בע"ה י"ז אדר תשפ"א
הרשמה לניוזלטר שלנו

Close

גשר לקשר - יעוץ נישואין - אפשר גם אחרת

שלוש אפשרויות התגובה להתנהגות בעייתית של בן הזוג • פרק ב'

  • יוחנן וחסיה בן זכאי
  • ב' חשון תשע"ז - 13:07 03/11/2016
גודל: א א א
יוחנן וחסיה בן זכאי
יוחנן וחסיה בן זכאי

ישבנו זו מול זו. שתיקה שררה בחדר. הבטתי ביועצת מחכה למוצא פיה אך היא לא מיהרה להפר את השתיקה. הייתה זו שתיקה אחרת שלא גרמה לי שמץ מבוכה ואפילו הרגשתי נינוחה מספיק להתבונן סביבי. סקרתי במבטי את החדר הקטן והצנוע. הריהוט היה פשוט ונוח וכלל שתי כורסאות, שולחן עגול קטן, שערימות של דפים היו מונחות עליו. על הקיר הייתה תלויה תמונה גדולה של העיר ירושלים. גם התאורה הקלושה בחדר הוסיפה לתחושה הביתית משהו. הנחתי לעצמי להישען עד הסוף בכורסא עצמתי עיניים והתרפקתי על השקט והרוגע שבחדר. הרבה זמן חיפשתי עד שהגעתי ליועצת הזו, יועצת זוגית לפי תורת הנפש היהודית, קבלתי את מספר הטלפון שלה מחברה טובה ואף שהמטרה שלשמה הגעתי הייתה בנין הקשר הזוגי בחרתי להגיע לפגישה לבדי. הרגשתי שהפעם עלי להניח לעצמי לעמוד לבד מול הדברים ולקחת את האחריות המלאה לפחות על החלק שלי בעבודה.

גשר לקשר - יעוץ בנישואין - אפשר גם אחרת, פרק א'

מילותיה של היועצת קטעו את הרהורי והחזירו אותי באחת למטרה שלשמה הגעתי.

[1]"מערכת יחסים" מילותיה של היועצת נאמרו מתוך מחשבה וריכוז "יש בה אומנם שני צדדים אך במקביל כל אחד מהצדדים עומד בה בפני עצמו. אפילו כשצד אחד עושה איזה דבר שמפרק או פוגע במערכת היחסים, לא משנה כמה עמוק יהיה המשבר ביניהם, תמיד תהיה אפשרות לצד השני לבחור באחת מתוך שלושה סוגי תגובות למציאות כזו:

דרך אחת- בגידה פירוק. כמו שאתה עושה לי ככה אני עושה לך.

דרך שניה- להמשיך לשמור על השותפות בגלל סיבות אחרות, בגלל דברים טובים נוספים שיש במערכת, בגלל שאני לא רוצה לפרק לעבור את כל התהליך.

דרך שלישית – התמסרות גמורה.

– מה יוצר את ההבדל בין התגובות במערכת היחסים?היועצת הפנתה את השאלה אלי, אך לא חיכתה לתשובה והמשיכה "לכאורה נקודת ההבדל לא קשורה לנתונים שבמציאות, אי אפשר להתחמק מהעובדה שלעיתים המציאות מורכבת וחשוכה ואפילו רק למשך תקופה מוגבלת, ממקרים של חולי נפשי או גופני ועד מקרים של בגידה הליכה עם אישה אחרת. (הדברים נכונים הן ביחס לבעל והן ביחס לאשה).

נקודת ההבדל בין התגובות תלויה ברובד בזולת שאותו אני מסוגלת להרגיש להכיר. "כמים הפנים לפנים";

האישה הראשונה, זו שמתרגזת על בעלה ו"מפוצצת" את החבילה, היא מסתכלת רק על הנתונים הגלויים במציאות, רואה רק את הפנים הנפולות של בעלה, את הממד הנמוך ביותר שבו, את הפגיעות שלו, את החולשות שלו, היא לא מכירה שיש בו משהו אחר ומזה נובע היחס שלה אליו.

האשה השנייה, רואה אומנם שיש לבעל בעיה אך בניגוד לאשה הראשונה, זו עדין לא כל התמונה בעיניה, היא יודעת שזה לא כל כולו, אלא, יש משהו מעבר לזה. אומנם הדברים הטובים שבו, לא מספיק באים לידי ביטוי בשטח. אבל בחוש, היא מרגישה שהם ישנם. (זהו אכן התפקיד המרכזי של האישה להוציא מן הכוח אל הפועל את הדברים הטובים שיש לבעלה בפוטנציה). היא מנסה לטפח את הטוב ולדחות את הרע.

עוד יותר למעלה מזה, עומדת האישה השלישית, שהיא במדרגה נפשית אחרת גבוהה יותר, היא מצליחה לראות שמה שהבעל עושה לה רע, זה חיצוני, הסוואה גמורה. ובעלה האמתי הוא צדיק גמור, אלא מה, יש פה כוונה עמוקה של מי שמחולל את המציאות, בורא העולם, שסיבב את זה כך, שדרך הבעל שלה היא מקבלת מסר וברגע שהיא תקבל את המסר נכון ותתקן את מה שהיא צריכה לתקן, הבעל שלה יחזור לגלות במציאות את עומק הטוב שלו.

התחושה הפנימית בצדקות החבויה של הבעל מחפה על הכל. לכן בכל תנאי ומה שלא יהיה היא כולה מסורה לנקודת העצם שלו, שבה הוא כולו מאיר. ולא משנה מה הם נתוני השטח והראיות שבמציאות".

"במה זה תלוי?" שאלתי בשקט.

"בהזדככות של האדם" חרצה היועצת בפסקנות "כפי ההזדככות של האדם כך הוא רואה את האחר.

כך מוסבר בחסידות מאמר חז"ל על הפסוק: 'זכה – עזר לא זכה- להילחם בו' זכה- לשון הזדככות של החומר".

משהו בדברים נגע בליבי חשתי שבהם מונח איזה מפתח עבורי ואף שהמושגים היו זרים לי עדין ומעורפלים הנחתי ליועצת להמשיך בתקווה שאולי בהמשך יתבררו ויהיו מובנים לי יותר.

"כשם שהדרך להכיר את עצמי היא בידיעה שיש בי דברים טובים וברי קיימא" אמרה היועצת "דברים, שתמיד אני יכולה לבחור לחזור לגלות אותם ולעומת זאת יש בי דברים רעים שיכולים להתעורר, ואני יכולה לבחור לחדול מלעשות אותם.

כך גם ביחס לזולת -"כמים הפנים לפנים" מערכת היחסים שלי עם אנשים אחרים עם בעלי, הילדים, חברות תלויה בנקודת המפגש שלי עם הזולת. אני בוחרת עם איזה רובד בזולת אני הולכת להיפגש ולהכיר. כשאני מזהה בזולת במקרה שלנו נביא כדוגמא את הבעל- את התכונות הגלויות שלו, את הממד הנמוך שלו, את החולשות שלו במה שהוא לא בסדר, לא מתפקד בצורה נכונה, זה מה שאני אראה במציאות. לעומת זאת ככל שאני אסגל לעצמי את הדרך לראות את הטוב שיש בו, את נקודת העצם שמאירה בו. דברים שלא תלויים בי ולא זקוקים לאישורי ולא לאישור של אף אחד אחר. מתנות שמים שקיבל מבורא עולם כצידה לדרך בעולם הזה. כך אני אוכל יותר ויותר לאפשר לו להביא אותם לידי ביטוי וגילוי וכמובן להנות מהם. כך זה לגבי כל אדם הקרוב אלי וכך גם לגבי אנשים הרחוקים יותר אני בוחרת את נקודת המפגש בינינו".

"כשם שבי עצמי אני מוצאת אוצרות של אור שניתנו לי במתנת חינם כך לכל אדם ובמיוחד בבעלי אצורים מאגרים של יופי ואור ואין לי שום יכולת לפגום במאגר הזה אלא רק לגרום לזה לבא יותר לידי ביטוי?" שאלתי בפליאה. הרגשתי שאני בסה"כ חוזרת על דבריה של היועצת אבל בשבילי החזרה הזו הייתה הכרחית לגלגל את הדברים על הלשון כדי להפנים את משמעותם. שקעתי במחשבותיי, המסקנה המתבקשת מהדברים האירה בי ונתנה לי כוח אין שום אפשרות שהדברים הטובים של הבעל שלי ייעלמו, הבעל שלי תמיד יישאר טוב בעצם, יכול להיות שדברים מסוימים התכסו במרוצת הזמן באבק, בביקורת, אך ברגע שארצה הם יתגלו שוב.. קולה של היועצת קטע את הרהורי "ויש גם שיעורי בית!" אמרה היועצת בקול מסמכותי של מורה.

"אוף!" אמרתי באנחה מעושה.

"בבית ספר של החיים יש תמיד שיעורי בית ומבחנים!" היועצת חייכה חיוך גדול "מיד שתחזרי הביתה, במפגש עם בעלך יהיה המבחן הראשון, חוץ מזה, עליך לכתוב כמה שיותר דברים טובים על בעלך ולנסות לברר האם את מצליחה להיפגש עם נקודות האור של בעלך, האם את מאפשרת לו להביא אותם לידי ביטוי בבית"

"כן המורה, רשמתי לעצמי" אמרתי בחיוך

נשארתי מהורהרת חושבת על הדברים ואחרי כמה דקות פניתי ליועצת בשאלה "ואם כרגע הטוב הזה שאת מדברת עליו לא תמיד בא לידי ביטוי, איך אני יכולה לגרום לו להופיע יותר?" חיכיתי לתשובתה של היועצת אך התשובה הבליחה לפתע פשוטה כל כך כמו מונחת בתוך קופסא "התבוננות..." לחשתי "כן, התבוננות הזמן שאנו מקדישות להתבונן על הטוב שבנו ובאחרים ובעיקר הבעל והילדים הוא שמחולל את השינוי! עלינו לשבת על בסיס יומי להקדיש זמן לראות את הטוב שבו, הטוב שלא תלוי בנו אפשר דרך העלאת זיכרונות טובים מהעבר, להיזכר בימים שנפגשתם בפעם הראשונה מה הכי מצא חן בעיניך אז? למה התאהבת בו? וכן בהמשך הדרך אילו תכונות שלו מהוות ברכה עבורך? באילו תכונות הוא משלים את מה שחסר בך?"

הייתה עוד שאלה שהציקה לי ומיהרתי להעלות אותה לפני היועצת "בכל אופן מה לגבי הדברים הפחות טובים? מה אני עושה כשמתעוררות התכונות הפחות טובות שבו?"

"לא ליחס להן כל כך הרבה ממשות, הרע הוא קיים כפי שאנו נותנים לו להיות. הרע נקרא צל וברגע שמאירים עליו אור, הוא נעלם".

השתוקקתי כעת להתנתק מתהום הצללים הזוגית שלנו ולקרוא בקול גדול 'הננו! מול עולם מטעה ומתעתע, מול אירועי החיים שלא פעם משחירים ומשחים את קומתו ויופיו של אישי! הננו מול חומות העילגות וחוסר היכולת לדבר וליצור גשר בינינו, הננו מול השתיקה הכואבת, מול הלאות של הלשון להסביר לברר להבהיר את מה שהוא חושב או עושה ואת מה שאני..

הננו חזקים וטובים, לא משום שאנו טובים יותר מאחרים, אלא כיוון שכך נוצרנו מלאים בטוב שאף אדם שבעולם לא יוכל לו!!' השתוקקתי למצוא את הדרך שבה מאגרי אור אלו יבואו לידי ביטוי בצורה המקסימלית

נפרדנו לשלום ופניתי לביתי כעת הרגשתי טוב יותר, חזקה יותר נגשתי למחשב וציירתי לי טבלה בראש העמוד כתבתי את שמו של בעלי

בעלי – נקודות האור שבו

מה מהדברים באים לידי ביטוי במערכת הזוגית היום

מה מהדברים לא באים לידי ביטוי היום כי אני לא מאפשרת להם להתבטא ואיך הוא היה רוצה לבטא את עצמו בהם

מוזמנים לנסות ולהגיב...


[1] מתוך קלטות בנושא יחסי אנוש הר' יצחק גינזבורג

תגובות (1) פתיחת כל התגובות כתוב תגובה
מיון לפי:

האינתיפאדה המושתקת


0 אירועי טרור ביממה האחרונה
האירועים מה- 24 שעות האחרונות ליומן המתעדכן > 16 מהשבוע האחרון

סיקור מיוחד