הצבא מתלונן על מחסור בכח אדם, וה"אצבע המיידית" – על משקל "החשוד המיידי" – מופנה לציבור החרדי. אמנם יש הכרח בטחוני ומוסרי לגייס בהסכמה את הציבור היקר והחשוב הזה. מישהו ראה פעם חייל מסתער בשדה הקרב כשאין לו מוטיבציה להתגייס? לכן רק בהסכמה תבוא העזרה לצבא. כל זאת, בתנאי שהצבא מתחייב על שמירת הכללים הנדרשים. מה שלכאורה נראה כרגע רחוק מלהתממש, לאור הדיווחים המזעזעים על מקלחות משותפות לינה משותפת ועוד.
היכן למעלה ממאה אלף חיילים שהצבא קיצץ בעשור האחרון? למה לא מגייסים אותם או לפחות את חלקם? זאת בעוד מילואימניקים רבים מקבלים כבר זימון לסבב חמישי! עד שמגייסים עד שמכשירים, אפשר בקלות להחזיר לשירות מי שכבר הוכשר וצריך רק אימון-ריענון קצר כדי לשוב ללחימה ולהקל על הנטל. גורם בכיר שבקי מאוד בנושא המילואים, שב ואישר בפני כי ניתן עם קצת רצון טוב ופישוט הליכים ביורוקרטיים להשיב לשירות מילואים פעיל עשרות אלפי חיילים. כבר שנה וחצי שהמצוקה ידועה, שהנתונים קיימים, אבל לא עושים דבר.
נראה כי הפניית האצבע המאשימה נועדה בין היתר להסיט את תשומת הלב הציבורית מהאחראים למחדל הנורא של צמצום הצבא – לפחות שלשה רמטכ"לים ושלשה שרי בטחון, שאפילו התגאו במעשיהם הנלוזים.
👉 הצטרפו לעמוד האינסטגרם שלנו
אך לאחרונה המצב עלה – מוטב לומר ירד – מדרגה. חיילים וקצינים מודחים על עבירות משמעת, על טעויות מבצעיות בתחום הסביר, תוך שמכתירים אותם במילים מפוצצות "התעללות" "ביזוי" ועוד. על גרפיטי סיכנו לוחמים ואח"כ הדיחו יחידה. על שימוש ברמקול של מסגד הדיחו אנשי מילואים. על טעות בזיהוי שגרמה להרג אזרחי-אויב הדיחו מפקד אמיץ. על איבוד מסמכים הדיחו קצין (דתי) בכיר. שלא לדבר על לוחמים שנרדפים כבר מתחילת המלחמה בידי הפצ"ר על לקיחת "שלל" כמו נשק אויב שלא יכול לירות, ושאר ירקות, חלקם נתונים במעצר ומאסר.
אם יש "ערכים פרוגרסיביים" שעבורם אפשר לצמצם את הסד"כ הלוחם, ולהשבית מי שהמוטיבציה שלו עצומה והניסיון הקרבי שרכש במלחמה הזו לא יסולא בפז – ובכן, יש ערכים אחרים, אמיתיים.
ערך מרכזי הוא אחדות העם. זה תמיד נכון ובעת מלחמה נכון שבעתיים. הכל מכירים את דברי חז"ל על דורו של אחאב, המלך הרשע, שניצחו במלחמות מכיון שהיה ביניהם שלום ולא דברו לשון הרע. גדול כוחה של אחדות.
לעומת זאת, הקמפיין המתמשך על גיוס חרדים גורם לשיסוי קבוצה ברעותה, ומטרתו הגלויה היא לגרום לקרע בין דתיים ומסורתיים מצד אחד ובין הציבור החרדי מהצד השני. מכאן תהיה – לפי התכנון – הדרך פתוחה להפלת הממשלה ועליית השמאל, שכבר ידוע מראש שלא יגייס חרדים נגד רצונם. יתרה מזו, לו היה רצון אמיתי לגייס חרדים כבר היינו במחזור גיוס רביעי לפחות.
על פי הסקירה שפורסמה כאן אתמול בתחילת המלחמה היתה תקופה של חדשים ארוכים שהציבור החרדי הזדעזע מהמצב והיה מוכן להתגייס רק אם יתנו לו את התנאים הנדרשים. גם זה באופן מדוד, ולא "כולם עכשיו" כמו הסיסמה הילדותית על שחרור החטופים, כאילו אם נצעק חזק משהו זה יקרה מיד.
גורמי הדיפ-סטייט עשו ועושים כל מאמץ לסכל כל חקיקה הגיונית ומאחדת שתוביל לגיוס, ומעדיפים את הכאוס ואת ההתנכלות לציבור החרדי [תוך אפליה לטובה דוקא של הציבור הערבי]. בפרפרזה על משפט אחר אפשר לומר "פלגנותם אומנותם". הלכו אנשי הפרוגרס ושלחו בבת אחת עשרת אלפים צווים והפכו באבחת מכתב אלפי בחורים לעריקים. כל ילד יודע שמעשה כזה לא יביא כמעט אף חייל לצבא. אבל "פילוג הבא לידך – אל תחמיצנו"...
החמיר את המצב הרמטכ"ל הנכחי, ששלח על דעת עצמו צוי-התייצבות לאלפי צעירים חרדים, מה שלא היה מעולם. זו החלטה פוליטית, וכפי שפורסם שבכך הוא ממשיך את מדיניות קודמו, שתתדלק את מתנגדי ממשלת הימין וזורעי השנאה והכאוס.
ערך מרכזי נוסף הוא קדושת המחנה הצבאי, התורה מתנסחת בבהירות אודות שכינת ה' ההולכת עם החיילים לעזור להם לנצח את האויב. לכן נדרשת קדושה, בעיקר בכל הנוגע בעניינים שבינו לבינה.
בשנים האחרונות, ואפילו במלחמה זו, כשברור לכל מה חלקו של החייל והקצין הדתי בשדה הקרב – המערכת הפרוגרסיבית שעדיין שולטת בצבא פועלת כדי למרר את חייו ולפגוע בכל היקר והקדוש לו. זעקת החיילים ונשות המילואימניקים כבר בוקעת עד לרקיע. לא ירחק היום שבו חלקם יפסיקו להגיע למילואים, כפי שעושים אחרים מסיבות שונות.
המצב האנטי-צניעותי יהיה כבר בלתי נסבל אפילו למגזר שמשתדל להיות סובלני. אבל מסתבר שלראשי הצבא לא חסרים חיילים, חסרים להם המהלכים הפרוגרסיביים, אותם הוא מקדש מעל לכל, גם במחיר של צמצום הכח הלוחם.
עלינו להתעשת, ויפה שעה אחת קודם, על הציבור ועל מנהיגיו מכל התחומים לדאוג בדחיפות (עכשיו...) לתיקון שני תחומים חשובים אלה – אחדות וצניעות – וה' אלוקי מערכות ישראל יצליח את דרכינו בניצחון על אויבינו.
