בע"ה י"ח תשרי תש"פ
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

סערה: תכנית להקמת שכונה ערבית בנצרת עלית

תושבים בעיר זועמים על מה שנראה כמחטף של ראש העיר להקמת שכונה ערבית

  • אלחנן גרונר
  • ד' אב תשע"ב - 13:01 23/07/2012
גודל: א א א
שפושניק וגפסו בימים אחרים (דוברות עיריית נצרת עלית)
שפושניק וגפסו בימים אחרים (דוברות עיריית נצרת עלית)

פטריארך יווני שנחשד בשחיתות, עתירות לבתי משפט, איום בפיטורים כנגד בכירים בעירייה, וטענות על הצעות שוחד בסכומי עתק תמורת שתיקה. בתקופה האחרונה סוערת נצרת עלית בעקבות החלטתו של ראש העיר שמעון גפסו, לקדם בניית "שכונה לערבים" בעיר היהודית בגליל.

בימים האחרונים עלתה הסערה מדרגה, כשראש העיר נחל תבוסה בהצבעה לאישור התכנית שנכפתה עליו בידי בית המשפט המחוזי בעיר. למעט גפסו ושני חברי מועצה ערבים, הצביעו כל חברי ועדת תכנון ובנייה, נגד אישור התכנית – אך לדברי חבר מועצת העיר, הודיע גפסו כי למרות ההצבעה, שכונת 'קאסר אל מוטרען' קום תקום.

בתחקיר מקיף שערך הקול היהודי שכלל מרואיינים רבים ונבירה במסמכים מעלי אבק, עולה תמונה קשה של ראש עיר הנתמך בידי הימין, אך מנסה לקדם, ללא הסבר וללא צורך, פרוייקט המאיים על אופייה היהודי של העיר, שהוקמה במטרה לחסום את כיבוש הגליל בידי ערבים.

מדובר בפרשיה משפטית – פוליטית מורכבת, שהחלה לפני כעשרים שנה, כאשר הפטריארך של הכנסייה היוונית, שבבעלותה היו שטחים בתחומה המוניציפאלי של נצרת עלית, מכר את השטח לצרכי נדל"ן.

הקונים, חברת אפריקה-ישראל ושני קבלנים ערבים מנצרת, הקימו חברה משותפת בשם 'ארמון ההגמון' (קאסר אל מוטרען).

אולם אנשי הכנסייה היוונית תבעו את החברה, וטענו כי הפטריארך שוחד במיליוני דולרים בכדי שימכור את הקרקע לאנשי נדל"ן. לאחר דיונים שנמשכו על פני שנים, דחה בית המשפט את טענות הכנסייה וקבע כי העסקה תקפה.

בשנת 2005, הונחה בפני הועדה המקומית לתכנון ובנייה בנצרת עלית, בקשה של חברת קאסר אל מוטרען לשינוי יעוד השטח שקנו מהכנסייה, משטח ציבורי לשכונת מגורים. הועדה התנגדה בתוקף וקבעה כי השטח מיועד לתעשייה ומסחר.

כמה שנים קודם לכן החלה מערכה משפטית המתנהלת עד היום, כאשר החברה תבעה מעיריית נצרת עלית סכום של כ 4.5 מליון ₪, בטענה שחלק ממדשאת הקאנטרי קלאב שהקימה, וכן קווי ביוב, עוברים בשטח הנמצא בבעלותם. התביעה הועברה במשך שנים ארוכות מראש עיר למשנהו, עד שהגיע שמעון גפסו.

בשבתו כחבר מועצה בעיריית נצרת עילית, היה גפסו בין המתנגדים הבולטים לבקשה לאפשר את הבניה בשטח המדובר, אולם משהתמנה לראשות העיר שינה במפתיע את דעתו ולפני מספר חודשים הסכים אף לשינוי סטטוס השטח במסגרת הצעת פשרה עם חברת 'ארמון ההגמון'.

על פי הפשרה, העירייה תמליץ בפני הועדה המחוזית על שינוי יעוד הקרקע והקמת שכונה של 700 יח"ד, ובתמורה החברה, שבינתיים הפכה להיות בבעלות ערבית בלבד לאחר ש'אפריקה ישראל' מכרה את חלקה, תמחק את התביעה על חלקת הדשא בקאנטרי קלאב ואף תאשר לעירייה להמשיך ולהשתמש בקרקע.

| "הקמת השכונה תגמור את העיר"

בעיר קם קול זעקה. הקמת שכונה בת 700 יח"ד, שעל פי הפרסומים מיועדת לערבים בלבד, תשנה את פני העיר. מה עוד שמדובר במיקום אסטרטגי שיצור רצף ערבי בין נצרת לנצרת עלית.

