בע"ה י"ב אדר תשע"ט
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

על בחירת שופטים מתוקנת

בעקבות חשיפת 'הפרשה המטלטלת' מתאר הרב ערוסי כיצד נבחרים השופטים במדינה מתוקנת וכיצד ימנע מלכתחילה מצב של 'שוחד מיני'

  • הרב רצון ערוסי
  • ט"ו שבט תשע"ט - 14:55 21/01/2019
גודל: א א א
הרב רצון ערוסי
הרב רצון ערוסי

על רקע הטלטלות במערכת המשפט, שאלו אותי בכנס ה-28 שקיימנו למשפט עיברי, האם יש לתורת ישראל מה להציע ביחס לבחירת שופטים?

המתכונת הקיימת כיום בנויה מוועדה שיש בה נציגות די נכבדת של שופטים, נציגים מהכנסת, נציגים מהממשלה, ונציגים מעורכי הדין, ומציעים מועמדים ודנים, ומי שמקבל רוב, אז הוא זוכה להיות שופט/ת.

אם נתבונן היטב, יש כאן ייצוג לגורמי כוח שלטוניים שונים. והואיל וכך, מטבע הדברים הרבה פעמים אין הדיונים ענייניים, אלא על בסיס של 'דילים'. 'שמור לי ואשמור לך'. תן לי מועמד שלך ואתן לך מועמד שלי. ולכן, בהחלט שיש כאן בסיס לאיזה שהיא בחירה בלתי תקינה. אני עדיין לא מדבר על דברים שליליים, אלא בסיס לבחירה בלתי תקינה.

לעומת זאת, במשפט התורה אין לנו חומר מבואר כיצד היו בוחרים שופטים. אבל, יש ברייתא במסכת סנהדרין שלעניות דעתי צריך לשים לב אליה היטב, כי ממנה ניתן ליצור תשתית עקרונית ולפתח ממנה את הדרך הראויה - איך בוחרים דיינים.

בחירת שופטים בראי המשפט העברי

וכך מבואר שם, נציגים של בית דין הגדול (הסנהדרין) היו יורדים לשטח, דהיינו לבני המקום, כשצריכים לבחור להם דיינים מקומיים. בית הדין הגדול היה מצביע על בני אדם שיש להם את ההשכלה השיפוטית הדיינית, התורנית. ומתוך הללו שהם בעלי כושר השכלה שיפוטית, היו בני המקום אומרים ביחס לאישיות של אותו דיין מועמד - האם הוא מחובר עם הציבור, האם יש לו יושרה, האם אין לו בעיות אישיות וכדומה. והיו מצביעים על מועמדים מתאימים באישיותם במידותיהם, ביושרם, בצניעותם, בהגינותם.

הצרוף של שני הדברים האלה השכלה שיפוטית ואישיות, זה הצרוף המכריע. ואז הוא נהיה דיין מקומי. ובמשך הזמן ככל שהוא רוכש ניסיון, ויש לנו הדים ותוצאות של שיפוטו. הרי ככל שהוא מצליח הוא עולה למעלה, לבית דין של סנהדרין קטנה. מסנהדרין קטנה הוא עולה להר הבית. ובהר הבית הוא עולה מסנהדרין קטנה לסנהדרין גדולה.

כלומר, אין כאן מאבקי כוחות בין גורמים שלטוניים ובתוך מסגרת של ועדת תשעה, אלא כאמור המצב בשטח הוא אשר מדבר. כשהבסיס הוא כאמור א. השכלה שיפוטית, ב. אישיות של הגינות, שהציבור מכיר אותה מקרוב. והמרכיב השלישי שהולך ומתהווה זה הניסיון וההצלחה שנחשפת במשך הזמן. אלה שלושת המרכיבים.

כאמור, אין לנו במשפט התורה דברים מבוארים, אבל מתוך אותה ברייתא במסכת סנהדרין, ניתן לבנות מתכון הרבה יותר טוב מאשר המתכון הזה שבו מתעסקים כעת עם  אותה פרשה מטלטלת.

