בע"ה י"ג כסלו תשפ"א
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

כפר התימנים: ההתיישבות העיקשת שחוזרת לפרוח

"חדש ימינו כקדם". 130 שנה של עליות וירידות, מסירות נפש על ההתיישבות ודבקות באדמת הקודש. בשנים האחרונות רכישת קרקעות בתוך אוכלוסייה עויינת חוזרת. כפר השילוח-התימנים שב לפרוח

  • אברהם שפירא
  • כ"ו תשרי תשע"ה - 22:01 20/10/2014
גודל: א א א
כפר התימנים אז (ארכיון)
כפר התימנים אז (ארכיון)

לפני כמאה ושלושים שנה, נפתחה היסטוריה של התיישבות יהודית בכפר השילוח בירושלים. בשנת ה'תרמ"ב, קבוצה של כחמש עשרה משפחות מתימן עשתה את דרכה לארץ הנכספת, ארץ ישראל ועיר הקודש ירושלים. לעלייה הם קראו 'אעלה בתמ"ר' על שם שנת עלייתם.

חלק מהקבוצה היהודית התקשתה בדרך מרוב התלאות והסכנות ופנתה להודו ולמצרים. גרעין קשה יותר המשיך בדבקות אל היעד.חוסר הבתים בתוך חומות ירושלים ומצבם הכלכלי, אילץ את העולים להתגורר בתקופת החורף בנקיקי השילוח, ובקיץ באוהלים. את פרנסתם השיגו מעיסוק בחקלאות, באדמת ארץ הקודש.

עשור של פריחה והתיישבות. ה'תרנ"ב בכפר התימנים

מאוהלים ונקיקים לחיים יהודיים שוקקים

בהמשך, אזרו כוח ובנו כשלושה מבנים בכוחות עצמם. בט"ו כסליו ה'תרמ"ה קיימו חנוכת בית המונית למבנים, ברוב פאר והדר. מאוחר יותר, נחנכו עוד כתשעה בתים נוספים באותה השנה. לאחר כחמש שנים כבר עמדו במקום שישים וחמישה מבנים. הכפר התפתח לשמחתם של התושבים, והם בנו תלמודי תורה, חדרי לימוד ובית כנסת. לאחר שבע שנים עמדו במקום כבר חמישה בתי כנסת לתפארת.

אמנם, חייהם של העולים לא היו פשוטים כלל, ממש כמו בימינו אנו. ערביי הכפר הסמוך סילוואן, הציקו להם רבות ותקפו אותם פעמים אינספור, בעיקר בדרכם לירושלים שבין-החומות. גם על המים שמהם שתו היהודים היו מאבקים, ולבסוף חצבו התושבים בעצמם בורות מים למחייתם.

התושבים התרגלו למצב הקיים והתגברו על הקשיים. בתיהם טופחו וגינות ועצי פרי תפשו נוף במקום. הכפר הונהג בידי הרב יוסף מדמוני ולאחריו תפש את המושכות הרב אהרון מליח.

תלמודי תורה ומלמדים בכפר התימנים

הבריטים חתכו 53 שנות אחיזה עיקשת

במלחמת העולם הראשונה גייס הצבא הטורקי גם את הגברים מכפר התימנים ובשל כך רבים עזבו את המקום, אולם יותר ממאה וחמישים איש נשארו לאחוז בקרקע. כשהבריטים כבשו את הארץ חזרו רבים לכפר והוא החל להשתקם מחדש. לאחר מכן, עם גבור התנכלויות הערבים בשכם ובחברון, ייחסי השכנות עם הערבים הורעו. יהודי הכפר סבלו מאוד בתקופה זו, אך גם כשפורעים הילכו סביב והגישה לעיר הייתה קשה לאחר שניסגר שער האשפות, לא הסכימו יהודי הכפר לנטוש את המקום.

בשנת ה' תרפ"ט, עת התפרצו הפרעות היהודיות כנגד יהודים ברחבי הארץ, עזבו תושבי האזור את השכונה שבנו לזמן קצר. בט"ו בחודש מנחם אב בשנת תרצ"ח, גרשו הבריטים בכוח את כל הקהילה. בכך תמו 53 שנות ההתיישבות היהודית במקום.

מהוועד הלאומי הובטח שהפינוי הוא זמני. ההבטחה לא התקיימה. הערבים בזזו והרסו את הבתים באופן יסודי. החלונות, הדלתות, מרצפות ואבני שיש נגנבו ומסגרות הברזל נתלשו ממקומם. המקום נראה כאילו הופצץ במלחמה.

כאמור, ההבטחה להחזירם לא קוימה. לאחר מלחמת העולם השנייה ניסו שוב נציגי היישוב לעלות למקום אך אז פרצה מלחמת השחרור והשטח נותר בשליטת הירדנים.

"ושבו בנים לגבולם". ילדי כפר התימנים היום

"ושבו בנים לגבולם" - גאולת הקרקעות בימינו

בשנת ה'תשס"ה, 67 שנים לאחר נטישת הכפר, חודש היישוב היהודי במעלה הזיתים, כאשר גם בימים אלו, לאחר הקמת מדינת ישראל, סובלים התושבים מהתקפות רבות של ערביי האזור ונאלצים לסוע לבתיהם ברכבים ממוגנים וליווי אבטחה בלבד.

מאז בוצעו מספר לא מבוטל של רכישות באזור, וכפר התימנים החל להתאכלס בציבור יהודי ששב וגאל את נחלתו. הרכישות בוצעו על ידי עמותות שונות בהם עמותת אלע"ד ו'עטרת כהנים'. גם חברות מחוץ לארץ מסייעות לעניין רבות. רק בחודש האחרון התאכלסו כעשרים דירות ברחבי השילוחו והלילה נגאלו שני מבנים בכפר התימנים.

בניין יהודי בכפר התימנים (מיכאל יעקובסון)

תגובות (2) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


0 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 17 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד