- הרשמה לניוזלטר
- מועדון המשפיעים
- שימושון
- אודות
- תרום לנו
- צור קשר
השבוע אנחנו יורדים אל אחת הרצועות המרתקות והפחות מוכרות בארצנו. בעזרתו של בן אפרסמון מקבוצת "חרגבים", נסייר במרחבים של יטא וא-סמוע – אזור ענק בלב הר חברון שמלא בשרידי בתי כנסת אדירים, חמולות מוסלמיות עם שורשים יהודיים מפתיעים, ושכבות של היסטוריה שמחכות לחשיפה.
דרומו של הר יהודה (הר חברון) מתאפיין במבנה גיאוגרפי ייחודי. במרכז ההר נמצא שיא הגובה, כשמערבה ממנו יש מתלול חד, ומזרחה מתלול מתון יותר אל עבר מדבר יהודה. כשמדרימים מחברון, במת ההר מתרחבת מאוד (לכ-10-12 ק"מ) ומתפצלת לשתי שלוחות הרריות: השלוחה המזרחית (הכוללת את כרמל, מעון וסוסיא) והשלוחה המערבית (הכפר הגדול דורא, עתניאל , הכפר כורזה עד דרום הר חברון וטנא עומרים).
בין שתי השלוחות הללו נוצר אזור נמוך ומישורי יחסית – זהו "קער יטא-אשתמוע". כיום, רובו המוחלט של הקער הזה נמצא בשליטה פלסטינית (שטח A), ומשתרע על פני כ-53 קמ"ר (למעט היישוב סוסיא והאתר הארכיאולוגי שבו). למרות שזהו שטח קטן יחסית לאזורים האסורים בצפון השומרון, הוא עדיין גדול יותר משטחי A של שכם, רמאללה או בית לחם.
בלב השטח הזה שוכנת יטא, עיירה פלסטינית ענקית. אך יטא אינה אלא "יוטה" המקראית, עיר לויים המוזכרת בספר יהושע. בספר ה"אונומסטיקון" של אוסביוס מקיסריה (מהתקופה הביזנטית), היא עדיין מתוארת כ"כפר גדול מאוד של יהודים". ואכן, שרידי העבר היהודי מבצבצים בה מכל עבר: החוקרים דוד עמית וצבי אילן מצאו בפתחי בתים רבים אבנים בשימוש משני שעליהן חרוטות מנורות שבעת הקנים, ובחפירת הצלה ב-1994 (רגע לפני מסירת השטח) נחשפו שרידי בית כנסת מפואר.
אבל הסיפור המרתק ביותר של יטא נוגע לתושביה כיום. נשיאה השני של מדינת ישראל, יצחק בן-צבי, חקר ומצא שחמולת מְחָ'אמְרָה – מהגדולות בכפר – היא בעלת שורשים יהודיים מובהקים, ומקורה ביהודי ח'ייבר שבחצי האי ערב. השם "מח'אמרה" נגזר מעשיית יין (ח'מר), מקצוע אסור באסלאם אך נפוץ בקרב יהודים. בני החמולה משמרים מנהגים ייחודיים: הם נמנעים מאכילת בשר גמל (הכשר למוסלמים אך אסור ליהודים), ובאמצע החורף נהגו להדליק נרות בבית מסוים בכפר (זכר לחנוכה).
האירוניה ההיסטורית והכואבת היא שאותם צאצאי יהודי ח'ייבר אינם חובבי ציון. בני החמולה היו מעורבים עמוקות בטרור, הצטרפו לחמאס ולתנזים, ומתוכם יצאו המחבלים (שהתחפשו לעורכי דין) וביצעו את הפיגוע הרצחני במתחם שרונה בתל אביב.
אגב, ממש מדרום ליטא שוכנת חורבת כפר עזיז, עירו של רבי ישמעאל (חברו של רבי עקיבא). המשנה במסכת כלאיים מספרת על רבי יהושע שהלך לבקר את רבי ישמעאל בכפר עזיז כדי לדון איתו בהלכות הרכבת גפנים, עדות לאופי החקלאי והיהודי של המרחב.
בדרום גוש יטא ניצבת העיירה א-סמוע, הלוא היא אשתמוע – עיר כוהנים חשובה. התגלית המרעישה ביותר שנמצאה בה היא מטמון כסף ענק מתקופת הברזל (ימי דוד המלך) במשקל בלתי נתפס של 26 קילוגרמים, שהוסתר בשלושה כלי חרס. החוקרים מקשרים את המטמון הזה ישירות לתיאור המקראי של דוד המלך, שחילק את שלל עמלק לזקני יהודה, ובהם ליושבי אשתמוע.
באשתמוע עמד בית כנסת אדיר ממדים. עד היום, הקיר המערבי שלו ניצב שלם לגובה של 8 מטרים. למרות שעיטורים רבים הושחתו, משקוף המנורה ופסיפס ההקדשה ניצלו והועברו למוזיאון רוקפלר. העיירה עלתה לכותרות גם ב-1966 במהלך "מבצע מגרסה" (פעולת סמוע), פעולת תגמול נרחבת שבה צה"ל השתלט על הכפר ופוצץ 126 בתים ואת תחנת המשטרה הירדנית. במהלך הלחימה נפגע בית הכנסת מפגז תועה, נזק שתוקן ב-1970 על ידי ארכיאולוגים.
בכפר רפאת, מדרום לסמוע, מסתתר סיפור שסוגר מעגל מרגש. חברי קבוצת "חרגבים" קראו במדריך ישראל משנת 1980 על בית אבן גדול עם קשת מרשימה ששימש כבית הארחה. לאחר נבירה בתצלומי אוויר, הם יצאו לשטח לפני כארבע שנים וגילו שהמבנה היפהפה משמש כיום כמסגד.
הם צילמו את הקשת ואת העיבוי בקיר הדרומי, והעבירו את המידע לזאב (ז'אבו) ארליך הי"ד, חוקר ארץ ישראל הדגול שנפל לאחרונה בלבנון. ז'אבו לא נח. הוא ארגן ליווי צבאי, הגיע לחקור את המבנה המבודד, ופרסם מאמר מרתק ובו מסקנה חותכת: המסגד נבנה על גבי כנסייה ביזנטית, שנבנתה בעצמה על יסודותיו של בית כנסת מתקופת התלמוד.
תופעת "שכבות הדתות" הזו חוזרת על עצמה בהר חברון. בסיור נוסף בחורבת "אל בירה" (ממערב לטנא עומרים), גילו החרגבים מסגד מודרני מוקף עמודי שיש של כנסייה הרוסה. ממש בסמוך, הם מצאו מקווה טהרה יהודי חצוב בסלע – החותמת המקורית של יושבי הארץ. דרך בתי הכנסת של דרום הר חברון נחשף הסיפור כולו: יהודים שגורשו על ידי רומאים וביזנטים, נוצרים שנכבשו על ידי מוסלמים, ועם אחד שחוזר אט אט לנחלת אבותיו, גם למקומות שעדיין מסומנים מעבר לגבולות.