מתוך הנחה שבעזרת ה' יתברך באמת יפקחו את עיניהם ויבנו מודל אחר, ואולי יקחו בחשבון גם כן את ההשפעה ממשפט התורה, כאן המקום להעיר, ביחס לדברים אשר סובבים את הפרשה.

שוחד מיני - תוצאה של פגיעה בערכי המשפחה היהודית

ביחס למה שמדברים על שוחד מיני וכיוצ"ב. נכון, זה דבר איום ונורא. אבל, אחרי בקשת המחילה, דומה שהחברה הישראלית טומנת את ראשה באדמה, כמו בת יענה ששמה את הראש באדמה וחושבת שלא רואים אותה למרות כל גודלה. הרי אחד החשודים, והוא המוביל שבהם, הוא לא נשוי. יש לו בת זוג. גם הללו מחברות הכנסת אשר ניצלו את ההזדמנות כדי לפנות לשרת המשפטים, שבאמת ראויה לכל הערכה במה שהיא עושה, ולא בצדק אלא ברמה פוליטית. אלה אשר ניסו לבקר אותה ולהשליך את הבוץ עליה, הן עצמן חיות לא בתא משפחתי, אלא בזוגיות.

מה זה זוגיות רבותי? זוגיות מעמידה את הקשר בין בני זוג על בסיס תן לי ואתן לך. תן לי מין, אתן לך מין. תן לי כסף, אתן לך כסף. אז נכון, מכניסים בתוך זה את האהבה. אבל הדברים האלה כשהם לא מגובשים במסגרת משפחתית כמו התא המשפחתי של תורת ישראל אין הרבה מחוייבות. היום הוא איתה מחר מחרתיים עיניו צרות אחרי הצעות אחרות, 'כבס ולבש' או 'שתה וזרוק' ובזה נגמר. אותו דבר גם היא, לאו דווקא הוא. כלומר, בזוגיות אין יציבות ויש הרבה פעמים אפשרויות לפרק את הזוגיות הזו בקלות, זה גמיש ולא מחייב. וגם זה לא מחייב אם הוא או היא רועים בשדות אחרים כל כך, לא כמו התא המשפחתי הקדוש בתורת ישראל.

ולכן, מה להם כי ילינו? לא שזה מותר חס ושלום. אצלנו הדברים האלה אסורים לחלוטין, לא רק בגלל השוחד המיני אלא כל החיי מין הללו, 'החופשיים' אם לא נקרא להם המופקרים, הם אשר מזמינים דברים כאלו.

גם צורת הדיבור, קירוב הלבבות, צורת הלבוש. כל אלה הם יוצרים דינמיקה שבה גם גדולים יכולים להיכשל. "אין אפוטרופוס לעריות" אמרו חכמינו. גם רבנים נכשלים בדבר הזה כשבאות אליהם נשים להתייעץ. אם הם אינם יודעים לשים מחסום חזק מאוד, גם הם יכולים להיכשל. כי יש מה שנקרא קירוב לבבות וכל כיוצ"ב.

אם רוצים אנו באמת לצמצם מצבים כאלה, חייבים להחזיר עטרה ליושנה. לפרק את הזוגיות הללו, לדבר בתורת החינוך לצניעות, להחזיר את התא המשפחתי התורני כפי שהוא על מנת שבענייני חינוך למשפחתיות, לערכיות, לייעודיות. לא סתם חיי זוגיות המובססת על הנאות מין והנאות ממון וכיוצ"ב. אלא זוגיות, ערכיות, משפחה, גידול הבנים ברוח המסורת "וראה בנים לבניך", "תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב", "דור לדור יביע אומר". זוגיות שיש לה בסיס של התחברות לשושלת הדורות. יש לנו כמשפחה ייעוד. עם קודש, בארץ הקודש, על פי תורת הקודש, וכל שאר הערכים הנגזרים מזה. כל הערכיםן נגזרים מהרוח המשפחתית.

אבל ברגע שח"ו מתנתקים מזה, מה להם כי ילינו? לכן אלה הם דברים שכדאי לומר באזניהם שמא אולי הפרשה המטלטלת הזו תפקח את עיניהם.

