בע"ה י"ב תשרי תשפ"ב
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

שבת פ'

שנה של שבת הארץ נרמזת באותיות תשפ"ב. שביעית ושמינית קשורות זו לזו בשמיטה ובגאולת הארץ.

  • ישי אביעזר
  • ז' תשרי תשפ"ב - 18:20 13/09/2021
גודל: א א א
ישי אביעזר
ישי אביעזר לומד ומלמד בישיבה הרמה בקריות קריית שמואל חיפה

שנת תשפ"ב היא שנת שבת. "ושבתה הארץ שבת לה' ". מה שעושה השבת בזמן עושה שבת הארץ בארץ. פ' היא שמונה בגימטריה קטנה, המלמדת על השנה השמינית הבאה אחרי השביעית.

השנה השביעית כידוע נמשכת שנתיים. ירקות שדינם נקבע על פי זמן הלקיטה ונקטפו בשנת השמיטה, נוהגים כפירות שביעית וקדושת שביעית.

אך פירות שדינם נקבע על פי החנטה, שהיא פריחת האילנות, הרי שיהיה להם דין פירות שביעית גם בשמינית, מפי שהם חנטו בשביעית.

נמצא שגם השנה השביעית וגם השנה השמינית, קדושות בפירות של "לאוכלה ולא לסחורה".

אך שנת תשפ"ב שנפתחה בתקיעת שופר, היא שונה משנים אחרות בזה שהיא שנה שביעית. תקיעת השופר של ראש השנה נלמדת בגמרא (ר"ה לג) מיובל.

שהרי המילים "יום תרועה" אינן מפרשות כיצד יש להריע. יש אפשרות להריע בחצוצרות כפי שהתורה מביאה "והרעותם בחצוצרת ונזכרתם לפני ה' " (במד' י), ויכולה להיות תרועת פה, כפי שהיתה בכיבוש יריחו, "ויריעו העם תרועה גדולה" (יהושע ו), מלבד תרועת שופרות היובלים.

גזירה שוה ליובל, "והעברת שופר תרועה בחודש השביעי בעשור לחודש" (ויק' כה), מלמדת שזו בתרועה וזו בתרועה, זו בחודש השביעי וזו בחודש השביעי, זו בשופר ואף זו בשופר. אך שופר של יובל לא תוקע בראש השנה כי אם ביום הכיפורים. הרי ששנת היובל אחרי שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים, היא השנה השמינית, הבאה אחרי שבע שמיטות.

אשר על כן שבת פ' של תשפ"ב, היא שבת השבע ושבת השמונה. שבע הוא כשבעת ימי הבריאה של "ששת ימים תעבוד... וביום השביעי שבת" (שמ' כ), וכך "שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ... וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַה' " (ויק' שם). אך השמונה רומז לתכונה שמעל לטבע, המורידה את השפע הרוחני אל השבע, והמעלה אותו אל השמונה.

עוד זאת, שהשנה השמינית היא שנת הקהל, ככתוב בפרשת וילך: "מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת... תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם. הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת ה' אֱ-לֹהֵיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת". נמצא שהשנה השביעית של שמיטה והשנה השמינית בחג הסוכות של הקהל, הם שבת פ'.

שבתשובה היא שנת שבת ואף שנת תשובה, שבת אותיות תשב. "שובו אלי ואשובה אליכם", אינה רק הפטרה של שבת שובה, אלא הפטרה של השנה כולה. שבת פ' היא שבת פגרה של חופש לקרקעות ממלאכה. אך גם השנה השמינית היא שנת פגרה, של חופש ושחרור לקרקעות ולעבדים בשנת היובל. שבת פ' היא שבת פֶּה. מה עניין שמיטה אצל הר סיני? לעסוק בתורה. פה שנברא לעמל פה, עניינו פה של לימוד תורה.

שבת פ' של פריחה, עניינה פריחת האילנות בשמיטה, המקבלים קדושת שביעית גם בשמינית. את הנטיעה האסורה בשביעית בשמיטה, ממלא הקב"ה בכבודו ובעצמו. בתהילים פ' משורר המלך: "גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ תְּגָרֵשׁ גּוֹיִם וַתִּטָּעֶהָ. פִּנִּיתָ לְפָנֶיהָ וַתַּשְׁרֵשׁ שָׁרָשֶׁיהָ וַתְּמַלֵּא אָרֶץ". שנה הנאסרת בנטיעה על ידי ישראל, מתחלפת בנטיעה של העם בארץ על ידי הקב"ה. "תְּגָרֵשׁ גּוֹיִם וַתִּטָּעֶהָ" אינה רק תזכורת היסטורית ליציאת מצרים, היא תזכורת לדור ודור.

את התזכורת הזאת שרו ישראל על הים: "תביאמו ותיטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת ה' מקדש ה' כוננו ידיך". מבאר שם רש"י שמקדש ה' של השירה הזאת, אינו על בית המקדש הראשון ואף לא על בית המקדש השני. בני ישראל שרו על הים על בית המקדש שיבנה בדורנו. שהרי שני בתים שנבנו ביד אחת חרבו, אך בית שייבנה בשתי ידיים ישאר לנצח. לנטוע את ישראל בארצו, אחרי גלות של אלפיים שנה, זה כמו לנטוע את ישראל בארצו אחרי גלות מצרים. כזו כן זו.

גאולת מצרים היתה בעירום ועריה מן המצוות, ואף גאולה שלישית כן. גאולת מצרים באה בגלל השבועה לאבות, ולא בגלל זכותו של העם, ואף גאולה אחרונה כן. גאולת מצרים היתה למען שמו באהבה, ואף גאולת שעבוד מלכויות כן. פרשת התשובה שבפרשת ניצבים, שבשנת תשב פ' היא תשובה שנתית, מפרטת את שלבי הגאולה, שיחזקאל הנביא פורט אותן יותר (לו).

תשובתם של ישראל בפרשת התשובה אומרת תשובה אל הארץ. "וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱ-לֹהֶיךָ... וְשָׁב ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים". ההתעוררות הלאומית של העם לארץ ישראל, היא שבונה את האומה והיא שמוסיפה לה אור של תשובה. אך התשובה הבאה ביחזקאל אינה רק קבוץ גלויות, כי אם פריחה של הרי ישראל הנותנים פריים בעין יפה. שבת פ' של פריחת אילנות בשמיטה, היא שבת של קדושה המבשרת את השמונה של הגאולה.  

"אֱ-לֹהִים צְבָאוֹת שׁוּב נָא הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה וּפְקֹד גֶּפֶן זֹאת. וְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ וְעַל בֵּן אִמַּצְתָּה לָּךְ", היא תפילתו של דוד המלך שם בתהילים, על הגפן שיצאה ממצרים שיש לנטוע אותה אחרי הגלות הארוכה בארץ ישראל. אך לפלא של שבת פ' הוא שלושת הפסוקים החוזרים על עצמם בפרק: "אֱ-לֹהִים הֲשִׁיבֵנוּ וְהָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה" (ד), "אֱ-לֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ וְהָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה" (ח), "ה' אֱ-לֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ הָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה" (כ). אלוקים, אלוקים צבאות, וה' אלוקים צבאות, הוא מדרג עולה, המתחנן לפני ה' להארת פנים ולישועת ישראל בקרוב.

תגובות (0) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


0 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 56 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד