בקשות איחוד משפחות המתרחבת, מלמדת על כלי נוסף להרחבת מעגל המהגרים: מי שהצליח לקבל מעמד בישראל מושך אחריו "קרובים" נוספים – בני משפחה אמיתיים, או עובדים זרים שמנסים להסתפח לתהליך?
מקרה המובא בדו"ח של המרכז למדיניות הגירה ממחיש היטב את התופעה: אזרחית הודית שנכנסה לישראל כעובדת זרה, הגישה בקשת מקלט רק לאחר יותר מעשור, ורק כדי לעכב את גירושה. כאשר בקשתה נדחתה, היא פתחה ערר בתל אביב, במקביל לערר נוסף בבאר שבע – בטענות שונות לחלוטין, ואף ניסתה לבסוף להציג "זוגיות" עם מסתנן מסודן, טענה שמעולם לא העלתה קודם לכן. כל זאת, רק כדי לדחות עוד ועוד את מועד יציאתה מישראל.

   |מתחילים להתעורר

בתוך ים ההליכים המשפטיים הללו נרשמה לאחרונה נקודת אור: עלייה במספר המסתננים המוחזקים במשמורת. בעוד בשנת 2023 הוחזקו במשמורת 849 מסתננים, בשנת 2024 המספר עלה ל-1,484. נתון זה מלמד שמשרד הפנים החל לשוב ולפעול באכיפה לאחר שנים של התרופפות. אולם כדי לבלום את התופעה באמת, יש צורך בצעד משמעותי נוסף – סגירת החור המשפטי שמאפשר למהגרים חסרי זכאות להישאר כאן למשך שנים, תוך ניצול מערכת המשפט.