בע"ה י"ט אב תש"פ
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

כל האמת על שמעון פרס

בתוך כל השקרים, בתוך כל הסילוף, יש מקום גם לטיפה של אמת • דעה

  • בעז שפירא
  • כ"ח אלול תשע"ו - 22:09 01/10/2016
גודל: א א א
בעז שפירא
בעז שפירא בעז שפירא מקרית ארבע

"לא יפה" תגידו, "האיש זה עתה נקבר"... מדוע לכתוב עליו בצורה כזו? ובכן, התשובה היא שבתוך כל השקרים, בתוך כל הסילוף, בתוך הים הזה שבו שועט קוצף לו עדר המתחנפים והצבועים, יש מקום גם לטיפה של אמת.

נפתח אולי במקצת ההבלים שהופרכו באוויר לפני ואחרי שנפטר האיש הזה שבעבר הרחוק תרם לא מעט למדינת ישראל אך בדור האחרון גרם לה ולעמה נזקים עצומים, כמעט בלתי הפיכים. המספידים שככל הנראה החלו מצחצחים בלשונותיהם כבר לפני שהלך לעולמו (על מנת להתכונן...) ויצאו מיד עם פטירתו בהצהרות אוויליות, חלולות, וכמעט כולן מרוחקות מאד מהאמת.

לקמן כמה דוגמאות: נתניהו: "מרכין ראש לזכרו של יקיר האומה ", ציפי לבני: "פרס מבחינתי הוא המנצח התמידי", אהוד ברק: "הלך מאיתנו ענק", דני דנון: "פרס סימל את הפנים היפות של ישראל", נפתלי בנט: "פרס היה שר החינוך שלי" שבח וייס: "שמעון פרס עבד סביב השעון עד כדי שהשעון עבד סביבו".. וזו רשימה חלקית.

יקיר האומה?, המנצח התמידי? , הפנים היפות של ישראל? . שמעון פרס באמת היה שר החינוך של נפתלי בנט ? אם זכרוני אינו מטעה אותי אפילו חברי מפלגתו של פרס השיבו בתשובה לשאלתו אם הוא לוזר בשאגות "כן" שלוו בבוז קולני. היכן המיליונים ברחובות או המיליון בהלוויה או חצי מליון מניחי זרים על ארונו של "יקיר האומה"? (בהשוואה למשל להלוויית הרב עובדיה יוסף זצ"ל).

>הירשם עכשיו ותקבל את הכותרות החשובות למייל האישי!<

רבותי, הורגלנו במקומותינו לחוויה המוגדרת בשפה הקלינית פסיכוזה ובשפת העם פסטיבל. איש אינו קונה את הסחורה העבשה הנ"ל ולהתרשמותי רוב הציבור סולד הימנה ומתרחק ממנה.

מי שנושאים באחריות לסאגה העלובה המלווה בהפקה מרשימה הם בראש ובראשונה תקשורת משועממת ומשעממת, כתבים, קריינים ועיתונאים חסרי שאר רוח המקריאים כתוכים מסרים שדופים וחלולים ובצוותא חדא עמם פוליטיקאים מכל המינים והסוגים החשים (מתוך בערת קיום פנימית כפוליטיקאים) דחף לאו בר כיבוש להצטרף בשעטה למדורת השבט, רצוי מאד בראש הרצים וכמעט בכל מחיר- להיראות ולהישמע בעשותם זאת.

אגב, אי אפשר בלי לציין ולהתריע, הדברים מקבלים מימדים מפלצתיים ומפחידים בהיותם מאיימים על החירות, על חופש הפרט ואפילו על הדמוקרטיה. הכיצד תשאלו ? ממליץ לכם לשאול יהודי בשם עופר גולן לגביו פורסם כי עוכב לחקירה על ידי משטרת ישראל על שהעז להשמיע דברי ביקורת על שמעון פרס. אה, כמעט שכחתי, המשטרה פרסמה שעצרה מבעוד מועד במעצרי מנע כמה ערבים ויהודים העלולים לחבל בהלוויה, לייצר פרובוקציות וכולי...

הבטחתי כמה מילים של אמת. אז ככה, האמת היא שכל מה שאומר יתגמד מול הררי השקרים,ההגזמות,הסילופים,דברי החנופה, ההבלים והדיבורים הריקים שהופרכו לחלל האוויר, שהרי בפסטיבל כמו בפסטיבל.....אלא מאי, דומני שמי שיבחן את הדברים מבחינת משקלם הסגולי ומבחינת האמת שבהם, יבין עד כמה גדולה הפארסה, עד כמה עמוקה ושורשית הבעיה.

לאחר מות חיים חפר שהכיר את שמעון פרס היטב פורסמו בשמו הדברים הבאים : "איך קרה שהפשפש עלה למעלה ? אולי תאמרו לי, איך קרה שפעם היה פשפש אחד הוא בפרוות חמור נולד... " חפר נשאל מדוע לא פרסם את הדברים קודם לכן והשיב בחיוך- "תראי,כולם יודעים". הוסיף חפר לומר : "כתבתי גם שהוא לא ראה רובה בימי חייו , לא החזיק רובה בימי חייו, אלא אם כן זה היה באיזה מצעד"....- מילים חריפות תאמרו, הסתה, בגידה בשבט ?, על חיים חפר כל זה לא עשה רושם והוא עם האמת שלו.

פרס היה בחייו אישיות בעייתית מבחינות רבות והדבר בא לידי ביטוי בהזדמנויות שונות וזכה להתייחסות של מקורבים ויריבים. המפורסמת מכולן היא הגדרתו של יצחק רבין את פרס כ"חתרן בלתי נלאה". כינוי זה בו זכה ביושר (אם ניתן לומר כך....) דבק בו כל חייו וכמעט שאין ישראלי שאינו מכירו. הכיצד הפך החתרן ליקיר האומה? למגדירים הפתרונים...

פרס הבלתי נלאה הראה לרבים בפוליטיקה הישראלית את עוצם ידו הבוחשת. כך היה עם רבין, כך היה בתרגיל המסריח משנת 1990. למרות שתוצאות הבחירות אפשרו להקים ממשלת ימין צרה הקים יצחק שמיר ממשלה בשיתוף פרס ורבין. פרס פעל בדרכים עקלקלות על מנת להפיל את הממשלה בה היה חבר ולהקים אחרת תחתיה. את המונח "התרגיל המסריח" טבע אגב יצחק רבין.

שמעון פרס, "אבי האומה" (אחד כינויי הסרק הריקים שהוענקו לו על ידי מתחנף מזדמן) "חטף ביקורת קשה ונוקבת , כמעט חסרת תקדים, ממבקר המדינה בעת שכיהן כנשיא. מיכה לינדנשטראוס יצא נגד פרס עת זה סירב לאפשר ביקורת בבית הנשיא תוך שהוא קובע שפרס פוגע במוסד דמוקרטי חשוב.

אי אפשי בלי לציין שגם לממלכתיות המתבקשת מכהונה כנשיא המדינה התנער פרס ותחת להיותו מייצג את כל העם תפקד בפועל כנשיא השמאל הקיצוני- עשה נפשות בארץ ובחו"ל לאידיאולוגיה שמאלנית קיצונית, הטיף מעל כל במה לחלוקת הארץ ואף ניהל מגעים מדיניים למהדרין, לא פעם על דעת עצמו.

אף פעם לא קיימתי חקירה בדבר עושרו של פרס. הציפורים הלוחשות מתעקשות לטעון שבמשך שנות פעילותו צבר "הענק" הון גדול. הייתי שמח מאד אם כעת לאחר מותו ייחקר הדבר על מנת לטהר את הנפטר באם ברכילות ושקרים מדובר, או על מנת להרשיעו ציבורית באם יתברר שהשמועות נכונות והון רב נצבר בדרכים לא דרכים. אין סקרן ממני להיוודע האמת מה היא.

מה שידוע ופורסם, אם כי לא בהבלטה הראויה הם בין היתר ש"הפנים היפות של ישראל" קיבל תרומות לא ראויות (מבקר המדינה), שבתקציב בית הנשיא היו חריגות של מיליונים מהתקציב, ושבתקופת כהונתו כנשיא תקציב הנשיא הכפיל את עצמו.

דובדבן חמוץ יש בקצפת המקולקלת הזו- כזכור,פרס ומקורביו הפיקו חגיגה "צנועה" לרגל יום הולדת תשעים אותו חגג לפני כשלוש שנים. את החגיגה הזו הגדיר העיתון לאנשים חושבים כ "ערב של ראווה חנופה וביוגרפיה אחת משופצת". האתר ואללה תיאר את יום ההולדת "כמו מסע הלוויה לאדם חי" אומנים רבים, שועי ארץ ועולם ומנהיגים ידועי שם הגיעו על מנת להשתתף בפנטזיה מעוררת החלחלה כשאת כל אלה עומדים לשרת ערוצי טלביזיה המתבטלים בפני המולך תוך שערוותם וערוותו נחשפות לעיני כול. על כגון דא תהה עיתון הארץ במילים דלקמן: "בצפון קוריאה כלי התקשורת מחויבים תחת איומי אקדח להלל את המנהיג, לשמוח בשמחותיו ולהתאבל עליו, איזה תירוץ יש לערוצים 2 ו- 10?

טוב, זה לא חדש שכן במקומותינו הערוצים המסחריים והתקשורת בכלל לא זקוקים לתירוצים. ברצותם מעלים את הפשפש וברצותם מורידים את הצדיק, גם עד שאול "אם צריך". טעויותיו של פרס, נפילותיו, מעלליו הרעים מבית (תרתי משמע) ומחוץ- נעלמו איכשהו מתחת לרדאר , או אולי יותר נכון לומר הועלמו.

כאשר "השעון עובד סביבך" והתקשורת גם, מה שצריך להיות נעלם, מועלם מאוזן ומעין עד כי דומה כי לא היה מעולם. נסו לשוות בנפשכם מה הייתה עושה התקשורת לנתניהו באם רעייתו לא הייתה מצטרפת אליו לבית ראש הממשלה (וטעמיה עימה..). לפרס זה עבר בשקט. ככה זה כאשר אתה "מנצח","ענק" ו"יפה".

גדול החטאים של פרס היה החייאת הטרור הערבי, הבאתו לתוך בתינו ורחובותינו, הטפה ל"צורך" במתן חלקים מארצנו לרוצחים הניאו נאצים הערבים ומעל הכל גרימה להירצחם של למעלה מאלפיים יהודים, פציעת עשרות אלפים, והפיכת מדינת ישראל למדינה הנלחמת כיום כנגד אויב אכזר וצמא לדם, אויב אותו התעקש יקיר האומה לכנות פרטנר לשלום.

בהסכמי אוסלו הארורים אותו בחשו פרס ומקורביו מאחורי גבו של רבין, הביאו הללו לארצנו את הארכי רוצח ערפאת יימח שמו וכנופיותיו, ציידו אותם ברובים ובתקווה לסילוקנו, ואפשרו להם בפועל לרצוח בנו, להטיל אימה ברחובותינו. גם עת נוכח פרס לדעת שבמזימה שפלה ורצחנית מדובר, לא התפכח מאשליותיו לא הודה על חטאיו , לא הביע חרטה ולא עשה תשובה.

פרס הגדיר את הרוצחים כ"עושים טעויות" ואת הנרצחים היהודים כ"קרבנות השלום" . פרס סתם אוזניו משמוע, עצם עיניו מראות, אטם לבו לדם אחיו הזועק מן האדמה והמשיך בשלו (ללא לאות כמובן...)

ולסיום: מאמר זה נכתב מלב שותת דם, מדם אחי ("קרבנות השלום) הזועק מן האדמה, כמחאה נגד השקר וכגלעד לאמת. בעוד שאין כאן שנאה לאיש, הרי שכעס , טינה, משטמה וטענות קשות בוודאי ובוודאי שיש. הכול בשל פועלו של "החתרן הבלתי נלאה" הוא "יקיר האומה" כפי כינויו בפי המתבטלים בפניו בחייו ולאחר מותו..

למדונו רבותינו שעבירה אינה מכבה את המצווה. בשל כך ורק בשל כך אסיים דווקא באזכור שני מעשים טובים אותם עשה פרס בחייו הציבוריים. השמועה אומרת כי חלקו בבניית הגרעין הישראלי גדול ועל כך נכיר לו תודה. כן זכורה לטוב החלטתו בעניין מבצע יהונתן שהביא לידי ביטוי את ישראל היפה, הטובה והאמיצה, השומרת בגאווה על ביטחונה ועל בניה.

תגובות (4) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


0 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 13 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד