סוף עונת "החברות הירדניות" - מה החליטו השבוע בקבינט?

ביום ראשון השבוע אישר הקבינט שורת חוקים ותקנות הנוגעים להסדרת קרקעות ביהודה ושומרון: ביטול האיסור הירדני על מכירת קרקעות ליהודים, ביטול הדרישה למסלול אישורים מיוחד מול המנהל האזרחי, ופתיחת מרשמי הקרקעות והסרת החיסיון מרישומי המקרקעין.

לאור ההתפתחות הזו שוחחנו עם ליאור זברג, יזם נדל"ן, ומחבר הספר "שלנו בטאבו", שעוסק ברכישת קרקעות ביו"ש, כדי להבין ממנו איך הוא רואה את המהלכים האלו.

החלטת הקבינט צריכה לעבור דרך שלטון הפקידים

ליאור, בוא נדבר על האירוע שקרה ביום ראשון, כמה דרמטית לדעתך ההחלטה של הממשלה?

"האמת היא שזה מצד אחד דרמטי, ומצד שני לא מפתיע. זה בדיוק מה שסמוטריץ' דיבר עליו כל השנים – גם בתנועת "רגבים", גם בהקמת הממשלה, וגם במשיכת הסמכויות במינהל האזרחי" אומר ליאור.

עם זאת הוא לא מתלהב עד הסוף ומסביר שכמו כל דבר זה לא יקרה מחר בבוקר: "מישהו שאל אותי אתמול בלילה אם אפשר כבר היום בבוקר ללכת ולעיין במרשם הטאבו באריאל – והתשובה היא שעדיין לא. הדברים צריכים לרדת בצו אלוף" הוא אומר, ומוסיף: "יש שני דברים ענקיים שעוד לא קרו ואני מקווה שיקרו: האחד הוא ביטול הסכמי אוסלו, והשני הוא ביטול הממשל הצבאי, שזו בעצם ריבונות".

הוא מסביר כי בנוסף לחתימת האלוף על החלטת הקבינט צריך לדאוג שהדברים יהיו מיושמים בידי הפקידים. "אני מניח שיהיו עוד כמה חסמים טכניים מבחינת היכולת לעיין בחומר ולרשום באופן דיגיטלי".

בסופו של דבר, כשהמהלך יאושר בכל הדרגים, מה המשמעות שלו מבחינת האיש הפשוט בשטח? כמה היה קשה לקנות קרקעות ביו"ש בגלל החסמים האלה?

"קשה עד בלתי אפשרי" אומר ליאור, ומפרט: 

"בוא נחלק את זה לשניים: יש את עולם הקרקע הלא מוסדרת, ששם אתה לא באמת יודע את הגבולות, את החלוקה או מי היורשים".

"ויש את עולם הטאבו – כמו שיש בתל אביב או בפתח תקווה – שקיים ביו"ש רק על שליש מהשטח (מה שהירדנים הספיקו לרשום ב-19 שנות שלטונם). מאז, מדינת ישראל הפסיקה את הרישום, למעט רישום ספורדי של אנשים פרטיים".

מהיום לא צריך זיקה לקרקע בשביל לעיין בפרטים שלה

ליאור מסביר כיוון חדש של הקלות עם ההחלטות החדשות:

"היום ביו"ש, גם אם יש לך קרקע מוסדרת בטאבו, אין לך אפשרות כמו בפתח תקווה להוריד נוסח באינטרנט ולראות בזמן אמת אם הדירה נמכרה".

"המהלך הנוכחי יקל מאוד כי תוכל לדעת בזמן אמת מי השכנים שלך בחלקה. אם יש לך חלקה מרוחקת, תוכל לבדוק למי שייכת החלקה שליד, או לפחות מי האדם האחרון שרשום בספרים, ולחפש אותו באופן יזום".

ליאור מסביר כי עד היום צריך היה להוכיח זיקה לקרקע כדי לעיין במידע במינהל האזרחי, "היה על זה בג"ץ בנוגע ליישוב פסגות, שרצה לדעת מי בעלי הקרקעות שעל הגדר שלו ולא נתנו לו. היית חייב להוכיח קשר, בדרך כלל על ידי רכישה".

אז אם רציתי לקנות קרקע,  איש לא גילה לי של מי היא?

"בדיוק" אומר ליאור, "המהלך הזה פותח את ספרי המרשם. זה חלק ממהלך גדול יותר של משיכת סמכויות, כמו למשל ביטול מוסד "היתר עסקה". 

לא מדובר על היתר עסקה של ריבית, אלא על כך שאם רצית לקנות קרקע ליד קרני שומרון, לראש המנהל האזרחי הייתה סמכות להגיד לך "לא", על בסיס החוק הירדני. אלו תקנות צבאיות שנשענות על חוק ירדני. פתיחת הספרים וביטול ההיתר הזה מגיעים כחבילה אחת".

הבנתי שיש גם שינוי בנושא של רכישת קרקע על ידי אזרח ישראלי באופן ישיר?

"נכון. היום, אם אתה לא אזרח ירדני, אתה לא יכול לקנות קרקע ביו"ש כאדם פרטי". 

כדי להמחיש את את הנקודה ליאור מביא דוגמא מחייו הפרטיים: "אני, למשל, מחזיק קרקע דרך חברה ירדנית שפתחתי במינהל האזרחי. אחד השינויים שעלו בקבינט הוא שאדם יוכל לקנות קרקע על שמו, כמו בכל הארץ".

"יש יהודים שרכשו קרקעות בשנות ה-80 וחתמו על הסכמים מול ערבים, וכשבאו לרשום אותן אמרו להם: 'מי אתה? אתה לא צד ביהודה ושומרון'. רק אזרחים מקומיים או חברות יכלו להחזיק בקרקע".

"הנושא של החברות יצר בעיות קשות – למשל, כשצריך לחלק מניות בחברה אחרי 40 שנה כשחלק מבעלי המניות כבר אינם בחיים. זה יצר סאגות משפטיות ארוכות".

אז לסיכום השינויים הקריטיים:

רישום על שם ישראלי (ולא רק דרך חברות).

עיון חופשי במרשם.

ביטול הצורך ב"היתר עסקה".

מערת המכפלה חוזרת לידיים יהודיות

הזכרת שיש דברים שקשורים גם לחברון ובית לחם?

"כן, יש סמכויות בחברון ובבית לחם שהן משמעותיות מאוד" אומר ליאור, ומביא דוגמא ממערת המכפלה עצמה: "יש נושאים שנראים קטנים, כמו קירוי מערת המכפלה, שהיו עד עכשיו תלויים בגורמים בינלאומיים, בוואקף או בעיריית חברון"

"משיכת הסמכויות האלו בחזרה למינהל ולרשות המקומית היא בעלת משמעות ריבונית עצומה. זה אולי נמדד במטרים בודדים ולא במאות דונמים, אבל המשמעות היא שהרשויות הישראליות הן אלו שיקבלו את ההחלטות".

האם התקבלה החלטה לגבי המשך הרישום של קרקעות שאינן מוסדרות?

"התקבלה החלטה על רכישות על ידי המדינה בתוך ועדה במינהל האזרחי. זה חידוש מרענן. בעבר זה נעשה בצורה חלקית או עקיפה דרך גופים כמו קק"ל. אם זה יצא לפועל, זה יכול להיות 'גיים צ'יינג'ר' משמעותי"

ליאור מסביר כי המדינה לא רק תכריז על אדמות מדינה בשטחים שאף אחד לא עיבד, אלא תוכל ממש לבוא ולרכוש קרקע איפה שהיא צריכה. 

"יש יישובים שכלואים בתוך אדמות פרטיות וזה יכול ממש להציל אותם" הוא מוסיף להדגשת חשיבות העניין.

לאט אבל בטוח - הורגים את המדינה הפלסטינית

לסיכום, מה המשמעות של האירוע הזה בעיניך עבור הציבור הרחב?

"ברמת הכותרות, מדובר בצעדי ריבונות. זה מהלך שמכרסם עוד צעד באפשרות להקמת מדינה פלסטינית ומבסס ריבונות דה-פקטו בשטח. אנחנו הופכים ליותר ריבוניים ופחות נשענים על שלטון צבאי. זה עדיין לא עד הסוף – עדיין יש שלטון צבאי והסכמי אוסלו – אבל אלו צעדים שמייתרים אותם".

ליאור מוסיף גם שבניגוד לעבר שהפקידים היו מובילים את הממשלה, היום התהפכו היוצרות והקבינט מוביל: "זה נכון גם למרשם המקרקעין וגם להחלטות כמו אלו על צפון השומרון. זה מצמצם את השלטון הצבאי ומרחיב את אופק ההתיישבות"

ולסיום הוא אומר: "זה חלק משורה של צעדים שהורגים את המדינה הפלסטינית, וזה נותן תקווה ליישובים שעתודת הקרקע שלהם קטנה – עכשיו הם יודעים שהם יכולים לגדול, אולי אפילו כי המדינה תרכוש עבורם את המטעים שמסביב. רוב הדברים לא יקרו מחר בבוקר, אבל זה כיוון מאוד מרענן".