אלמלא מלחמת החורמה שמנהלת הציונות הלבנה במינוי דוד זיני לראשות השב"כ ספק אם הייתי מתלהב מהמינוי שלו. מלומדי אכזבות ממינויי בכירים דתיים "משלנו" שמתגלים כעבדים נרצעים של ההגמוניה אני חושב שברור למה מינוי של בטחוניסט דתי לא מעורר בנו התלהבות אוטומטית.
אבל כשרואים את ההתייצבות של חבורת זוללי הפנסיות התקציביות שאחראים לקטסטרופה הבטחונית אליה הידרדרה ישראל בעשורים האחרונים, ושכנראה ברוך ה' נבלמת במלחמה הנוכחית במידת מה, אי אפשר שלא להתלהב. אין ספק שמינוי זיני הוא הדבר הכי טוב שקורה למערכת הביטחון עכשיו.
שלא תבינו, יש לו חסרונות. הוא לא מספיק תבוסתן, לא מספיק בעד לכרוע ברך בפני מחבלים מעונבים ברשות הפלסטינית, יכול להיות שהוא אפילו חושב שיש כזה דבר ניצחון וככל הנראה הוא גם לא יראה בנערי הגבעות המסוכנים את האויבים הגדולים ביותר למדינת ישראל. אפשר בהחלט להבין ממה חוששים ראשי השב"כ לשעבר. מינוי בעייתי.
בתוך בליל ההזיות שמספקים לנו הקפלניסטים בהקשר למינוי זיני, תפסה אותי ידיעה על ארבעה ראשי שב"כ שהפשילו שרוולים והגישו לוועדת גרוניס התנגדויות על מינוי זיני.
מילא כרמי גילון, יורם כהן ונדב ארגנמן, שלושה קודקודים מרשימים שעל כל אחד מהם רשומה הצלחה כבירה בתולדות האומה. זה ברצח רבין שהתרחש לו מתחת לאף, זה בתמיכה נלהבת בעסקת שליט כי "יש סיכוי שזה יעודד חטיפות ופיגועים" אבל "עם עוד 200 מחבלים בעזה לא יתהפך העולם", ונדב ארגמן עם ההצלחה הכבירה שלו בהעלמת עין מקצועית מפרעות "שומר החומות" וחיבתו להתרפסות בפני הוד מעלתו הירדני בענייני הר הבית.
אבל עמי איילון? עמי שלנו?! הוא איכזב. לפני כן, שתי מלים על וועדת גרוניס. הוועדה הוקמה בהחלטת ממשלה ב-2018. המבנה והסמכויות שלה הוגדרו בהחלטה. מה תפקידה? הכל כתוב: "הוועדה תחווה דעתה בנוגע לטוהר המידות במינוי על מנת להבטיח כי לא ייעשו מינויים לא ראויים, בין היתר מסיבות כגון זיקה אישית, זיקה עסקית או זיקה פוליטית לשר משרי הממשלה". בקיצור הוועדה צריכה לוודא שהמועמד לאחד התפקידים הבכירים והרגישים בשירות המדינה הוא אדם ישר דרך, הגון, נקי כפיים. זה מה שהיא צריכה לבדוק.
מה היא לא צריכה לבדוק? את כשרונו המוזיקלי של המועמד, את הכושר הגופני שלו, את העמדות הפוליטיות שלו, את יכולותיו המקצועיות ועוד שורה של דברים שאינם קשורים לתחום טוהר המידות. אתם יודעים מה המשמעות שבדיקות כאלה אינן בתחום הסמכויות שהוגדרו לה? המשמעות היא ש*אסור* לה להתעסק בנושאים האלה. ממש כך. "עקרון החוקיות" במשפט המנהלי קובע כי כל גוף ציבורי צריך לפעול אך ורק בהתאם לסמכויות שהוקנו לו בחוק. מה שלא הוגדר בחוק, בתקנה, בהחלטה או בהסמכה חוקית כלשהי – מחוץ לתחום. אל תתקרבו.
עכשיו מה בין עמי איילון לטוהר המידות? ריבונו של עולם תן לי גרגיר אחד מהביטחון העצמי של הטיפוס הזה לצאת לשמש עם כמויות החמאה שמרוחות לו על הקרחת.
לפני כמעט ארבע שנים פירסם עמי אילון ספר שהיה לו מאוד חשוב להוציא כדי להסביר לכולם למה ראש שב"כ חייב להיות עם עמדות שמאל קיצוניות והזויות, זה בגדול. בין בליל דברי החוכמה שלו בספר הוא מתאר שיחה שלו עם הרב יצחק שפירא, ראש ישיבת 'עוד יוסף חי' ביצהר, מחבר הספר 'תורת המלך' לצורך העניין. אילון כמובן לא בוחל בשום אמצעי כדי להכפיש את הרב שפירא בספר, מחרטט חרטוטים שלא שמעתן אוזן, מצטט בשמו של הרב שפירא דברים שלא נאמרו בתור ציטוטים מילה במילה ועוד כהנה וכהנה אלמנטים ארסיים שונים ומשונים.
עמי אילון ניסה להרוויח נקודות על גבו של הרב שפירא תוך הטלת רפש שיקרית וזדונית ברמה חסרת תקדים של שפל.
מה עמי איילון לא ידע? שהמפגש הזה הוקלט ושאלחנן גרונר מיודענו יישב וישווה ויחשוף את השקרים שפרסם אילון בהתלהבות ברבים. כך באה לעולם כתבת תחקיר מהפנטת של קלמן ליבסקינד ב'מעריב' שבה, במלים עדינות, כיסח את עמי אילון שוק על ירך. "טוהר המידות" של עמי אילון נחשף לרבים.
איילון יצא מהפרסום המביך הזה עם זנב בין הרגליים ורק השחצנות האופיינית לאנשים מסוגו מאפשרת לו להתהלך בחוצות ולעמוד על במות כאילו כלום. מה שמצחיק הוא שעמי אילון עד כדי כך מנותק שאין לו את מינימום הבושה להגיש עמדה לוועדת שעוסקת בטוהר המידות של מועמד לראש השב"כ. אדוני, אם אחד כמוך היה ראש שב"כ אז גם אתי אלון יכולה.
בסבך הטרללת הקפלניסטית נגד מינוי זיני מסתתרת תקווה קטנה שהמינוי הזה אכן מביא איתו בשורה של שינוי ראש. אולי עוד יהיה פה שירות ביטחון שמתעניין מה קורה אצל ערביי ישראל, שמבין שרשות שמשלמת משכורות למחבלים וקוראת על שמם כיכרות היא רשות טרור שצריך לחסל את ראשיה ולא נכס אסטרטגי, שב"כ שרואה בנוער הגבעות כוח חלוץ נערץ ולא אויב מר ובהר הבית את תמצית הכיסופים היהודיים ולא חבית חומר נפץ.
הלוואי שהממשלה לא תמצמץ בקשר למינוי זיני, בלי בג"ץ ובלי 'בצלם', ושזיני לא יאכזב. בהצלחה לנו.