בע"ה א' תשרי תשפ"א
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

לא כבוד ולא נעליים...

בעז שפירא מסביר מדוע הפסיק לכבד את שופטי העליון, וכיצד קילומטרים בודדים בין צהלה לדרום תל אביב הפכו למרחק אינסופי

  • בעז שפירא
  • ט' כסלו תשע"ח - 10:12 27/11/2017
גודל: א א א
בעז שפירא
בעז שפירא בעז שפירא מקרית ארבע

היום שלא רק שאינני מכבד את האנשים האלה, השופטים העושים ביהודים שפטים, אלא שאני חש כלפיהם זלזול, בוז ואפילו טינה. האמינו לי, הם הרוויחו זאת ב"יושר", באם ניתן לומר כך על פסיקות עקומות, שערורייתיות, מקפחות ומפלות.

לפני הרבה שנים למדנו על עיקרון הפרדת הרשויות, על משפט ועל צדק. בשיעורי האזרחות, באקדמיה ומעל כל קתדרה הרצו לנו על הכבוד אותו יש לרחוש למערכת המשפט ובית המשפט העליון בראש. אתוודה, האמנתי בכל לבי שכך המצב וכי המורמים מעם בעליון הם המובחרים שבמובחרים – אמונים על עשיית משפט צדק.

הייתי תמים.

חלפו הרבה מאד שנים ואלפי פסיקות של הבג"צ. בלב שלם אני יכול לומר היום שלא רק שאינני מכבד את האנשים האלה, השופטים העושים ביהודים שפטים, אלא שאני חש כלפיהם זלזול, בוז ואפילו טינה. האמינו לי, הם הרוויחו זאת ב"יושר", באם ניתן לומר כך על פסיקות עקומות, שערורייתיות, מקפחות ומפלות.

אני מנסה ללהק יחדיו את שמות התואר הרבים, כולם לגנאי, שדבקו בחבורה הזו – שופטי העליון. יהירים, מנותקים, רשעים, חסרי לב, חונטה, רודנים, נפוטיזם, מושחתים, קשרי הון שלטון, ספק יהודים ועוד רבים חריפים יותר ופחות.

הביקורת על בית המשפט העליון היא גורפת, חוצה מחנות, נחלת הכלל. למעט כמה גופי שמאל קיצוני שהעליון משמש להם קרדום להרוס בו. רבים מאד, לרבות שרי משפטים, אנשי רוח, פובליציסטים, פוליטיקאים ואחרים , מאסו במוסד הזה, במה שהוא מייצג, בעוולות אותן הוא מייצר באופן סדרתי ובלב האבן המכה פעם אחר פעם בשוחרי צדק- ואין!

בין צהלה לדרום תל אביב

אסתר חיות עם לב של אבן. צירוף מעניין החיות והאבן.  אם אתם חושבים שאני מגזים, נתעכב לרגע על ידיעה שפורסמה אמש ומן הסתם קבלה תהודה מועטה ביותר בתקשורת העוינת (אחת מאוהדיה האחרונים של הבג"צ).

זוכרים אנו כיצד הבג"צ פסק שמותר להפגין ליד ביתו של היועץ המשפטי מנדלבליט.  לאחר ההכשר הזה, החלו תושבי דרום תל אביב, שהבג"צ ממלא חלק פעיל בהפיכת חייהם לגיהינום, להפגין מדי מוצ"ש ליד בית הנשיאה אסתר חיות, בצהלה שבמדינת תל אביב.

במוצאי שבת עצרה המשטרה את מובילת המאבק מול בית השופטת הלא נכבדה. שהרי היינו מצפים מהצבועה הזו שתצא מביתה, תגער בשוטרים, תרסנם ותדרוש מהם לכבד את פסיקת הבג"צ המתירה להפגין מול ביתו של איש ציבור...

בין בית השופטת חיות לבין דרום תל אביב מפרידים קילומטרים בודדים, אך למרות זה מדובר בשני עולמות. בצהלה השקטה והמפונקת מתגוררים הרבה מן השמנא וסלתא של חברת השפע. שופטים, שרים, אנשי צבא בכירים ובעלי הון.

לא תמצאו שם מסתננים הרבה, זולת כאלה "מבויתים" שקיבלו הכשר לעבוד והשתלבו במרחב - על תקן משרתים ופועלים "שחורים" כמובן.

בדרום תל אביב מציפים המסתננים את הרחובות, את בתי העסק, את דירות המגורים ואת המרחב הציבורי.

לנערה צעירה או אישה מבוגרת מסוכן להסתובב שם לבד. הטרדות, אלימות, שוד, קללות והתנהגות כוחנית ומתריסה מאפיינים את קהילות המסתננים העושים במרחב כבתוך שלהם. חיי היהודים במקום נעים על הטווח שבין בלתי נסבלים לבלתי אפשריים. לבי לבי להם.

מסתבר שהמרחק הזה בין צהלה למדינת המסתננים הוא קצר מאד ויחד עם זה אינסופי. אתפלא מאד מאד אם יגולה לי שרגלה של השופטת חיות (ושאר חבר מרעיה בעליון) דרכה במקום ולו כדי להתרשם מהמצב. 

ככה זה כאשר מנותקים, ככה זה כאשר יש לב מאבן שממילא לא מגלה קמצוץ של רחמים לאחים יהודים ותחת זה שומר מכל משמר על "זכויות" פורעי החוק העבריינים המסתננים מאפריקה.

לו הייתי בעל הון, כדוגמת שלדון אדלסון למשל, כי אז הייתי רוכש מאה בתים בצהלה ובכל אחד מהם משכן עשרים מסתננים אותם הייתי מעביר משכונות הדרום המקופחות.

שמח הייתי לראות כמה זמן ייאותו יפי הנפש ואסתר חיות בכלל אלה, להסכין עם הימצאותם של מסיגי הגבול העברייניים והאלימים בקרבה מידית לבתיהם, ילדיהם, בנותיהם ורכושם.

ומה כבר יש לצפות מ"שופטים עליונים" המבטלים "נוהל שכן" שנועד לשמור על חיי חיילינו, המצווים להרוס בתים בנתיב האבות בגוש עציון בגלל חריגה של מטר בבניה, וממאנים לכל הצעת פשרה, פיצוי או הסדרה. ולעומת זה מונעים הריסת בית רוצח ערבי אלא מתירים רק לאטום חדר או להרוס שניים...

הציפיות אפס ובהתאם לכך גם הכבוד – אפס!!

תגובות (3) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


0 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 15 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד