בע"ה י"ב ניסן תש"פ
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

וזה בעצם כל הסיפור

לא אהבה ולא מוסר - ארצות הברית פועלת מתוך אינטרסים בלבד

  • צבי סוכות
  • כ"ה אייר תשע"ז - 14:40 21/05/2017
גודל: א א א
(אבי אוחיון, לע"מ)
(אבי אוחיון, לע"מ)
צבי סוכות
צבי סוכות תושב יצהר

לארה"ב יש אינטרסים כלכליים גדולים בסעודיה, קטאר, כווית, בחריין, ושאר מדינות המפרץ.

רק אתמול חתם טראמפ על עסקת נשק עם סעודיה בהיקף של 350 מיליארד דולר. הכלכלה האמריקאית זקוקה למדינות המפרץ.

כולנו יודעים שהם עוזרים לישראל. אבל ליקטתי את הצמתים בהיסטוריה בהם שילמנו את מחיר הסיוע שניתן אגב גם למדינות ערביות בסביבה.

1947 - לפני קום המדינה פחדו האמריקאים שיאלצו להסתבך עם המדינה החדשה שתותקף ע"י הערבים. הנשיא טרומן ניסה ללחוץ שלא נכריז על הקמה, וכשלא ספרנו אותם הכריז על אמברגו נשק למזה"ת שמשמעותו היחידה הייתה פגיעה בישראל. זה כי הבריטים המשיכו לחמש את הלגיון הירדני.

ב1956 אחרי מבצע קדש, האמריקאים לחצו ואנחנו נסוגנו מכל סיני בתמורה למסמך שבו ארה"ב מחויבת לשמירת מיצרי טיראן פתוחים.

ב1967 חסם נאצר את המיצרים. כשפנינו לאמריקאים הם טענו בתחילה שאין מסמך כזה וכשהביאו להם אותו בידיים הם הפקירו אותנו בטענה שאין להם שת"פ אירופי. 

מלחמת ששת הימים פרצה וכשאנחנו מול איום קיומי. פנינו לעזרה, הם התחמקו, וב-2007 התגלה שהם בכלל תכננו לתקוף אותנו לטובת מצריים. 

מיד אחרי המלחמה כשהפכנו לחזקים והם הבינו שאפשר להשתמש בנו במלחמה הקרה מול הרוסים, התחיל סוג של שת"פ תוך כדי לחץ מתמיד להחזיר את כל השטחים שכבשנו לערבים - תמורת כלום.

הם הבטיחו לנו עשרות מטוסים בכסף מלא וגם מהם הביאו רק חלק.

1970: כשפיצצו הירדנים אוטובוס של תלמידים ורצינו להגיב, התנו האמריקאים את סיפור המטוסים בהבלגה ישראלית. הבלגנו כמובן.

באוגוסט אותה השנה הכריחו אותנו לחתום על הסכם הפסקת אש עם מצרים. שם סוכם שאף אחד לא יזיז יותר נשק בסיני, תוך כדי שהאמריקאים ערבים להסכם. עוד באותו הלילה  הזיזו המצרים באין מפריע טילים צמוד לגבול וכשפנינו לאמריקאים הם טענו שאנחנו משקרים. בחסות הטילים האלו אגב פרצה 3 שנים לאחר מכן מלחמת יו"כ.

ב1973, יום לפני המלחמה, כשבישראל כלל לא היו בטוחים בכלל שתפרוץ, התקשר קיסינג'ר מזכיר המדינה האמריקאי לגולדה מאיר והזהיר אותה לא לתת מכת מנע למצרים. היא כמובן שעתה לעצתו ולמחרת הופתענו בכל החזיתות.

מיד כשפרצה המלחמה פנינו לאמריקאים לסיוע. לקח להם שבועיים להבין שאנחנו לא מחוסלים כדי לשלוח את הסיוע. הם הסכימו בדיוק כשכיתרנו את הארמיה השלישית המצרית והם התנו את הסיוע בסיוע למצרים לצאת מהמצור שלנו. תכלס, כך אמר משה דיין לניו יורק טיימס: "כדי לחזק את מעמדה אצל הערבים, הציגה לנו ארצות הברית אולטימטום שעל-פיו נמצא את עצמנו בסכסוך עם ארצות הברית, אם לא נאפשר לארמיה השלישית לקבל מים ומזון. ארצות הברית מנעה מאתנו את פירות הניצחון".

ב-1976 נבחר קרטר לנשיא. הוא פחד מאמברגו הנפט ואיים בפעם המי יודע כמה שמכירות הנשק לישראל יפסקו אם לא ניסוג לגמרי מכל מה שכבשנו ב-67. הוא לחץ בכל הכח להסכם עם מצרים תוך כדי צידוד בכל הדרישות המצריות. בגין נכנע, וכמו שאמר סאדת לניו יורק טיימס: "מנחם המסכן. אני קיבלתי את כל סיני והוא קיבל פיסת נייר".

ב-1981 בעיצומה של המלחמה הקרה כשהעיראקים בנו כור אטומי שאיים גם על אינטרסים אמריקאים, הפצצנו אותו. ובתמורה ארה"ב גינתה אותנו בחריפות והשעתה שוב את משלוחי המטוסים.

1987: האמריקאים מבטיחים לסעודיה להחזיר את ישראל לגבולות 677 בתמורה להצבת הצבא האמריקאי בשטחם. מהלך שאגב הגן על סעודיה מפלישה עיראקית.

ב-1991, כשעזרו האמריקאים לחבריהם מכווית מול סאדם חוסיין, זה האחרון הפציץ את ישראל. הם דרשו מאיתנו בתוקף שלא להגיב. הם הבטיחו שהם משמידים את המשגרים בעיראק מה שבהמשך התברר כלא נכון בעליל.
באותה השנה, אחרי שפורקה ברית המועצות ישראל כבר לא הייתה אפילו קלף במלחמה הקרה. עסקי הנשק עם מדינות המפרץ שגשגו להיקפים של 40 מליארד דולר והאמריקאים התחייבו שוב להחזיר את ישראל לקוי 67 ולנתק את ירושלים. כך נולדה ועידת מדריד.

לא שלום ולא נעליים, אינטרסים אמריקאים. שמיר נכנע ללחץ האמריקאי והשתתף בועידה שאמנם ממנה לא יצא כלום, אבל היא הביאה את אוסלו כשיצרה את העיקרון של שטחים תמורת שלום.

נרוץ ל-2005 כשאריאל שרון מחליט לגרש מביתם כ-10,000 יהודים מגוש קטיף והשומרון.
אם בטעות חשבתם עד היום שמישהו חשב שזה יועיל לביטחון וכו' קשקוש. פשוט קשקוש.
דב וייסגלס, מי שהגה את התכנית, מספר בספרו שהמניע היחיד היה הכרה אמריקאית בגושי ההתיישבות ביהודה ושומרון, והכרה בכך שהפליטים לא יחזרו לתל אביב. אפס אינטרס ישראלי לגמרי אינטרס אמריקאי.

לא שכמה שנים אח"כ אובמה לא ניסה לפתוח את הכל מחדש.

אז יש מצב שישראל צריכה את ארה"ב. סיוע של כ3% מתקציב המדינה, שת"פ ביטחוני, ועזרה במוסדות בינלאומיים, אבל הדברים צריכים להיות על השולחן.

לא עוד שימוש במינוחים כמו שלום ומוסר אלא לשים את האינטרסים על השולחן. במצב כזה סביר להניח שדעת הקהל הישראלית וגם האמריקאית תהיה בצד הצודק.

חלאס כבר עם השיח היעני מוסרי הזה של העולם... אין טיפת היגיון בלתת למישהו אחר לדבר על מוסר בשבילנו. רוצים לדבר על אינטרסים? בואו נראה.

בשונה מאומות אחרות, הם לא שונאים אותנו. הם פשוט אוהבים את עצמם ומשום מה זה לא מספיק ברור.

היום בשעה 18:00 לקראת ביקור טראמפ ששוב הולך להפוך הזדמנות לרצות את הסעודים על חשבוננו, נגיע להפגין עם האמירה הזו בדיוק מול הקונסוליה האמריקאית.

נזכיר מי הריבון. ואגב, אנחנו פה הרבה לפניו וגם אחריו.

תגובות (6) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


1 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 8 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד