בשבת האחרונה, אחרי שנים של תסיסה פנימית, מחלוקות וחיכוכים בין מפלגות וזרמים בחברה הערבית בישראל, נבחר לראשות ועדת המעקב ג'מאל זחאלקה - חבר כנסת ויו"ר בל"ד לשעבר. זחאלקה, שבשנות התיכון שלו נעצר הורשע ונשפט למאסר על התארגנות אש"ף בכפרו כפר קרע, היה בין מייסדי בל"ד יחד עם עזמי בשארה - שברח לאחר שריגל למען חיזבאללה. בהכשרתו המקצועית זחאלקה למד רוקחות, אבל בפעילותו הפוליטית הוא הוביל את הקו של "מדינת כל אזרחיה" ושלילת ההכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית מצד ערביי ישראל.
זחאלקה זכה בבחירות ברוב של רוב של 53 קולות מתוך 73 בעלי זכות ההצבעה, זאת לאחר שזכה לתמיתכן לא רק של נציגי בל"ד, אלא גם של אנשי חד"ש, הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית ועוד. בסופו של דבר הוא התמודד בבחירות רק מול ניבין אבו רחמון, אף היא חברת כנסת לשעבר מטעם בל"ד, זאת לאחר ששלושת המועמדים הנוספים - שגם כך הבינו כי לא ייבחרו - פרשו מההתמודדות, בטענה כי הרכב הגוף הבוחר היה מוטה.
בנאום הניצחון שלו הצהיר זחאלקה שוועדת המעקב תישאר “מעוז של לאומיות בעמדותיה ובכיוון שלה”. לצד זאת, הוא הדגיש שהמשימה המרכזית היא להגן על האחדות הפנימית של הציבור הערבי ולהפוך את הוועדה למוסד על השפעה ממשית: “אחדות היא אבן הפינה של ועדת המעקב, ואנחנו נשמור עליה כפי שאנחנו מגנים על עינינו”. אם לשפוט לפי ההצהרות זחאלקה מסמן סדר יום אקטיבי, המחבר בין תביעות לאומיות לטיפול בעיות היומיום של החברה הערבית, כמו הקרקע והדיור והאלימות של ארגוני הפשיעה. נושא נוסף שזחאלקה דיבר עליו לאחר בחירתו זו פעילות בינלאומית נגד ישראל בנושא הטענות לאפרטהייד ואפליה נגד ערביי ישראל פעילות שבועדת המעקב החלו בשנים האחרונות באמצעות פגישות עם שגרירויות ונציגים בינלאומיים, וכעת זחאלקה מתכוון להגביר
עוד לפני הבחירות, החרימו נציגי הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית ומפלגת רע"מ את הבחירות, בטענה כי התנועה לא מיוצגת באופן הולם בהרכב הגוף הבוחר, שנקבע לפי גודל המפלגות בעבר, לעומת המצב הנוכחי שבו על פי הסקרים רע"מ גורפת מספר מנדטים דומה לחיבור של המפלגות הערביות האחרות. למרות החרם, לפחות באופן גלוי, ממשיכה רע"מ להציג את עצמה כחלק מועדת המעקב. מנסור עבאס התקשר לברך את זחאלקה על בחירתו, והגדיר את ההחרמה כ"מחאה דמוקרטית" והבהיר: “ידנו מושטת לתיקון ולקידום רפורמה אמיתית”. לשאלה האם הפלג הדרומי ורע"מ בהובלת מנסור עבאס ימשיכו לקחת חלק בפעילות ועדת המעקב השפעה קריטית על המשך הלגיטימציה של ועדת המעקב כגוף המאחד את החברה הערבית בישראל, והשאלה האם מנסור עבאס ימשיך לבחור להכיר בועדה כגוף העל, למרות המחלוקת האסטרטגית שרק הלכה והעמיקה, בין רע"מ ובל"ד. מצד שני צריך לזכור, רק לפני 6 שנים לאחר התפרקות המשותפת רצו רע"מ ובל"ד ברשימה יחד, כשבאופן לא צפוי מצאה רע"מ שפה שמותפת דווקא עם בל"ד ולא עם אנשי חד"ש שהתרגלו להוביל את הגמוניה של ההנהגה הערבית.
ברמה הגלויה - ניתן להעריך כי כבר בזמן הקרוב יהיה ניתן לראות את ההשפעה של הקו שמביא איתו זחאלקה - בהקצנה אנטי-ישראלית, שיח לאומני קיצוני אפילו יותר מזה שבהנהגת ברכה, לצד עבודה מקצועית ואקדמאית יותר, כפי שמתאפיינת פעילות בל"ד לשימור הזהות הפלסטינית של ערביי ישראל.
בל"ד גם הובילה בשנים האחרונות את השיח על הצורך בשינוי מבני, רפורמות והתאמה של ועדת המעקב. זחאלקה עצמו היה בעבר מבקר חריף של מבנה הוועדה ושל הצורך להפוך אותה לגוף מייצג, רלוונטי וקשור לציבור, תוך עדכון של מפתח הייצוג. לפי ההערכות ינסה זחאלקה לחדד את הקו הלאומי של ועדת המעקב, תוך כדי ניסיון לשמור אותה כגורם מאחד, שמקדם את הזהות הפלסטינית של ערביי ישראל, לא רק כגוף מחאה אלא כארגון יוזם. השאלה היא אם יצליח לגרום גם לאנשי רע"מ ולבדואים בנגב להרגיש בפנים. אם הוא יצליח, סביר להניח שנראה התחזקות של הלאומניות של ערביי ישראל.