 

איפה ואיפה בתנהלות המשפט הישראלי

אם אנחנו כבר מעירים הערות בצד שוליות, אני שומע את העו"ד של החשוד אומר, הם לקחו לו את הפלאפון בלי רשות, ופרצו לו ואז לקחו משם ראיות. ולפי החוק במדינה, אסור לקחת ראיות, להשתמש בראיות כשפוגעים בפרטיות של האדם. והדבר הזה לכאורה נעשה.

בואו אני אגלה לכם דבר מטלטל. לפני שנים רבות, בא מעשה דומה לבית המשפט העליון. תוך תרגיל משפטי, אישה שבגדה והפסידה את כתובתה ותיעדו אותה בקלקלתה, פנתה לבטל את הראיות מאחר והושגו מתוך פגיעה בפרטיות.

בית הדין הרבני פסק שהיא חייבת לקבל גט, כי היא אסורה על בעלה, ועו"ד של האישה פנה לבית המשפט העליון. מה עשה עוה"ד של האישה, פנה לביהמ"ש העליון בתור בית דין חוקתי. ואין לביהמ"ש העליון סמכות כזו, הוא לקח לעצמו סמכות חוקתית. ואז השופט ברק פסק, שאסור לבית הדין להשתמש בראיות שפגעו בפרטיותה. 

כנגד זה ענה בית הדין הרבני, א. לפי דין תורה בעל שרואה במו עיניו שהיא בוגדת - היא נאסרה עליו. אז לא שייך כל העניין הזה פרטיות לא פרטיות. ב. הגדרת פרטיות בין בני זוג שונה מפרטיות בין בני אדם זרים. בין בני זוג הרי הוא איתה והיא איתו, נשואים, אז כל תורת הפרטיות היא אחרת. גם חובת הנאמנות שלו כלפיה, שלה כלפיו היא אחרת. ולכן אי אפשר לדון בין בני זוג פרטיות, כמו פרטיות בין בני אדם זרים. טענה אמיתית, חזקה מאוד. השופט ברק דחה את זה וחייב אותם, למרות שלא שמעו לו חייב אותם שלא לקבל את הראיות האלה.

ללמד אותנו מורי ורבותי, לכאורה יש כאן איפה ואיפה, כשמדובר בדין תורה, בתורת המשפחתיות, אז בית המשפט העליון עומד כצוק ואומר אל תשתמשו בראיות אשר פגעו בפרטיות של האישה. בעוד שכאן לכאורה המשטרה אשר אמונה על החוק, היא צריכה לפעול כחוק, לכאורה השתמשה בראיות שהן פגיעה בפרטיותו.

לא כי אני רבותי מסכים עם הדברים האלה. אנו מתנגדים מבחינה תורנית לכל הדברים האלה. הם דברים רעים. רק אני אומר, לשיטתם יש כאן טעויות מובנות. יש כאן סתירות מובנות איך הם מתנהלים. כאן הם לא מחילים את החוק וכאן הם מחילים את החוק. ואז כל המערכת חשודה שמתחשבנים אחד עם השני. שאולי אותו עו"ד חשוד פעל בניגוד למערכת המשפטית כדי להכניס שופטים שהם לא בדיוק כמו שהמערכת המשפטית רוצה ומתנקמים בו. הציבור רוכש את הדברים האלו והתקשורת החברתית רוכשת את זה ואז ביהמ"ש והמערכת המשפטית מאבדת מאמון הציבור. והאמון הציבורי המערכת המשפט הוא דבר מאוד יקר לחברה מתוקנת.

משום כך באמת, עלינו לחזור יותר ויותר לשורשינו. ככל שנחזור לערכים של תורת ישראל נוכל להיות חברה בריאה, הגונה והוגנת, שתוכל להיות חברה מתוקנת ואור לגויים ולא כפי שאנחנו מתדרדרים מטה מטה כלפי תהום.

תגובות (1) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


4 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 27 מהשבוע האחרון