בעקבות המחאה הודיע ראש העיר כי בשכונה יוקמו כ 150 יח"ד ולא 700 כפי שתוכנן, אולם תושבי העיר לא השתכנעו.

"ברגע שתתחיל הבניה יאשרו עוד יח"ד, והלכה העיר", אומר לקול היהודי פעיל ציבור מוכר בעיר שביקש להישאר בעילום שם. "כשיהיו מאות משפחות ערביות ידרשו לבנות מסגד ובית ספר ויהיה עוד חבר מועצה ערבי".

לדבריו, "העיר הוקמה כדי לשבור את הרצף בין הישובים הערבים בגליל, והשכונה הזאת בעצם תגמור אותנו. שנים לא נותנים ליהודים לבנות בעיר ולהם פתאום נותנים?".

| מחטף בוועדה לתכנון ובנייה

לפני כשלושה חודשים הצליח גפסו להעביר את ההצעה לשינוי יעוד הקרקע בועדה המקומית לתכנון ובנייה, אולם חלק מחברי המועצה טענו כי גפסו ביצע מחטף.

"ישבו שם שמעון גפסו וחבר מרעיו בחדר חשוך וקיבלו את ההחלטות", תוקף בחריפות זאב הרטמן, חבר מועצת העיר וממובילי המאבק כנגד הקמת השכונה, בראיון לקול היהודי.

הרטמן הגיש ערר על ההחלטה וביקש לקיים דיון חוזר. גפסו טען בתגובה כי להרטמן אין סמכות להגיש ערר. הרטמן מספר כי לאחר שגפסו החליט להתעלם גם מחוות הדעת של היועצת המשפטית של העירייה, שקבעה כי בסמכותו של הרטמן לערער על ההחלטה, פנה לבית המשפט המחוזי ודרש לחייב את הועדה להתכנס בשנית.

"פניתי לבית המשפט המחוזי, שקיבל את העתירה שלי והורה לשמעון גפסו לזמן את הועדה שנית כפי שדרשתי", אומר הרטמן.

מספר ימים לפני הדיון המחודש בוועדה, שהתקיים ביום ראשון שעבר, דווח בעיתון 'עובדה' היוצא לאור באיזור נצרת והעמקים, כי ראש העיר הודיע שמי שיצביע נגד דעתו יפוטר. אולם האיומים לא עזרו, ובסופו של דיון סוער נרשמה התנגדות מקיר אל קיר להקמת השכונה. עשרה חברים הצביעו כנגד הקמת השכונה, ושלושה הצביעו בעד – ראש העיר גפסו ושני חברי המועצה הערבים.

בעקבות ההצבעה פורסם בעיתון מקומי כי ראש העיר מתכוון לפטר את סגנו, יוסף שפושניק, שהצביע נגד הקמת השכונה, וכי בימים הקרובים תיערך ככל הנראה הצבעה במועצה על פיטוריו.

בשיחה עם הקול היהודי מספר שפושניק כי איש לא דיבר עימו על עניין הפיטורין והוא קרא על כך לראשונה בעיתון. "בעיתונות צוטט ראש העיר שאומר שלא יצביע בעד הפיטורין שלי, אבל הוא גם כותב באותו עיתון שאני זכיתי ביושר בפיטורין…", אמר שפושניק.

| "טענות משפטיות מצוצות מהאצבע"

גפסו נערך לקראת הקרב הצפוי בוועדה, ועוד בטרם ההצבעה יצא בסרטון לתושבים, בו הסביר מדוע החליט להקים את השכונה.

לדבריו, מדובר בפשרה כואבת. "אם הסוגיה תוכרע בבית המשפט קרוב לודאי שבמקום תוקם שכונה ערבית גדולה", אומר גפסו בסרטון. "לכן החלטנו למזער את הנזק ולהגיע לפשרה. ההליכה לבית המשפט ומתן ההכרעה בידו היא הימור גדול על עתיד העיר נצרת עלית".

מתנגדי התכנית דוחים את טענותיו של גפסו מכל וכל. "מבחינה משפטית הטענה מצוצה מהאצבע", אומר זאב הרטמן, חבר מועצת העיר.

"התביעה מדברת על 4 וחצי מליון ₪. זאת תביעה שלפי יעוץ משפטי שאני קיבלתי, אין לה כמעט שום סיכוי להתממש, והיא לא מהווה יותר מאשר אמצעי לחץ על עיריית נצרת עלית ועל מי שלא נמצא בתוך עובי הקורה המשפטית".

הרטמן אף הוסיף כי בכוונתו להגיש בקשה להפקעת חלק ניכר מהקרקע לצרכי ציבור בכדי למנוע את הבעיה המשפטית.

גם סגן ראש העיר שיפושניק מסביר בשיחה עם הקול היהודי כי אין כל קשר בין התביעה לבין הקמת השכונה.

"יש תביעה על הדשא של הקאנטרי קלאב ועל זה התחלנו לדון בבית המשפט המחוזי. אין שום קשר בין התביעה הזאת לבין המלצה על בניית השכונה. הם (ארמון ההגמון. א"ג) לא יכולים להפעיל לחץ דרך הסכם הפשרה, ולומר שאם נאשר את שינוי היעוד אז הם ימחקו את התביעה. על זה צריך להיות דיון נפרד".

שיפושניק מדגיש כי מבחינה הנדסית לא ניתן לשנות את יעוד הקרקע, וממילא אין סיבה שבית המשפט יתערב בהחלטת הועדה לתכנון ובנייה כפי שטוען ראש העיר.

"אני המהנדס היחיד בוועדה ונתתי נימוקים הנדסיים ואורבניים מדוע אין פה מקום להקים שכונה בשטח הזה. לשטח יש יעוד מסוים. אי אפשר ללכת לשטח ציבורי ולהקים מבנה של 90 קומות", אומר שיפושניק.

| מיליון דולר תמורת שתיקה

ראש העיר שמעון גפסו, שנודע בעמדותיו הימניות, ובאמירותיו שעוררו לא אחת סערה תקשורתית, גרם לתמיהה רבה בקרב התושבים שהבחינו שראש עירם הימני מקדם בניית שכונה ערבית. "זה בא כמו סכין בגב, כי ראש העיר כביכול ימני. מתברר שהוא עושה מעשה זימרי ומקבל שכר כפנחס", התבטא השבוע פעיל מרכזי בעיר בשיחה עם הקול היהודי.

זאב הרטמן מצטרף לתהיות בנוגע להתנהלותו של גפסו, ועל אף שהוא נזהר בלשונו, הוא מספק יותר מרמז לדעתו בנושא.

"יש שיקולים זרים של ראש עיריית נצרת עלית בנושא הזה", אומר הרטמן לקול היהודי, ומזכיר כי "היחידה הארצית לחקירות הונאה הודיעה ששמעון גפסו זה אדם שלוקח שוחד ויש המלצה של יאח"ה לפרקליטות להגיש נגדו ארבעה כתבי אישום".

"אני לא רוצה להגיד שזה המקרה שקרה כאן בקאסר אל מוטרען", נזהר הרטמן, "אבל אנחנו רק יודעים שהעניין הזה, במיוחד לאור שינוי העמדה האישית של שמעון גפסו, שהתנגד לזה בעבר בצורה מאוד נחרצת ונמרצת, מעורר תהיות קשות. פתאום הוא עומד על הרגליים האחוריות, ולמרות שהתקבלה החלטה ע"י מליאת בניין ערים של נצרת עלית, הוא התבטא בעיתון 'עובדה' ששכונת 'קאסר אל מוטרען' קום תקום", אומר הרטמן.

ואם כבר עולה המילה שוחד, להרטמן סיפור טרי שנראה כאילו נלקח מסרט מאפיה איטלקי. "אני יכול לספר לך שקיבלתי הצעה מאוד אטרקטיבית - של מיליון דולר - אם אני אתרצה וארד מכל ההתנגדויות שלי להקמת השכונה. קיבלתי שיחה טלפונית מאיטליה ואמרו לי שמוכנים לתת לי מליון דולר בכסף מזומן לאיזו מדינה שאני רוצה".

הרטמן מספר כי השיב למטלפן האלמוני שישנה אפשרות אחת למשא ומתן בנושא. "הוא אמר לי שהוא מדבר מאיטליה, אז אמרתי לו – לך לותיקן, יש למטה במרתפים את המנורה בעלת שבעת הקנים שלקחתם מבית המקדש של היהודים. תביא את המנורה ונתחיל לדבר…".

הרטמן מדגיש כי "מחירה של ארץ ישראל הוא לא מיליון דולר ולא מיליארד דולר. אין מחיר ואין תמחיר לארץ ישראל".

| מדוע אתה כל כך מתנגד להקמת השכונה?

"יש את העיר נצרת ויש את העיר נצרת עלית", אומר הרטמן. "אנחנו מאוד נשמח שהעיר נצרת תפרח ותשגשג ותהיה המובילה בתחומה לגויים שגרים בתוכינו. אבל צריך לדעת, שהשמאל אומר שלא טוב שיהודים יגורו בחברון כי היהודים הם נטע זר לערבים".

"למה שונה נצרת עלית מחברון?", שואל הרטמן. "נכון שאנחנו לא עיר האבות, אבל השם נצרת הוא מלשון נצר מבית ישי. דוד המלך הלך להקים בתי תפילה בגליל וקראו לזה נצר לבית ישי ומזה נהיה נצרת. מנצרת נהיה גם נצרות, אבל היסוד, השורש, הוא נצר לבית דוד. המקום הוא שלנו".

נכון לעכשיו, נראה כי החלטת הוועדה לדחות את הבקשה לשינוי מעמד הקרקע, הצליחה לבלום, לפחות בשלב זה, את הקמת השכונה הערבית.

לאחר דחיית התכנית להקמת השכונה על ידי הוועדה המקומית, חזרה התביעה אודות שטח המדשאה בקאנטרי קלאב לבית המשפט, ודיון בעניינה נקבע לעוד מספר חודשים. חברת 'ארמון ההגמון' תשקול פנייה ישירה לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, בבקשה לאשר את יעוד הקרקע, אולם נראה כי לאחר החלטת הוועדה המקומית, סיכויי הבקשה להתקבל נמוכים.

תגובת אורנה יוסף בוחבוט, דוברת עריית נצרת, לטענות שעלו בכתבה:

"הנושא של שינוי היעוד הוא חלק מנסיון להגיע לפשרה על שטח שהעיריה פלשה אליו לפני 19 שנה והוא שטח ששייך לכנסייה", אמרה בוחבוט לקול היהודי. "העניין של שינוי הייעוד די מתבקש כי זה שטח שהיה אמור להיות תעשייתי, אבל אי אפשר לשים שם מפעל. הוא שטח של שכונת מגורים באווירה שלו ובאיזור שלו, והמדיניות של העירייה היא לא להקים באיזור הזה מפעלים. לכן יכול מאוד להיות שהועדה המחוזית תקבל את הבקשה לשינוי יעוד".

לדבריה, "לא מדובר בשכונה ערבית. הדביקו לזה את השם 'שכונה ערבית' בניסיון לצייר את זה באורח שלילי, כי זה יצטייר בציבור כדבר לא אטרקטיבי. מדובר ביחידות דיור שכל אחד יהיה רשאי לרכוש אותן ללא כל קשר להיותו ערבי או יהודי". בוחבוט אף הזהירה שאלו שיקראו לשכונה "ערבית" מסתכנים בתביעת דיבה, אולם ראש העיר בעצמו מתייחס לשכונה בסרטון שפרסם כ"שכונה ערבית".

בנוגע לטענות שעלו כנגד ראש העיר אומרת בוחבוט כי "אפשר להאשים את ראש העיר בהרבה דברים, אבל אי אפשר לומר שהוא לא רוצה לשמור על הצביון היהודי. זו המדיניות שלו וזה החזון שלו והוא היחיד שאומר את זה על השולחן".

עם זאת מודה בוחבוט כי ראש העיר יכול היה לדחות את העיסוק בסוגיה כפי שעשו קודמיו, ובחר להכניס לכך את ראשו מרצונו. "ראש העיר יכול היה לדחות את זה ולהגיד אני לא רוצה לטפל בזה, אבל הוא כן רצה לטפל בזה ולפתור את הבעיה".

לדבריה, "ראש העיר לא אמר שהוא נחוש להקים את השכונה. הוא אמר שיכבד את דעת הרוב".

בנוגע לכוונה לפטר את סגן ראש העיר טענה בוחבוט כי היא איננה מגיבה בעניינים פוליטיים, וגם אם זה כתוב בעיתון, זה עדיין לא אומר שזה נכון. לבקשתה הפנינו אליה שאלה כתובה בנושא אך טרם התקבלה תגובה.

זאב הרטמן מסר בתגובה לאמירת הדוברת כי השכונה איננה מיועדת לערבים: "דוברת העירייה ממשיכה לשקר בעניין. הנוגעים בדבר הצהירו בפני בית המשפט שהמגרשים מיועדים לערבים".

תגובות (0) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


0 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 12 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד