- הרשמה לניוזלטר
- מועדון המשפיעים
- שימושון
- אודות
- תרום לנו
- צור קשר
בימים שבהם המזרח התיכון עובר טלטלה אדירה – מאיומי הגרעין של איראן ועד לנפילת משטר אסד בסוריה – הגיע ד"ר מרדכי קידר לאולפן "הקול היהודי" כדי לעשות סדר בקונספציות שעדיין שולטות במערכת הביטחון הישראלית. בשיחה עם אלחנן גרונר, קידר לא חוסך בביקורת על הניסיון המערבי "לביית" תנועות אסלאמיות רדיקליות ומסביר מדוע המלחמה היא בראש ובראשונה מלחמה על תודעה ועל דת.
ד"ר קידר פותח בניתוח של טורקיה תחת ארדואן, מה שהוא מכנה "הציר העות'מאני". בעוד שישראל מתמקדת בציר השיעי, קידר מזהיר מפני השאיפות האימפריאליות של אנקרה. "ארדואן בדרך להחיות מחדש את האימפריה העות'מאנית", הוא מסביר. "אתם היהודים חלמתם 2,000 שנה לחזור לארצכם, והם שואלים – למה לנו אסור לחלום על מה שאיבדנו לפני 100 שנה בלבד?".
החיבור בין טורקיה לבין הפלגים האסלאמיים בתוך ישראל, דוגמת השייח' עכרימה סברי, אינו מקרי. הוא חלק מתוכנית ארוכת טווח שנועדה להחזיר את האסלאם הסוני להגמוניה בירושלים. "המשוואה שלהם ברורה: קודם איה סופיה באיסטנבול, אחר כך מסגד אומיה בדמשק, והיעד הבא הוא אל-אקצא".
אחת הנקודות המרתקות בשיחה נוגעת למושג ה"דעווה" – התשתית האזרחית-דתית של האחים המוסלמים. קידר משחזר שיחה עם פעיל בתנועה האסלאמית שפתח גן ילדים: "שאלתי אותו מה זה גן ילדים אסלאמי, והוא ענה לי 'זה הג'יהאד שלנו'. ג'יהאד הוא לא רק קלצ'ניקוב. ג'יהאד זה כל מאמץ להפוך את דת האסלאם לעליונה ואת דת הכופרים לתחתונה. כשאנחנו רואים 'צדקה' או 'רווחה', עלינו להבין שמדובר בבניית דור הג'יהאד הבא".
קידר חושף כיצד המערכת המשפטית הישראלית, בכלים מערביים ליברליים, נכשלת בהבנת האירוע. "השופט רואה חלוקת צעצועים, אבל האסלאמיסט רואה הכשרת לבבות למלחמה. אי אפשר להילחם בג'יהאד עם כלים פליליים רגילים".
במהלך הפרק, דנים קידר וגרונר בדמותו של מנסור עבאס ומפלגת רע"מ. קידר טוען כי מדובר ביישום קלאסי של העיקרון האסלאמי "אל-חרב ח'ודעה" – המלחמה היא הונאה. "כדי לשמור על הראש מחובר לכתפיים בסביבה עוינת, מותר לאדם להעמיד פנים שהוא משהו אחר. זה נקרא 'תקייה'", מסביר קידר.
הוא מבקר את גופי המודיעין שראו בחמאס או ברע"מ "שחקנים רציונליים". "השורה התחתונה היא שאתה לא יכול להילחם בכלים מודרניים באידיאולוגיה מהמאה השביעית שמתייחסת אליך כאל יצור לא לגיטימי. עבאס מעולם לא הכיר בזכותו של העם היהודי למדינה, וכל המתק שפתיים נועד רק כדי לחפור מתחת לרצפה שלנו".
אל מול קריסת הרשות הפלסטינית, קידר מציע את תוכנית "שמונה האמירויות". לפי תפיסתו, המדינה הפלסטינית היא גוף מלאכותי שנועד להיכשל. הפתרון טמון בחזרה למבנה השבטי הטבעי של המזרח התיכון: ניהול עצמאי של כל עיר (חברון, יריחו, שכם וכו') על ידי החמולות המקומיות, תוך שליטה ביטחונית ישראלית מוחלטת במעטפת ובמרחב הכפרי.
"החמולה היא גוף אינטרסנטי שרוצה יציבות ומסחר. הרשות היא גוף אידיאולוגי שחייב לשלול את קיומך. עלינו להפסיק להחיות את הרשות ולתת לשבטים לנהל את חייהם תחת ריבונות ישראלית".
למרות האיומים המורכבים, ד"ר קידר מסיים בנימה אופטימית. "האויבים שלנו שבירים הרבה יותר ממה שנראה. השנאה הפנימית ביניהם גדולה מהשנאה שלהם אלינו. כשאני רואה את עם ישראל בשטח, במילואים, בהתנדבות – אני רואה עם של אריות. אנחנו רק צריכים להסיר את המשקפיים המערביות ולהבין איפה אנחנו חיים".
