בע"ה ד' סיון תשפ"א
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

גם את דוד המלך כולם גינו

מכתב לרב מלמד מלב כואב של אברך צעיר

  • מאיר דרך
  • ב' שבט תשע"ו - 15:42 12/01/2016
גודל: א א א
מאיר דרך
מאיר דרך בן 30 גר בגבעת רונן, נשוי +3 מחנך כיתה ח בת"ת יצהר

לרב אליעזר מלמד!

האמן לי שבכיתי אחרי שקראתי את המאמר שפרסמת, הכאב היה גדול מאוד.

שבועות של הכפשות לא עשו לי מה שעשה המאמר שלך, משום שאני הקטן באמת ובתמים מעריך אותך - את תורתך ואת כל מפעליך למען העם והארץ. אם אתה מכפיש את הציבור שאתו אני מזדהה, אז זה הכי כואב.

כאב לי שאתה מאמין במדינה ובמוסדותיה, שכידוע לא חרטה על דגלה את חיפוש רצון ה', יותר מאשר בנוער יקר שמחפש את ה' בכל מאודו.

כאב לי שאתה מטיל רפש על ציבור שלם בלי לברר לעומק ובלי להכיר מספיק, בעוד שלשב"כ והמשטרה אתה נותן גיבוי, ורק 'אם יתברר שעשו שלא כהוגן צריכים לתת את הדין'.

כאב לי שאתה חושב שרק מי שהולך בתלם הוא בסדר, ומי שבוחר לו דרך חדשה והשקפה אחרת ו'חולק על מו"ר הרצי"ה והרב קוק' הוא לא לגטימי.

כאב לי שאתה לא נותן מקום לתמימות ולרצון לחפש משהו אחר, ומעריך יותר חייל חילוני שהתגייס לצה"ל רק כי ככה כולם עושים.

כאב לי שאחרי כמה חודשים של רדיפה מאז האירוע בדומא, רדיפה שהגיעה לשיאה בחודש האחרון, לא פרסמת שום מאמר על ההבדל בין יהודי לגוי, ועל הבלבול במושגים (זה שאין אויב אלא רק טרוריסטים משני הצדדים).

כאב לי שמצאת לנכון לפרסם אחרי כל הפרשה הנוראה והמחרידה שלא נותנת לי לישון בלילה, אחרי שיהודים שגם לשיטת השב"כ הם לא קשורים עונו במרתפיהם לשווא, אחרי כל זה פרסמת גינוי נגד נוער הגבעות.

כאב לי שאתה ועוד רבנים היו חלק ממה שנתן את הלגיטמציה לכל הרדיפה הזו, בכך שפירסמת מיד אחרי האירוע בדומא גינוי תקיף ותנחומים לערבים המסכנים, בלי לדעת בכלל מי עומד מאחורי האירוע הזה.

כאב לי שאתה מאמין באמת ובתמים למדינה ו'לאחראים על הביטחון', ונותן להם הצדקה לענות ולהתעלל רק בשם העיקרון הקדוש של 'איש את רעהו חיים לא יבלעו'.

כאב לי שאת מי שמחפש את רצון ה' אתה מכנה רשע, בשל החובה להבדיל בין טוב לרע, ואילו במנהיגי המדינה והצבא אתה לא עושה הבחנה כזו, וכולם טובים רק בגלל כוונותיהם הטובות (שגם הם נתונות בספק מצד אינטרסים שונים).

כאב לי שבשבילך 'גיוס לצה"ל' זה ערך עליון וקדוש, ורצון להקמת מדינה יהודית באמת זה פשע.

אחרי הכאב הייתה לי גם התחזקות גדולה. שמעתי את השיר של ביני לנדאו 'משכן' שמדבר לשכינה הקדושה:

'את צערך אני חש, הן גם עלי רוחות הסערה נשבו, את שביקשת גם אני ביקשתי בכל מאודי למצוא את מקומי, ואין'.

נזכרתי בנוער הזה, שמחפש את המקום שלו ולא מוצא, שכולם רודפים אותו ומכפישים אותו, החל מראשי המדינה, שריה ויועציה, מפקדי הצבא וכוחות הביטחון, רוב ככל הרבנים, וכלה בהורים שלהם.

נזכרתי גם בעוד נער גבעות אחד, אדמוני ויפה עינים, לא הולך בתלם, מוזר לאחיו ולבני אמו, מתבודד ומנגן, רועה צאן וגיבור.

נזכרתי איך גם הוא נלחם בגבורה למען עמ"י, ואיך הוא היה בהתחלה בראש של כולם.

נזכרתי איך התחילו הרדיפות, כשהרוח השונה שלו התחילה לאיים על מלכות שאול.

נזכרתי איך גם הרבנים וגדולי הדור דנו אותו, שאין הוא ראוי לבוא בקהל.

נזכרתי איך הם הכשירו את הרדיפות, ואיך הם נתנו מקום להריגת נוב עיר הכהנים רק בגלל שתמכו בו.

נזכרתי באנשי קעילה, שאחרי שהושיע אותם דוד מיד הפלישתים, הם דיווחו בממלכתיות ונאמנות יתר על מקומו של דוד, ורצו להסגירו ליד שאול.

התחזקתי מתפילותיו, מכל ספר תהלים שבו הרודפים והאויבים הם לא תמיד גויים, אלא גם פעמים רבות יהודים שתעו בדרכם ורדפו אותו.

התחזקתי ממילותיו, איך הוא מאמין בצדקת דרכו, איך הוא בז לרשעים שמתירים את דמו.

התחזקתי מרוחו, שלא נשברה אלא המשיכה הלאה, עד שנהיה למלך על ישראל.

התחזקתי מאמונתו, שיקדה בלי הרף גם במצבים הכי קשים, כשנרדף על ידי בנו ועוד.

התחזקתי מיכולתו, להיות עדין נפש בתורה, ואכזרי כדב שכול במלחמה.

התחזקתי מהמשיח, הוא דוד בעצמו שיבוא וימלוך עלינו.

ושמחתי שאני משתייך לאותה קבוצה שמחפשת את רוחו ללא הרף, רוצה לגלות את מלכות ה' בעולם על ידו, ונרדפת על ידי רוב הציבור.

שמחתי להיות הבודד - אם אני בחברה שלו, שמחתי על הרדיפות - אם אני עם ה' ומשיחו.

בכאב ובתקווה.

תגובות (20) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


0 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 323 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד